מוקדש לטל רבינוביץ" (על הופעתה המאלפת אמש ב"דברים מהלב" בערוץ 2)   שמשון הגיבור העשוי ללא חת הובס פעמיים בידי נשותיו הנודניקיות. אישתו הראשונה בכתה בלי סוף והציקה לו שוב ושוב, עד שהוא נשבר ומסר לה את פתרון חידתו. השנייה נדנדה לו, חזור ונג"ס, כדי שיגלה לה את הסוד הכמוס של כוחו הרב. היא כל כך הציקה לו בדבריה, ...

פנתה אלי בחורה שעושה עבודה סימינריונית על פוסט טראומה. היא שאלה האם גם לי, כאישה מוכה, היו את כל התופעות הנלוות לפוסט-טראומה. שאלותיה היו מדויקות, ממוקדות.   בדקתי בתוכי, ומצאתי שלא, לא היו לי סיוטים, חלומות בלהה, זיכרונות כפויים, היזכרות כתוצאה מריחות או רעשים, וכל הסממנים המאפיינים את הסובלים מפוסט טראומה כתוצאה ממלחמה, פיגוע, מחנות ריכוז, שבי, אונס וכד".   ...

  בשנות העשרים לחיי הגעתי יחד עם בעלי אל אמן טלפתיה נודע. באנו אליו כדי ללמוד מפיו את רזי המקצוע, שסיקרן אותנו מאוד. בטלפון הוא אמר שמדובר בטכניקה פשוטה, והסכים בחפץ לב להקנות אותה לדור הבא.   קבענו פגישה בביתו באחד הערבים. ישבנו איתו ועם אשתו בסלון, ופיטפטנו על עולם הלא-נודע. כשביקשנו שילמד אותנו כפי שהבטיח, הוא טען שיוכל ללמד ...

  היום, כמה ימים לפני יום האישה הבינלאומי, קיבלתי את האי מייל הזה לבלוג שלי. אתם מוזמנים לקרוא.    מאת: איריס דואר אלקטרוני: paluli1@bezeqint.net תוכן המסר: את מרגיזה אותי. את מעליבה את כל המין הנשי. עכשיו את עושה רייטינג מהתעללות של 10 שנים!! בושה. למה לא עזבת אותו?? למה התחתנת איתו? מגיע לך ומגיע לנשים כמוך. את מרגיזה אותי. אני ...

את הפוסטים הראשונים של הבלוג שלי "אישה מוכה" כתבתי די בקלות. המילים זרמו בעקבות הזיכרונות, והפצעים טרם דיממו. ככל שהזיכרונות הפכו קשים יותר, כך הכתיבה נעשתה קשה יותר. פצעים ישנים נפתחו והחלו מדממים.   אבל את הפוסטים על הסלמת האלימות מצד בעלי כלפי ועל ניסיון הרצח התקשיתי לכתוב.   כאשר כתבתי אותם, ממש "נזרקתי" לתוך הזיכרון וחוויתי את רגעי האימה ...

פרק 22: "זיווג משמיים" רבים שאלו במשך השנים למה נשארתי עם בעלי וסבלתי, והאם זה מפני שאהבתי אותו, עד כדי כך שלא יכולתי לעזוב. הסברתי כאן בעבר, שמעולם לא חשתי כלפיו רגשות רומנטיים אלא יותר מעין אהבת אחות או אם.      כאשר אברי גלעד ראיין אותי לפני כחודשיים בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2, ראיתי על פניו כזו תדהמה מתשובתי ...

     פרק 21: ילדים לא היו לנו ילדים. שנינו החלטנו, עוד בטרם נפגשנו, שלא להביא ילדים לעולם.       בעלי טען שהוא לא מוכן להביא ילדים לעולם רשע כל כך. אני עסקתי מנערותי בחיפוש רוחני קדחתני אחר אלוהים, והמחשבה על הקמת משפחה וילדים לא העסיקה אותי בכלל.      חוץ מזה, תמיד הרגשתי בתור "הילדה של עצמי", זאת אומרת, ...

    פרק 20: עינויי דין   במקביל להליכים שהתנהלו בינינו בבית הדין הרבני, פתחתי תיק לחלוקת רכוש בבית משפט השלום. כבר הבנתי שבית הדין הרבני יוציא אותי כשרק בגדיי על גופי, שכן פסק עלי דין מורדת.       אך גם לו בעלי היה נותן לי גט, את חלקי בביתנו המשותף לא הייתי מקבלת, שכן אישה שעזבה את הבית עלולה ...

  פרק 19: אישה מורדת   בבית הדין הרבני, בדיון שנערך בפני שלושה רבנים, טען בעלי שהוא מבקש שיחייבו אותי בשלום בית. הוא טען ש"עזבתי אותו עם רגל שבורה וללא כסף" וש"הלכתי ליהנות בחיק משפחתי". בפני הטריבונל הנכבד הוא טען נחרצות "שמקומי עם בעלי".      בגיבוי דודי המנוח, שייצג אותי במשפט, גוללתי את מסכת הייסורים שעברתי במחיצתו במשך עשר ...

    פרק 18: ניצולה אחרי שנסתי על נפשי והגעתי לחיקם האוהב של הוריי ובני משפחתי, הם הרעיפו עליי אינסוף אהבה, רחמים וקבלה. בשארית כוחותיי התחלתי לספר להם את כל מה שקרה לי בשנות נישואיי, וכמובן, את ניסיון הרצח שגרם לי לברוח.      הם ששו עליי שמחה גדולה, כמו על הבן האובד ששב הביתה או כאילו זכו במיליונים בפיס. ...