בננות - בלוגים / גיורא לשם / בַּדֶּרֶךְ לִבְרֵכַת אִיּוֹב
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

בַּדֶּרֶךְ לִבְרֵכַת אִיּוֹב

 

 

 

זמן רב התחבטתי אם להצטרף לבלוגיה ספרותית. משהגעתי להכרה העגומה שאין עוד טעם לפרסם במוספי ספרות, וגם כתבי-עת אינם מוקד משיכה גדול, חשתי שישנם דברים שאני מוכן לומר ברשת.
לפוסט הראשון בחרתי דווקא שיר ישן, שנכתב בשנות ה-80 וראה אור כשיר במחזור השירים שולי האש שבקובץ בשם הזה.
נושא השיר הוא חרדה קיומית הטבועה בנוף ובגוף. לחרדה הזאת היה קיום בשעתה אולם היא מורגשת בחיינו גם בעצם הימים האלה.
ברכת איוב נמצאת בעין שבע, טבחה, מצפון הכנרת. הברכה מלאה אידי גפרית חמים. לפי מסורת ערבית טבל איוב בברכה ונטהר מן השחין. הקדמונים האמינו כי מעין המים החמים במקום קושר את הכנרת והנילוס בנחל תת-קרקעי כפי שכתב יוסף בן מתתיהו: "יש חשובים את המעין הזה לאחד מעורקי יאור מצרים, כי הוא מגדל דג בתבנית עורב-המים (קוראקינוס) שהוא מצוי ביאור הסמוך לאלכסנדריה."
 
 
 
בַּדֶּרֶךְ לִבְרֵכַת אִיּוֹב
 
הַחַמָּה, לְפֶתַע וּבִמְהֻפָּךְ, זָרְחָה
וּבָאָה מֵעֵבֶר לַיַּמָּה, בְּתוֹךְ
הַמַּיִם וּבָאֹבֶךְ. וַאֲנִי קִרְטַעְתִּי בְּחֻמָּהּ
כִּבְיַלְדוּת, מִזִּיו אֶל זִיז בְּטַחַב
וּבַזֶּלֶת, נְשׁוּל קְרוּמֵי זִימִים, שָׁקוּף.
 
בְּגֻמְחַת הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרָה בְּמֶרְחַץ-אִיּוֹב,
חַמָּאם אֶל אַיּוּבְּ,
חָיִיתִי בַּמַּיִם הַמָּרִים, בְּשָׁרְשֵׁי הַיָּם,
אֶת חֶרְדוֹתַי, כְּדֶרֶךְ סַרְטָנִים
הַשּׁוֹלְפִים מַצְבְּטֵיהֶם מִנַּרְתִּיקָם
וּמְנִיעִים אוֹתָם כְּרַפְרָפִים בְּגֹב גָּפְרִית
לִשְׁלוֹת מִכָּל הַבָּא.
 
בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים, עֵין נוּר
טָמַנְתִּי רֹאשׁ בַּטִּין כִּשְׂפַמְנוּן יְאוֹר,
עוֹרֵב-מַיִם, קוֹרַאקִינוּס 
שֶׁצָּד דָּגִים טוֹבִים
וּמְיַבֵּב כְּשֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתוֹ.
 
 
 
לְמַטָּה, בִּבְרֵכַת הָאֵד,
סַרְטַן הַגָּלִיל
אִבֵּד אֶת צֶבַע שִׁרְיוֹנוֹ וְאֶת עֵינָיו.
 
פְּרוּק רֶגֶל,
Typhlocaris Galileae, רֶמֶשׂ
חֲשׁוּךְ רוֹאוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁלֹּא שָׂרַד
בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
 
בָּעִבְרִית הַחֲדָשָׁה, הַצִּיּוֹנִית
שֶׁלִּי, זֶהוּ גֶּזַע חַי נָדִיר,
עִוֵּר, צָפוּי לְהִכָּחֵד.
 
כְּאִלּוּ שֶׁבְּשָׂפָה מֵתָה
מְהֻגָּן יוֹתֵר
לוֹמַר אֶרֶץ-מוֹלֶדֶת וַחֲרָדָה.

 

 

 

60 תגובות

  1. שולמית אפפל

    גיורא, הנה אני מקבלת את פנייך בשמחה
    ברוך הבא!

  2. ברוך הבא גיורא. הלוואי ונטהר גם אנחנו כולנו, זמן רב מדי טמנו ראש בטין.

  3. יעל גלוברמן

    גיורא! טוב לראות אותך פה

    ואיזו התחלה!!

  4. יעל ישראל

    ברוך הבא גיורא. אתה בחברה טובה, יש פה טונות אנשים אקס "על המשמר", ובכלל אתה מכיר את רובנו. שמחה שנענית להזמנתי.

  5. חני ליבנה

    חשוך חלקלק קלסטרופובי, חרדתי, עושה לי משהו בבטן, ככה שיר צריך להיות

  6. מירי פליישר

    ברוך הבא גיורא . אפשר להבין למה בחרת את השיר פרט לאיכותו המיוחדת גם האקטואליות שלו.

