ארכיון כותב: גיורא לשם

בימת אורח: משה דור

                                                                           ויליאם מתיוז ויליאם מתיוז/שירים אחרונים   הירי   לָרִאשׁוֹנָה הָעִנְיָנִים כִּתְמוֹל-שִׁלְשׁוֹם. זוֹ רָעָה, וְזוֹ גְּרוּעָה מִמֶּנָּהּ. הֵם עוֹשִׂים זֹאת בִּמְהוּמַת אַט-אַט. מִתְהַלְּכִים כְּטַוָּסִים, מַרְעִישִׁים עַל לֹא דָּבָר, מַשֶּׁהוּ שֶׁעָשׂוּ אוֹ לֹא עָשׂוּ מֵעוֹדָם הוּא אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָּאֵשׁ וְהַלְּאַט הוֹפֵךְ מַהֵר    מִפְּנֵי שֶׁאֶקְדָּח גָּח הַחוּצָה וְאָז  אֶקְדָּח שֵׁנִי, אֶקְדָּח שְׁלִישִׁי, אֶקְדָּחִים סָבִיב  סָבִיב כְּמוֹ קִירוֹת. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, ...

קרא עוד »

אגדות חתרניות על נשים ונשיוּת

      סוניטי נאמיושי/משלי אחיות   תיאור המקרה בעקבות המאורע חטפה כיפה הקטנה טראומה. הזאב לא ירוּי; הצייד זאב, שאם לא כן איך הגיע לשם בדיוק בזמן? היא מסבירה את זה לאמא. אמא לא מרוצה. חושבת שהצייד נחמד להפליא. סבתא מתה. הזאב לא מת. הזאב נושא את אמא לאשה. כיפה הקטנה לא מרוצה. כיפה הקטנה היא ילדונת. אמא סבורה ...

קרא עוד »

אמנות ב-H.D.

               כלבו של פאוסט, חתולו של שרדינגר                                   א   בקוראי יצירת שירה עולות לעתים על דעתי שתי אֲמָרוֹת שקראתי מזמן: "שירה היא מתמטיקה של הרגש" ו"שירה היא מחול התבונה בין המלים." האימרה השניה נכתבה בעטו של עזרא פאונד. והראשונה? היא זכורה לי היטב, אם כי אינני זוכר מי אמר או כתב אותה. אף כי התוודעתי לשתי האמרות ...

קרא עוד »

משלים אחרונים

    ויליאם בלייק משלי השאול   בְּעֵת הַזְּרִיעָה לְמַד, בָּאָסִיף הוֹרֵה דַעַת, בַּחֹרֶף הִתְעַנֵּג. נְהַג עֶגְלָתְךָ וּמַחֲרַשְׁתְּךָ עַל-גַּבֵּי עַצְמוֹת הַמֵּתִים. נְתִיבַת הַשֶּׁפַע מוֹלִיכָה אֶל הֵיכַל הַחָכְמָה. הַזְּהִירוּת הִיא בְּתוּלָה זְקֵנָה, מְכֹעֶרֶת וַעֲשִׁירָה שֶׁמְּחַזֵּר אַחֲרֶיהָ חֹסֶר כִּשְׁרוֹן. הַמִּתְאַוֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, מַשְׁרִיץ מַגֵּפָה. הַתּוֹלַעַת הַקְּטוּעָה מוֹחֶלֶת לַמַּחֲרֵשָׁה. הַטְבַּע בַּנָּהָר אֶת אוֹהֵב הַמַּיִם. הַשּׁוֹטֶה אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֵץ שֶׁאוֹתוֹ רוֹאֶה הֶחָכָם. מִי ...

קרא עוד »

פוסט אזהרה

        אן סקסטון/מכה הנשים   הַלַּיְלָה יִהְיֶה בּוֹץ עַל הַשָּׁטִיחַ וְגַם דָּם בָּרֹטֶב. מַכֶּה הַנָּשִׁים נִמְצָא בַּחוּץ, מַכֶּה הַיְּלָדִים נִמְצָא בַּחוּץ אוֹכֵל חוֹל וְשׁוֹתֶה קְלִיעִים מִסֵּפֶל. הוּא מְהַלֵּךְ אָנֶה וְאָנָה בַּחֲזִית חֲלוֹן־הַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלִּי לוֹעֵס נְתָחִים קְטַנִּים אֲדֻמִּים מִלִּבִּי. עֵינָיו בּוֹרְקוֹת כְּעֻגַּת יוֹם־הוּלֶדֶת. וְהוּא מוֹצִיא לֶחֶם מִסֶּלַע.   אֶתְמוֹל צָעַד כְּגֶבֶר בְּעוֹלָמוֹ. הוּא הָיָה זְקוּף־קוֹמָה וְשַׁמְרָן אַךְ חַמְקָנִי ...

קרא עוד »

בַּדֶּרֶךְ לִבְרֵכַת אִיּוֹב

      זמן רב התחבטתי אם להצטרף לבלוגיה ספרותית. משהגעתי להכרה העגומה שאין עוד טעם לפרסם במוספי ספרות, וגם כתבי-עת אינם מוקד משיכה גדול, חשתי שישנם דברים שאני מוכן לומר ברשת. לפוסט הראשון בחרתי דווקא שיר ישן, שנכתב בשנות ה-80 וראה אור כשיר במחזור השירים שולי האש שבקובץ בשם הזה. נושא השיר הוא חרדה קיומית הטבועה בנוף ובגוף. לחרדה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם