לעולם לא אשכח את המאורע הזה. כל פעם שאני אוכלת פאפיה, אני נזכרת בו.   היינו אז בעלי ואני בהודו. חיינו שם כארבע שנים, בשנות השבעים, בחיפושים רוחניים ולימודי רפואה טבעית, מתוך רצון לעבוד בכך אחר כך.   יום אחד, כשגרנו בדרמסלה, שמענו פתאום דפיקות היסטריות בדלת. זה היה ידיד אמריקאי שגר בקרבת במקום. היה לו סנאי מחמד אותו הוא ...

                                           החתונה                                 שולמית גלאור      בחום הדביק של אוגוסט אנחנו עומדים ומחכים, דבוקים לגב בניין הרבנות. דני לא רצה שאימא שלו תדע שאנחנו מתחתנים. היא איימה שתנשל אותו מהירושה אם יעז להתחתן איתי. "אתה חושב שהיא ראתה את מודעת הנישואין בעיתון? רק זה חסר, שהיא תבוא לעשות סצינה." שחס וחלילה הבן-פורת-יוסף, הבן-יחיד-לה יתחתן עם איזו שווארצה. "תסתמי, יה ...

בֶּר נאססיטיס   מוקדש לבננות ולבננים     מה בסך הכול צריך בנאדם?   קצת שמיים תכולים   אדמה ירוקה   אוויר צלול לנשימה   ושמש מחממת     קצת מזון לגוף   ולנשמה   קצת אהבה   ממשפחה, חברים וחתולים רכים     קצת אמונה בבורא יתברך שמו   קצת געגועים למה שהיה ולא ישוב   קצת ייחולים לחיבוקי ...

  עדי ספרה בנחישות את העכבישים בדירתה. מספרם העצום הפיס את דעתה. סימן לבאות, חשבה. בתחילת השנה החל אביה לגסוס מהמחלה. "זזזה כלום", ביטל את חששותיה המנתח הראשי ורץ לשקר לפציינט הבא: "בסך הכול פרוסטטה קטנה."   לפני כל ביקור במחלקה האונקולוגית התרגלה לקנות לעצמה משהו טוב, לקראת הנסיעה הארוכה לבית החולים. לפעמים בחרה מאה גרם לטאות עשויות לקריץ צבעוני ...

לאמיר אור     מקור שמו: על פי בשורת מתי, מלאך ה" הורה ליוסף, בעלה של מרים: "ואתה תקרא שמו ישוע, כי הוא יושיע את עמו מחטאותיהם." (מתי א:21).   השם ישוע רווח בתנ"ך, בעיקר בספרים עזרא ונחמיה ובדברי הימים. יש הגורסים כי מדובר בקיצור של השם יהושע או בצורה הארמית של שם זה שנפוץ בימי בית שני. אחרים גורסים ...

הספר הכי אהוב עלי: עליסה בארץ הפלאות   הסרט הכי אהוב עלי: אפוקליפסה עכשיו   מוזיקה מועדפת: ג"אז וכנסייתית   מזל: מאזניים   מה מצחיק אותי: ארץ נהדרת   מה משעמם אותי:  אנשים מייגעים   מה מכעיס אותי: חוסר יושר   על מה אוותר בקלות: על העולם הזה   על מה לא אוותר לעולם: על האהבה   אוכל מועדף: צרפתי, ...

                      הרוכב וההלך/ סיפור                                          שולמית גלאור   כאשר עשה מעשה ויצא לחפש את האתון הלבנה, היער כבר נם את שנתו. שמשות נושנות האירו את פני השמיים באור חיוורין, קרניים דקיקות זלגו קלושות בינות לצמרות העלווה, אור מתעתע גילה חליפות פינות חבויות וצללים רדפו צללים.      ואז, באחת, ניעור היער לחיים. המיות, אוושות וזעקות מילאו אותו בחרוק חיות היער את ...

                            כאב חד, דוקרני, פילח את שיפולי בטנו. הוא התעורר בבהלה, והציץ במחוגים הזרחניים שהגיחו מכרסו השמנמנה של שעון הדובי, שקיבל במתנה מרונה ליום הולדתו העשרים ושבע.    השעה הייתה שלוש בלילה. הוא גרר את עצמו למטבח, בלע אקמול וידע שהרגע הגיע. בלי לחכות עד שהכדור ישכך את הכאב, הוא נכנס על קצות אצבעותיו לחדר השינה, אסף במהירות כמה בגדים ...