בננות - בלוגים / / הוגו צ'אבס- הגיבור העלוב
אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

הוגו צ'אבס- הגיבור העלוב

אינטלקטואל הוא מעמד מכביד, שכן נדרשת ממנו עמידה תמידית על המשמר ובחינה מתמדת של אמות המוסר הציבוריות.. אין קריטריונים ברורים בהן נדרש לעמוד המועמד לקבלת התואר "אינטלקטואל", אך עיסוק במדעי הרוח והכרה ציבורית במועמד כמומחה בתחומו, עשויה בהחלט לקדם את הענקת התואר המיוחל. נהוג אפוא לראות באינטלקטואל מגדלור מוסרי המזהה מבעוד מועד סכנות מוסריות המכוונות כלפי הפרט או הקולקטיב ומזהיר בפניהם.

 

המעניין הוא שבפועל הטובים והמצוינים שבאינטלקטואלים כושלים פעם אחר פעם בזיהוי הסכנות האמיתיות המרחפות על החירות האנושית, ובשם אידיאל נשגב הם מזדהים עם הגרועים שבמחוללי הפשעים המוסריים. דוגמות רבות ומובהקות לכך ניתן למצוא לכל אורך המאה ה- 20. החל מתמיכת האינטלקטואלים בכל מדינה במלחמת העולם הראשונה. שהובילה להלם הפציפיסטי מול גרמניה הנאצית ונקיטת מדיניות הפיוס, ולאחר מכן, בצורת תמיכה נלהבת בקומוניזם מבית מדרשם של סטאלין בברית המועצות ומאו דזה דונג בסין, שעשרות מיליוני הנרצחים והכלואים בגולאגים לא הפריעו לאורים והתומים של הפילוסופיה המודרנית, ז'אן פול סארטר, לגנותם.

 

כיום הרודן החביב על האינטלקטואלים הוא נשיא וונצואלה, הוגו צ'אבס. על פניו התמיכה בו ברורה. צ'אבס, שתפש את השלטון במדינה לאחר שזכה בבחירות שהתקיימו בדצמבר 1998, הכריז מיד על רפורמות סוציאליסטיות נרחבות ומלחמה בעוני ובשחיתות. האיש שיקם את מערך החינוך והרפואה הציבורית, צירף את ונצאולה לגוש הסחר החופשי באמריקה הלטינית – מרקוסור, והבורסה זינה בעשרות אחוזים. זאת ועוד, צ'אבס שמוצא דמו גם שחור ואינדיאני, הפך את ארה"ב והעומד בראשה ג'ורג' בוש למושא חציו 'האנטי – אימפריאליסטים', ועורר את הגל האדום ששוטף את אזור דרום אמריקה כולה.

 

לכאורה, מצויים בצ'אבס כל הסממנים לתמיכה מצד אינטלקטואלים. 'אנדרדוג' שעורר מהפכה תרבותית וחינוכית ביבשת שלמה תוך שהוא קורא תגר על ההגמוניה של המעצמה השלטת. אך למעשה השיטות בהן נוקט צ'אבס להשלטת האידיאלים הנשגבים הללו, מכניסים אותה מיד לרשימה השחורה של הלוחמים בחירות האנושית המבוטאת במודל הדמוקרטי. שכן מיד לאחר היבחרו פעל צ'אבס לחיסול הדמוקרטיה במדינה באמצעות שינוי סעיפי הבחירות בחוקה. כאשר בתחילה הוא האריך את כהונתו מארבע לשש שנים, וכיום הוא פועל להארכת הכהונה עד מותו. גם מבחינת הפריזמה הבין לאומית נראה כי צ'אבס מעדיף את חיקם של מנהיגים קלריקאלים, פונדמנטליסטים ואנטישמים דוגמת נשיא אירן מחמוד אחמדינג'אד, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ומנהיג החמאס חאלד משעל. כמובן שידידות זו מלבד הרעת הקשרים עם המערב מגיעה על חשבונה של הקהילה היהודית, שצ'אבס עצמו חטא לא פעם בהתבטאויות אנטישמיות, והתוצאות ניכרות לעין בדמות בית הכנסת המחולל בקרקאס והכתובות בגנות הקהילה היהודית במדינה.

