בננות - בלוגים / / האבן לא יודעת מה היא רוצה
גברת-ילדה
  • חנה ליבנה

    אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.

האבן לא יודעת מה היא רוצה

לאחרונה העברתי סדנת כתיבת שירה במקום בו שורה עצב, נערים ונערות לוקחים שם פסק זמן שלא ידוע מתי יגמר מהחיים.
הבאתי אבנים שאני אוספת בכל מקום,הילדים בחרו,נגעו בהן ליטפו וכתבו שירים, אחר כך כולם ביקשו לקבל את האבן במתנה. הם נקשרו אליה,
נערה אחת יפיפיה כתבה, לא בציטוט מדויק.

לאבןיש סדקים חורים ופגמים עם חלק נוצרה וחלק אספה בדרכה.
גם אני נולדתי עם סדקים סריטות וחורים,את השאר אספתי בחיי.
אבל האבן לא יודעת מה היא רוצה
ואני יודעת, אני לא רוצה להיות.


אני מאחלת לכולנו שבשנה הזו ובכלל לא יהיו בינינו ילדים שיאספו בדרכם סדקים וסריטות.
 ושנרצה כולנו לחיות, גם אם לפעמים קשה.
ואהבה לכולם, הכי חשוב שתהיה אהבה בעולם.

13 תגובות

  1. אמן חני. לייק חני. לייק מאד.
    איריס חברתך

  2. מרגש, חני , שכל השריטות תעלינה ארוכה
    ואת יקירה עושה עבודת קודש עם בני הנעורים משמים תבורכי יקרה
    שנה של ריפוי ומרפא לכל נפש פצועה ודוויה
    אמן

  3. מהי אהבה כשהיא לא אבן קשה?! מהי אהבה כשהיא לא יוד ותחבושת על שריטה?! מהי אהבה כשהיא לא סתימת חור ובור?! מהי אהבה כשהיא לא מלט בסדק?! שירה וסיפור. זוהי מתנה שאינה תלויה בדבר מלבד בזוכיה ובתנאי שידבקו להגשימה מעבר לטוב ולרע. שנה טובה לחני ולכל מי שיקרא את כל ברכות המטע כולן.

  4. מקוה שלאבן הזאת יש הופכין. כמה צער יש בילדים האלה. שתהיה לנו שנת שלום בשדה הקרב הזה ששמו חיים.

  5. איזה רעיון יצירתי ומרגש
    כל כך הרבה סבל יש וחובה עלינו להקטין אותו ולו במ"מ אחד, את עושה את זה באופן כל כך נפלא חני יקרה
    מאחלת לך המשך פורה בכל
    חיבוק חני

  6. עבודת קודש לעודד יצירה ומודעות בעולמות של ילדים כאלו. מצמרר מה שהיא כתבה, רק התחילה את החיים…

    שנה טובה
    אהבה
    חני.

  7. "גם סלעים נשברים…", כתבה דליה רביקוביץ, וכדי שיהיה מקום לאהבה לפני השבירה, צריך לפתוח לה סדקים, חרכים, לא לפחד כלל מהמגע החורך לפעמים, אך בלעדיו איך נדע שאנחנו עדיין מרגישים משהו. הסיפור על הילדה מרגש ויש בו מוסר השכל חזק לא פחות. תודה שהבאת ושתהיה גם לך חני יקרה, שנה מלאת אהבה ויצירה. 

  8. חזקות המילים של הנערה. זאת ההזדמנות לאחל להורים שבינינו הורות חכמה ונחת.

  9. זה כל כך עצוב!!!!

  10. רונית בר-לביא

    חני, זה מאד מרגש ואף פוצע.

    אני מרגישה שלמדתי בדרך הקשה שיש אנשים שגם אם נעמוד על הראש לא יחדלו מלרצות לא להיות, או באופן אקטיבי יותר לרצות להתחסל.

    כל הכבוד לך שאת שם בשבילם באמצע המסלול, על אם הדרך.
    גם להגיש פרח או מים או מטלית לאדם במצב כזה, יכול להיות המון.

    שנה טובה לכולם – למדממים ולמתקנים ולמתרפאים, לכולנו בקיצור.

  11. חני, מאוד מרגש מה שהבאת. הנערה הזאת משוררת בכאב שלה.אם אפשר היה להראות להם שהאבן זו פיסת חיים שאפשר להכניס לכיס , לשאת, למשש, לדעת שהיא שם אבל להמשיך הלאה. גם אם הכיסים הופכים לכבדים… (:

  12. שנה שוֹנה מאד לנערה הזאת. ולחבריה וחברותיה. הלוואי שהשנה הזו תפְתח להם צוהר לחיי אהבה ולאהבת החיים.
    ולך, חני, שכבר רבות זכויותייך כרימון, שתתחדש עלייך שנה טובה, מתוקה, רבת חסד ויופי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחנה ליבנה