  7. איזו שירה עמוקה, נבונה, תובענית. אהבתי ועוד אחזור לקרוא בה.

  8. גלדמן מוטי

    גורא היי, כמה טוב לקרוא אותך כאן. אני בטוח שנוכחותך האינטליגנטית, הפיוטית והמשכילית תתרום רבות לכולנו. ברוך הבא

  9. חגית גרוסמן

    גיורא, החכם באדם, ברוך הבא לחלל המדומיין, גם פה עוד תדע אהבה.

  10. ברוך הבא!
    אהבתי מאד את השיר.

  11. עודד פלד [מגיב]

    גיורא יקירי,

    ברוך בואך למטע הבננות. מאחל לך דילוגים קלילים מעץ לעץ. שמחתי לקרוא שוב את שירך – איך זה לא סיפרת לי אף פעם על המקום הזה הנמצא כל כך קרוב אלי?

  12. לגיורא, אני אומרת לך בעברית חדשה ברוך הבא, שמחה לפגוש אותך כאן אחרי שנות דור, ובאותה שפה אני לא מפחדת להיות חרדה למולדת ולא רוצה להיתפס ליאוש של איוב, טוב לקרוא אותך, ממני לבנה מושון.

  13. לגיורא, אני אומרת לך בעברית חדשה ברוך הבא, שמחה לפגוש אותך כאן אחרי שנות דור, ובאותה שפה אני לא מפחדת להיות חרדה למולדת ולא רוצה להיתפס ליאוש של איוב, טוב לקרוא אותך, ממני לבנה מושון.

  14. גיורא – כמה טוב לקרוא ולשמוע. ומלא כרימון כתמיד. ברוך הבא.

  15. גיורא, נפלא לראות כאן. כשאתעצל להגיע ל"תמר" אדע איפה למצוא אותך.
    נשיקות,
    ללי

  16. וויצמן לזר

    שמחו נא כפים שמחו נא כפים קולולושש גם אני מצטרף לברכות גיורא ברוך הבא ברוך הבא

  17. משה יצחקי

    "פה בארץ חרדת אבות…"

    בין מים למים חיים רוחשים במילים.
    שיר יפהפה
    ברוך הבא.

  18. ברוך הבא גיורא!!! יופי לפגוש אותך פנים מוכרות!

  19. ברוך הבא!
    שמחה לפגוש אותך כאן.
    שיר נוגע
    איריס

  20. היי גיורא
    כולם שמחים איתך, ואני אינני מכירה,לכן נעשה הכרה רישמית: אני המוזיקאית יוצרת בחבורה. ולכתוב בבלוג זה מפגש מהסוג "החדש"
    לגבי השיר שלך:
    השימוש במילה איוב יכולה לשתק, ואצלך היא פותחת את המרחבים של השיר, מחברת לעבר, לתת הכרה של החרדה
    להתראות טובה

    • לטובה.
      תודה על מלותיך החמות.
      ובאשר לאי-מייל ששלחת לי: את כן מכירה אותי. לפני שנים רבות, בתחילת דרכך כמוזיקאית, נפגשנו בכמה הזדמנויות, שאותן אני זוכר היטב.
      אם אינני טועה את, כמוני, גרת או גרה במרחב שינקין. אינני זוכר עוד את הנסיבות שבהן נפגשנו, אולם נשתמר
      לי מהן טעם טוב – עובדה שאני זוכר.
      אשמח להתכתב אתך ישירות אם תשלחי לי את כתובת האי-מייל שלך.

  21. ברוך הבא גיורא, טוב לדעת שאפשר לקרוא אותך פה.
    שירים תמיד טובים, אשמח לקרוא גם את מה שאתה חושב.

  22. גיורא, ברוך הבא. אהבתי מאוד את השיר בשעתו, וכאז כן עתה, אני אוהבו. אני כל כך שמח שהצטרפת ל"בננות", זה יעשיר אותנו. מה שאני אוהב בשיר הזה מעבר לכך שהוא מורכב ועמוק, זה שלדעתי, הוא לא נשאר רק בהקשר של חוויית חרדה קיומית בעלמא, אלא הוא מתקשר באופן סמלי ומעט במפורש גם לכאן ולעכשיו הארצישראליים ופונה בסופו לא רק אל האני העני הבודד בעולם באשר הוא, אלא גם לאנחנו.

  23. לגיורא – תודה על השיר היפהפה ( שלא הכרתי אן אולי לא זכרתי ). אכן, תרבות הבלוג עדיין זרה ומוזרה לי ואני חש אי-נוחות בה, אבל אני יודע – ומסכים אתך – שכתבי העת והמוספים הם משענת קנה רצוץ ( ואני מצר על כך , משום שעדיין אני חש שאין תחליף לכריכה, לנייר, לריח הדפוס, לדפדוף, לחוויה של קבלת חבילה ארוזה בדואר ובתוכה גיליון חדש של…). אך כיוון שאלה פני הדברים – גם בתחום העיסוק שלי -ברוכים הבאים והנמצאים !להתראות. עודד אסף

  24. ברוך הבא, גיורא היקר. עוד סיבה טובה להיכנס לכאן.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם