בננות - בלוגים / ליאור אלפרוביץ' / הגב החם של אדי האמל
אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

הגב החם של אדי האמל

"מוזר איך שהדברים התגלגלו. זה יכול היה לקרות לכל אחד, אבל זה קרה לי ולאדי. חלקנו את הדרגש העליון. שם למעלה היה יותר אוויר נקי, ואם הקאפו עבר יכולת לשכב שם מחוץ לתחום הראייה שלו. בתחילה היינו שמונה אנשים ששכבנו על הדרגש העליון. אבל עוד ועוד אנשים לא עברו את הסלקציה ונשלחו לתאי הגזים עד שנותרנו רק שלושה. שניים נאלצו לשכב כשרגל אחת משתלשלת מעבר לשוליים והיה קשה לישון. אדי ואני הצמדנו את גבינו זה אל זה. אתה מבין, הגוף שלו היה חם מאד, והיה לנו קר מאד".במילים אלו תיאר ליאון גרינמן את הזיכרון העמוק שלו משותפו לדרגש באושוויץ – אדי האמל. אדי האמל היה יהודי אמריקני, יליד ניו יורק שבין השנים 1922 – 1930 שיחק כקיצוני ימני בקבוצת הכדורגל אייאקס אמסטרדם.  בינואר 1943 גורש יחד עם עוד 700 יהודים לאושוויץ. שלושה חודשים מאוחר יותר ביום ה- 30 באפריל 1943 לאחר שלא עבר את הסלקציה בשל פצע שהיה בפיו, נשלח האמל אל תאי הגזים שם נרצח.

כמעט שישים שנים אחר כך, יצא סיימון קופר, איש ספר וחובב כדורגל למצוא את הסיפור של אדי האמל, שחקן הכדורגל של המועדון ההולנדי הידוע אייאקס אמסטרדם, חבר סגל הנבחרת ההולנדית והיהודי. לא הרבה מצא קופר. בספר זיכרונות משנת 1944 שיבץ וים אנדריאסן, שחקן אייאקס בעברו, את האמל בנבחרת כל הזמנים של אייאקס, ודייטה ון מינדן אוהד אייאקס מושבע בן 80 סיפר לו כי זכר את האמל "כשחקן נחמד ואהוד מאד". איש מחברי ההנהלה של מועדון הכדורגל, כך מסתבר, לא טרח להנציח בצורה ניאותה את חייו של שחקן אהוד שמצא את מותו באירוע הטרגי של המאה ה- 20. מבחינתם כנראה הוא היה עוד יהודי, אחד מ –104,000 יהודים הולנדים שנרצחו במקום העלום המזרח אליו נשלחו בראשית 1943.

ספר מרתק ומטריד מציג סיימון קופר לקורא. זהו לא ספר על היסטוריה של הכדורגל ההולנדי ולא ספר על אחד ממועדוני הכדורגל הבכירים והמפוארים בעולם, שאוהדיו מתגאים משום מה בכינוי "היהודים". אלא זהו ספר על זיכרון ושכחה. על הבנאליות של הטבע האנושי. אנשים שחיו במחיצתם של שכנים מאות בשנים. שכנות טובה וסובלנית, אנשים שחלקו את אותה תשוקה לסמל, לקבוצה ולמשחק. יחד צעדו אל האצטדיון, מלאו את הטריבונות, שרקו לשופט ושאגו אחרי הבקעה. עד שבוקר אחד הגיעו השכנים ממזרח כבשו את הולנד, והעלימו את השכנים הללו שעד אתמול עוד היו חלק מהמועדון שהוא לא רק סמל ספורטיבי אלא מקום מפגש וזיהוי חברתי. וכאילו לא קרה הדבר, הכדור הוא עגול והמשחק נמשך.

הולנד, מסיבה לא ברורה, נצרבה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כמדינה אוהדת יהודים שסייעה רבות להצלת יהודים בזמן השואה. המציאות אגב בדיוק הפוכה. אולי משום שההולנדים עצמן העדיפו לשווק את המשפחה שהחביאה את משפחת פרנק ובתם אנה, ולא את שלושת השכנים שהלשינו עליהם לגסטאפו. כך שספרו של קופר עלול לעורר קמה קוראים מן התדמית המזויפת הזו, ובמיוחד פרק 10 שהוא גולת הכותרת של הספר. בו בצורה לאקונית וכרונולוגית, נעדרת פאתוס או נקמה, מציג קופר את האומה ההולנדית בקלונה. הוא לא מטיף לה מוסר או שופט אותה, הוא גם לא חושף פרטים היסטוריים חדשניים. אלא הוא רק מספר את ההיסטוריה של הולנד ויחסם של ההולנדים ליהודים בזמן השואה לצד סיפורים של מדינות אחרות בהן, בולגריה, איטליה והבולטת מכולן  - דנמרק. וכך, מגלה הקורא עד כמה פסיבי היה העם ההולנדי ביחסו אל היהודים. עד כמה אדישה הייתה האומה ההולנדית כאשר התדפקו אנשי הס.ס על דלתות היהודים.

