המאבק על "ירושת המיליונים"

באחד הימים, מארחיי בבנגלור שבהודו נדהמו לגלות כי הוזמנו לדיון בבית המשפט בדבר צוואה שבה הוזכר שמם כמוטבים היחידים.

מסתבר שנער מוסלמי שהכירו הכרות שטחית בלבד, התאבד, והשאיר אחריו מכתב שבו ביקש להוריש לבני הזוג ג'ושוע את כל כספו, שכן היו היחידים שהטיבו עימו בחייו.

הסכום המדובר היה בסך הכול 200 אלף רופיות, השווים ל- 20.000 ₪, ולמרות זאת ניטש בגינו מאבק משפטי ממושך.

כבר בראשית הדיון הודיעו בני הזוג ג'ושוע לשופט כי אין להם עניין בכסף וכי הם מוותרים עליו מראש, שכן אינם זקוקים לו. מה גם שלדעתם הכסף שייך לאבי הנער, שהפקיד את הסכום הזה בחשבון בנו. לדעתם, הכסף היה צריך לחזור אליו.

הם סיפרו כי הנער הגיע אליהם כדי לקנות תנ"ך מתורגם להינדית, אחד מהתכנים שהם מוציאים לאור ברוב השפות ההודיות. הם שוחחו עימו שעות ספורות, וכמה עובדים בבית הדפוס שלהם, חלקם נוצרים ואחרים מוסלמים, התיידדו איתו, אך הקשר נשמר זמן קצר בלבד.

אבל השופט טען שאין להפר את רצון המצווה, וחייב אותם לקבל את הירושה הקטנה.

לאחר הדיון התקשרו בני הזוג ג'ושוע אל האב, וביקשו להעביר אליו את הכסף, שכן לא רצו בו כלל ולא ראו את עצמם כבעליו. אבל האב סירב בנוקשות ותבע אותם בבית המשפט באשמת מיסיונריות! לדעתו, הם ביקשו להמיר את דתו של בנו באמצעים לא כשרים.

המשפט ארך כשלוש שנים. השופט התייחס כל הזמן לזוג ג'ושוע כאל עבריינים כבדים ולעומת זאת צידד באב השכול, למרות שלא היה כל שחר לטענתו בדבר מיסיונריות, שכן הבן הגיע מרצונו לבית הדפוס לרכוש לעצמו עותק של התנ"ך.

עד כדי כך הסתבכה הפרשה, כאילו דובר ב"ירושת מיליונים", עד שהם נאלצו לשכור עורך דין כדי שיסביר לבית המשפט שידידותם עם הנער הייתה קצרה, שטחית ותמימה, שהם לא רצו להמיר את דתו, ובוודאי ובוודאי שלא חמדו את כספו המועט. לא רק זאת, הם הצהירו כי לא רצו בכסף ממילא, והתכוונו להחזיר אותו לאב. הם אפילו התנדבו לתת לו פיצוי על עגמת הנפש שחש.

אבל האב סירב. הוא החליט להפיל על הזוג ג'ושוע את מלוא רגשותיו הקשים בנוגע להתאבדות בנו, כאילו הם האשמים בכך.

בסופו של דבר הם יצאו זכאים במשפט, אחרי ששילמו הון לעורך דין שיוציא אותם מזה – והכול בגלל צוואה שהסתבכה. לא רק שלא קיבלו את כספי הירושה, כי ממילא לא רצו בהם, גם נאלצו להוציא כסף רב על הגנה משפטית בדבר שבכלל לא היו אשמים בו.