גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים

זה התחיל בכתה ו' או ז', המורה אמרה לי לקרוא משהו בקול, משפט שהתחיל במילה "מילא" והמילה לא יצאה לי מן הפה התלעלעה לה ממ…מ… כל הכתה צחקה, גם המורה, מאז התחיל הפחד שלי לקרוא בקול וכאבי הבטן, כל יום בבית הספר היה גהינום. שמתי לב שאם אני מתחילה משפט בוו החיבור אני כן יכולה לדבר, אז עשיתי כך, אבל ...

רוצה להתחלק איתכם במשהו. לקראת ההצגה שלי הזמינו אותנו לטלויזיה לראיון, הלכנו אני ,שותפתי להצגה והמנהלת האמנותית של פסטיבל אישה בחולון, ישבנו לפני הראיון וחיכינו למאפרת,{אני די רועדת ומקווה שלא יבחינו} כשהמנהלת האומנותית קצוצת השער ובעלת המראה הנערי{גופיה לבנה, מגפיים עד לברכיים}  המוקפד למרות שנותיה פתאום מביטה בי ומבלי ששאלתי היא אומרת: "תראי לי אותך" אני מביטה בה. "התסרוקת לא ...

      עודד כתב שיר נפלא על מילים שאוהבות אותו ואני חושבת כמובן מיד על עצמי, אלו מילים אוהבות אותי, או שבעצם אלו מלים אני אוהבת? אלו מילים  מעלות בפני ריחות, תחושות, זכרונות שעוטפים אותי באהבה, ברכות? אולי מילים שהצליל שלהם ענוג, כמו לילה או לילך, או הילה ?  נהרה? או תפילה?{סבתא פעמיים בשבוע על הרצפה בגלל איזה נדר ...

בזמן האחרון אני עושה מה ששנים היה הפחד הגדול שלי, מופיעה במחזה שאני כתבתי כ"שחקנית", החוויה הזו לימדה אותי דברים חדשים על עצמי שלא את כולם הייתי רוצה באמת לדעת ובכל זאת אתחלק איתכם, אתם הרי קהל וירטואלי, לא? 1. אני לא יודעת מה לעשות עם הגוף שלי רוב הזמן. 2. אני מרגישה מסורבלת 3. אני שונאת לקבל ביקורת 4. ...

עלי פורץ מן האדום מפני שאין לו דרך אחרת מפני שחייב הוא להרים אצבע אחת נוקשה. מפני שנקודת האיסוף תמיד בנשגב. עלי פורץ מן הצלקת בוגד בה. מפני שאין הוא יכול לשאת את רכות היד המחזיקה בו בכח ואומרת זה הטבעי.

  בימים שהנפש גועשת ואין שקט וגם בימים אחרים אני מוצאת מרגוע בצבעי המים שבעדינות מלטפים את ליבי, שעורי הציור אצל איריס קובליו הם המרפא לנפש שלי, אני חוזרת מהשעור עם עוד ציור ועם שמחה שאין כמותה, גם כשהציור לא כל כך מצליח, אינני ציירת, אבל אני אוהבת לשלב כתיבה בציורים שלי ולראות את כתמי הצבע הופכים מול עיני למשהו ...