בעוד פחות משבועיים תפתח אליפות אירופה בכדורגל. ברזיל וארגנטינה לא תשחקנה, והנטייה הטבעית של האוהדים הישראלים תהייה לעודד את הנבחרת שהכי קרובה ללבם היהודי החם. באופן טבעי הנטייה תהיה אל עבר הכתומים. רגע לפני, קחו את הספר של קופר לידיים. צאו אתו למסע בין אצטדיונים לשחקנים ותיקים, זכרו את דרגש של אדי האמל, שחקן אייאקס ונבחרת הולנד, נבחרת שאנו אוהבים לעודד, אך לא עשתה שום דבר ראוי שתצדיק זאת.

14 תגובות

  1. מיכל ברגמן

    טוב שאתה מעלה את זה. הולנד הייתה מדינה איומה ליהודיה באותה התקופה ויהדות הולנד הושמדה כמעט לחלוטין.
    הפקידות ההולנדית המסודרת דאגה ביעילות לצדדים הארגוניים של תהליך הגירו והמשטרה ההולנדית ביצעה חלק גדול מהגירוש בפועל.
    הגיע הזמן להשתחרר מהמיתוס המופרך הזה.

    • ויפה שעה אחת קודם שנפתחים משחקי אליפות אירופה, ש- 21% מהישראלים מצהירים שהם מעודדים במסגרתם את הולנד.

    • זה ממש לא נכון מה שאת אומרת
      את את מדברת כאילו היית שם או כאילו סבא שלך סיפר לך מה היה
      בכול אירופה, לא כולם יכלו לעזור ליהודים
      עובדה שבגרמניה, הרבה (לכי תגדירי הרבה בימים ההם)
      גרמנים עזרו ליהודים! בולגרים דנים הולנדים צרפתים
      זה לא נכון להשמיץ את הולנד, או כל מדינה אחרת
      בת'כלס לא היינו שם,הולנד מדינה ידידותית לעם ישראל
      מוטב לזכור דברים טובים, מאשר רעים

  2. ליאור, כמה זה נכון. בעלי גדל בהולנד ואימו לא סיפרה לו עד גיל 14 שהוא יהודי. אני חוששת שיש לזה קשר להיסטוריה המופלאה של הולנד. למשל מפעל בהולנד ייצר עבור הגרמנים חומר שטיהר את תאי הגזים לאחר שהיהודים סיימו להתחסל ויש ארכיונים שלמים עם חומר שממשלת הולנד לא מעניקה גישה חופשית אליהם. הכרתי משהו שעבד בארכיון כזה והוא רצה מאד לצלם חומר, אך פשוט חשש לחייו ממש ככה.

    יש אשליה שההולנדים אוהבים אותנו, אבל בזמן אמת מעטים הגישו עזרה ליהודים.

    אני יכולה לספר לך עוד המון דברים אם תתענין, שבת שלום.

    • את מוזמנת להאיר את עיניי ואת עיניי כל הקוראים, (אבל יש לבדוק אם שבוע ישו כבר תם ועתה הם פנויים להתעסק בתלמידיו)

  3. נכון ליאור – לכן ביורו הקרוב נמשיך לעודד את גרמניה. שהרי היא, או לפחות הממסד הפוליטי בראשות הקנצלרית מרקל, עומד לצד ישראל.
    וכן, שיהיה בהצלחה גם לספרד.

  4. לפעמים התגובות שלכם פשוט לא יאומן…
    כמובן שישראלים זה עם דפוק שחושב שהוא מבין הכול והוא תמיד ישמיץ…
    רובכם בכלל לא מבינים, התגובות פשוט חסרי מעט שכל

    eddy hamel, w'ell remember and never forget 21/10/1902-30/4/1943
    AFC AJAX – F-SIDE

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'