אך כל אלו עדיין אינם מעוררים את הקולות האינטלקטואלים בארץ ובעולם נגדו. שהרי מלחמת הקודש בציונות ובארה"ב מעוורת גם את הצדיקים ביותר, עד כדי היפוך כל העולם על פניו. כך, מנהיגי ישראל נתפשים כמי שמנהלים מדינת טרור ואחראים על פשעי מלחמה, בעוד דיקטטור אנטישמי וידיד משטרים אנטי דמוקרטיים בעליל, נתפש כגיבור תרבות.

6 תגובות

  1. ובוא לא נשכח שמצבם ש לאזרחי ארצו לא הוטב כלל כתוצאה מהבריונות והפופוליזם שלו.
    מדוע חוזרת בגידת האינטלקטואלים על עצמה – גם אני שואלת את עצמי לא פעם ולא פעמיים.
    אחת המסקנות העגומות שלי היא, שאינטלקטואלים אינם שונים מכל קהל אחר – גם הם עדר בעל נורמות (ואפילו נורמות קשיחות ביותר, רק במסווה של פתיחות), גם הם אוהבים להרגיש חלק מהכלל ולא נעים להם לפרוש, וגם – למה שנשלה את עצמנו? – זה לא מזיק לנהות אחר הדעה הרווחת – תעודת ביטוח להזמנות, לכנסים וכד'.

  2. ליאור,
    תודה על ההארה

    אני זוכרת לא מזמן, במלחמת עזה / מבצע עופרת יצוקה

    כמה קיתונות של רפש יצק עלינו הוגו.
    אילו התבטאויות… ונצואלה היום היא שלוחת טרור אנטי יהודית בעליל הממוקמת בדרום אמריקה.

    האיש הוא סכנה לישראל בפרט ולעולם בכלל

    גלגלולים על גלגולים של:
    "והעולם שותק"

    אני לא שותקת,
    אני מתפללת חזק שלא יחברו להם פושעי איראן עם זרועות החמאס אל ארס צ'אבס
    וימשיכו לחרוש מזימות נגד "האוייב הציוני ובעלות בריתו"

    החיבור שלי לרוח בא בדמות
    תהילים פרק קכד

    א
    שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
    לוּלֵי יְהוָה, שֶׁהָיָה לָנוּ– יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
    ב
    לוּלֵי יְהוָה, שֶׁהָיָה לָנוּ– בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
    ג
    אֲזַי, חַיִּים בְּלָעוּנוּ– בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.
    ד
    אֲזַי, הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ– נַחְלָה, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ.
    ה
    אֲזַי, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ– הַמַּיִם, הַזֵּידוֹנִים.
    ו
    בָּרוּךְ יְהוָה– שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם.
    ז
    נַפְשֵׁנוּ– כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה, מִפַּח יוֹקְשִׁים:
    הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
    ח
    עֶזְרֵנוּ, בְּשֵׁם יְהוָה– עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ

    זוהי הפרקטיקה הכי מעשית שיש לי,

    אני אשמח לשמוע מה עוד ניתן לעשות

    בברכה,

    גלית

    • לצערי אין בכוחנו לעשות כמעט מאומה. את התמיכה בצ'אבס אפשר להמשיל לצורך בגדר בבית קברות. שהרי מי שבחוץ לא רוצה להכנס ומי שבפנים לא יכול לצאת. כוונת דבריי היא, שאלו התומכים בו רק הם עצמם יכולים לפקוח את עיניהם שלהם ולגלות כי האיש הוא רודן בקנה מידה שאפילו אחמדינג'אד אינו מרשה לעצמו, הרי רק עכשיו הוא "נבחר" לכהונה לכל ימי חייו. ואלו שמבחוץ, רואים אותו, את מעלליו וגחמותיו ומחכים שהוא יגווע לאיטו או שלא לאיטו.
      צ'אבס הוא דוגמא מובהקת להיפוך המחשבתי הרווח בעולם המערבי, שהרווחה וחירות מעבירים אותו אט אט על דעתו. אלו הם אותם טיפוסים שראו ב"אדומים" נציגיה של אידיאה שמיימית, שכל הנעשה בשמה נסלח מראש, כי הכוונה הייתה טובה.
      המשורר היהודי היינריך היינה, הזהיר פעם מפני סוג כזה של מהפכנות, כי בסופו של דבר "היא תמיד נגמרת במאה גרונות יהודים חתוכים, ודווקא של הטובים שבהם".
      ועל המזמור היוצא מן הלב, נאמר אמן.

השאר תגובה ל גלית וסקר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'