גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים

בהשקת הספר המקסים של איריס ומוישלה אמרתי שהמושג יופי אבד את המניות שלו, היום כמעט מעליב להגיד על ציור או שיר כמה הוא יפה, מיושן להתפעל מיופי עד כדי כך שהנשימה נעצרת, ואני חושבת שעדיין אחת ממהויות האומנות הוא היופי שלרגע מעלה את האדם לספירה אחרת ומשכיח ממנו את המובן מאליו, המוות . לעומת היופי שיצא לו שם רע דווקא ...

הבקר קמתי ומשהו רחש בתוככי גופי,כאב עמוק קטן מזמזם. אחרי ששתיתי קפה ואכלתי פרוסה עם שוקולד{קטנה מאוד} הבנתי שזה לא רעב, זה געגוע. הבטתי במראה כשהסתרקתי,כי הייתי צריכה לפגוש מישהו היום , מישהו מענין שרוצה לספר לי את ספור חייו, הוא בא אלינו עם הגנן,{חבר שלו, למרות שהוא בכלל לא גנן אלא איש מחשבים, אבל בינתיים הוא בפסק זמן מהחיים} ...

שאלתי את הילדים בסדנה לכתיבה אם היה להם חבר דמיוני, הם הביטו בי בפליאה לא מבינים מדוע צריך דבר כזה. ספרתי להם על החברה הדמיונית שהיתה לי בילדותי, היא היתה אחותי התאומה אבל היתה שקופה וגרה בחוץ מתחת לעץ הזית שלנו, רק אני ראיתי אותה, היא נעלמה כשעליתי לכתה ד', אולי באשמתי. גם לילדי היו חברים דמיוניים. לבני הבכור היו ...