אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

אשת לוט

כאשר הסבה אשת לוט את ראשה אל סדום,
לא מלהט החרב המתהפכת,
נבעתה.
אף לא ממטר האש.
אלא,
מראות את תולדות עירה נשרפים עד דק,
אז,
נתפלצה והפכה לאבק.  

 

 

18 תגובות

  1. מה זה –

    באמצע הטכסט

  2. זה נבון ונכון מה שכתבת כתשובה לשאלה למה הפכה למה שהפכה.

  3. מסיכמה איתך, זה כל כך נכון ההרגשה הזאת
    הלב ניכמר ליראות את ביתך עירך נמוגים
    להתראות טובה

  4. נזכרה הגברת באיחור. היה עליה להתפלץ עוד קודם לכן, כאשר נעשו מעשי הסדום ולא נמצא מושיע. עיוורת הייתה?

  5. גלית וסקר

    החשיבה מקורית ודמיון חוגג. בהחלט ממלא חללי-עלילות הקיימים בסיפורי התנ"כ

  6. סבינה מסג

    אכן, כל הספור הוא לעבור בלי זכר, להשאיר עדות.

השאר תגובה ל אמיר אור ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'