ארכיון כותב: גיורא לשם

אוקטביו פאס

  שמש מלאה   הַשָּׁעָה שְׁקוּפָה: אִם הַצִּפּוֹר בִּלְתִּי־נִרְאֵית, נִרְאֶה אֶת צֶבַע שִׁירָהּ.   כאן   צְעָדַי בָּרְחוֹב הַזֶּה מְהַדְהֲדִים בִּרְחוֹב אַחֵר שֶׁבּוֹ אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת צְעָדַי חוֹלְפִים בָּרְחוֹב הַזֶּה שֶׁבּוֹ   רַק הָעֲרָפֶל אֲמִתִּי   סנטראל פארק   שִׂיחִים יְרֻקִּים וּשְׁחֹרִים, חֲלָקוֹת חֲשׂוּפוֹת, נָהָר צִמְחִי נִכְרָךְ סְבִיב עַצְמוֹ: זוֹרֵם לְלֹא נִיעַ בֵּין בִּנְיָנִים כְּעֵין הָעוֹפֶרֶת, וְשָׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁהָאוֹר עַצְמוֹ ...

קרא עוד »

חיים כמיטפורה, מיטפורה כחיים

        ניתוח לב פתוח אוֹמְרִים שֶׁמָּוֶת הוּא רַק מֵטָפוֹרָה, מַהִי מֵטָפוֹרָה?   "הַעֲבָרָה, שִׁמּוּשׁ בְּמִלָּה אוֹ בְּנִיב לֹא בְּמַשְׁמָעוּתָם הַמְּקוֹרִית אֶלָּא בְּהוֹרָאָה שְׁאוּלָה וּמָרְחֶבֶת: לֵב־יָם, יָם הַדְּמָמָה, הַמְשׁוֹרֵר כּוֹתֵב מִנַּהֲמַת לִבּוֹ". – שָׁם הַנַּהֲמָה נִכְתֶּבֶת דָּם.   כָּךְ, מִכֶּתֶם לֹא הָגוּי (צֶבַע מְפֻשָּׁט פִּתְאֹם בְּסִיבֵי הַבַּד אוֹ קַו נֶחְרָץ), נוֹשֵׁם מַחֲנָק אַרְגְּמָנִי בַּחֶדֶר הַמְמֹרָק: עִרְטוּל בְּשַׂר־חַי, בִּתּוּר ...

קרא עוד »

בימת אורח: אמנון נבות

    אמנון נבות                                          "ימי צקלג" – על השטיח (דיון קדם־ביקורתי)   באמצע הרומאן החדש של דוד גרוסמן, לקראת הסוף, כשכבר התבהרו לי ממדי היומרה והרמייה העצמית – שילוב בלתי אפשרי של "ימי צקלג" לס.יזהר ו"המאהב" לא.ב. יהושע, בתוספת חופן של "סוף דבר" ליעקב שבתאי – גיליתי שאינני מסוגל להוסיף ולקרוא  אפילו שורה אחת נוספת. בתחילה היתה זו בעתה ...

קרא עוד »

היכרות עם המשורר האמריקני היידן קארות'

      היידן קארות" שתיקה לִפְעָמִים אֵינֶנּוּ אוֹמְרִים דָּבָר. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים עַל הַמִּרְפֶּסֶת וְלוֹטְשִׁים עֵינַיִם אֶל סְבַךְ פִּרְחֵי שֵׁבֶט הַזָּהָב בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה פַּעַם גִּנָּה וּמִתְבּוֹנְנִים בַּצֶּבַע הַמִּשְׁתַּנֶּה מִיּוֹם לְיוֹם, הַצָּהֹב הָעָז הוֹפֵךְ לְחַרְדָּל וּלְבַסּוֹף לְכֵהוּת. זַרְזִירִים מְרַפְרְפִים בְּעַנְפֵי הָאֵלָה הַלְּבָנָה שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ לְיַד הַגָּדֵר. וְהַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵלֶּה הֲלִיכֵי הַתְּבוּסָה? מַדּוּעַ אֲנִי אוֹמֵר לָךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים ...

קרא עוד »

בימת אורח: משה דור

      מהגרים         ללוי יצחק הירושלמי   אֶחָד אֶחָד הֵם מְהַגְּרִים אֶל אֶרֶץ הַצֵּל. אוּלַי כְּדֵי לִמְצֹא מִקְלָט מִפְּנֵי עֱנוּת הַגּוּף, אוּלַי הָאוֹר הָיָה חָזָק מִדַּי לְעֵינֵיהֶם הַעֲיֵפוֹת. עַכְשָׁו נוֹסַפְתָּ גַּם אַתָּה עֲלֵיהֶם, רֵעִי כְּאָח לִי. דּוֹמֶה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִבְדֹּק אֶת נְיָרוֹתַי שֶׁלִּי.       גבריאלה   עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב אֵלוּ עֲרֻבּוֹת אֶפְשָׁר לָתֵּת לַתִּינוֹקֶת שֶׁעַתָּה זֶה ...

קרא עוד »

יד זיכרון לסילביה פלאת

      בוקר, סילביה כּשֶׁהִתְפַּשַּׁטְתְּ, הִנַּחְתְּ אֶת אַרְנָקֵךְ הַחוּם עַל הַשִּדָּה, צָעִיף, חֻלְצָה וַחֲצָאִית כַּעֲרֵמַת קְפָלִים. אֶת גַרְבֵּי הַנַּיְלוֹן הַשְׁקוּפִים הִשְׁלַכְ תְּ כִּלְאַחַר־יָד מִתַּחַת לַמִּטָּה. יָכֹלְתְּ לִפְתֹּחַ כָּאן חֲנוּת בְּגָדִים מִיָּד שְׁנִיָּה. כִּבִּית אֶת הַמְּנוֹרָה. כַּלְבֵּךְ הַנֶּאֱמָן נָחַר עַל הַשָּׁטִיחַ וְאַתְּ עַל הַמִּטָּה. וְהָיָה גַּם מָחָר, סִילְבִיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, הַבֹּקֶר: עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו בַּפְּרוֹזְדוֹר הַקַּר הַצֶּרְבֶּרוּס הַמְיַלֵּל שֶׁלָּךְ לֹא ...

קרא עוד »

סילביה פלאת — שירים אחרונים

  סילביה פלאת המועמד קֹדֶם כֹּל, הַאִם אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ? הַאִם הִנְּךָ עוֹנֵד עֵין זְכוּכִית, שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת אוֹ קַב, חֲגוֹרַת־שֶׁבֶר אוֹ וָו, שְׁדֵי גּוּמִי אוֹ מִפְשַׂעַת גּוּמִי, תְּפָרִים שֶׁיָּעִידוּ עַל חֶסֶר? לֹא, לֹא? אָז אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָתֵּת לְךָ דְּבַר־מָה? חֲדַל לְיַבֵּב. פְּתַח אֶת הַיָּד. רֵיקָה? רֵיקָה. הֵא לְךָ יָד כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא וְתִרְצֶה לְהָבִיא סִפְלֵי־תֵּה וְלִגְרֹר מִכָּאן כְּאֵבֵי־רֹאשׁ וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה ...

קרא עוד »

דונלד ג'אסטיס — שירים אחדים

            מפל־השלג     נוֹפֵי הַחֲלוֹמוֹת הַקְּלָסִיִּים אֵינָם עוֹד נֶעְדְּרֵי־שְׁבִילִים, אִם כִּי עֲקֵבוֹת הַמּוֹלִיכִים לְשׁוּמָקוֹם מוֹכִיחִים כִּבְיָכוֹל שֶׁבְּנֵי־אָדָם שָׂרְדוּ פַּעַם אֵיכְשֶׁהוּ אֲפִלּוּ כָּאן.   נִשְׁאֲרוֹת מְכִתּוֹת שֶׁל תַּרְבּוּת נוֹדַעַת לַלֵּב, כְּפָפוֹת אֲבוּדוֹת שֶׁל יְלָדִים, וְכוֹבַע שֶׁלֶג יָחִיד, בָּהִיר, נְשׁוּר־גְּדִיל, עֵדוּת לְנְדִידַת טֵרוּף כָּלְשֶׁהִי.   צִיּוּנֵי הַדֶּרֶךְ נֶעֶלְמוּ. וּבְכָל זֹאת, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מֻכָּר בָּאֶרֶץ הַזֹּאת. לְאִטֵּנוּ, ...

קרא עוד »

אנייס נין: סיפור:

        המוהיקני חזותו היתה כשל אינדיאני לבן־עור. הוא האמין כי הוא אחרון המוהיקנים, אינדיאני נכחד וכלה, גְבַהּ לחיים, חֹטֶר מיובא מיבשות אבודות, אדם שעודו דהה במחקריו הממושכים בספרייה הלאומית שבה עיין בכתבים אזוטריים. הילוכו היה איטי, דומה להילוכו של סהרורי שבוי בעברו, אדם שאיננו מסוגל לפסוע אל ההווה. זכרונותיו גדשו אותו עד כי הוכרע בכובד משקלם. מכל ...

קרא עוד »

ג'ק גילברט: שני שירים

    תקציר בשביל הסניגוריה   צַעַר בְּכָל מָקוֹם. טֶבַח בְּכָל מָקוֹם. אִם תִּינוֹקוֹת אֵינָם רְעֵבִים בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, הֵם רְעֵבִים בְּמָקוֹם אַחֵר. עִם זְבוּבִים בִּנְחִירֵיהֶם. אֲבָל אֲנַחְנוּ נֶהֱנִים מִחַיֵּינוּ מִפְּנֵי שֶׁזֶּה רְצוֹן הָאֵל. אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה בְּרִיאַת הַבְּקָרִים שֶׁבְּטֶרֶם שַׁחַר קַיִץ מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת שֶׁכָּזֹאת. עִצּוּבוֹ שֶׁל הַטִּיגְרִיס הַבֶּנְגָלִי לֹא הָיָה כֹּה צוֹלֵחַ, מַמָּשׁ נֵס מִן הַשָׁמַיִם. הַנָּשִׁים הָעֲנִיּוֹת לְיַד הַמַּעֲיָן ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם