בננות - בלוגים / / ספורי זעם
אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

ספורי זעם

"שווער צו זיין א איד", אומרת מימרה עתיקה ביידיש, "קשה להיות יהודי". ואכן, כל מי שהתנסה בשייכות לעם הזה יכול להעיד כך. כלומר, לא רק שקשה להיות יהודי – אם אינך חש בקושי אז בהכרח אינך יהודי. מי שיקרא את תולדותיהם של ינטה התרנגולנית, יוסף הג"נטלמן ו"הנשרף", גיבורי הקובץ "סיפורי זעם" של הסופר הדגול שלום עליכם (1916_1859), יגלה במהרה את פשרו של הקושי הקיומי. מדוע קשה? משום שהעולם כולו גורם לקשיים רבים. שהרי יהודי פשוט, מה רצונו? להיות קצת רוטשילד, זה הכל. לא הרבה, רק קצת. לקנות פרה חדשה, לסגור את המשכנתה, לסדר את הילדים. אבל מה? א מען טראכט אונד גוט לאכט… האדם מתכנן ואלוהים צוחק.

 

קחו, למשל, את סיפורו של "הנשרף" מהעיירה בוהוסלאב שבפולין, שבשלוש מכות היכוהו מן השמיים: כיהודי הוא סובל מן הגויים והשלטון; כבוהוסלאבי הוא סובל מהחברה הכופה עליו תחרות כלכלית מרה ויחסים בין_אישיים עגומים; וכסתם שליימזל שהשריפות רודפות אחריו, הוא סובל מגורל אכזר וחוסר מזל תמידי. לפנינו מקרה קלאסי של לא יוצלח כזה, שהכל בחיים הולך נגדו וספק אם רווה שעה אחת של נחת. אבל אצל שלום עליכם הסיפור מכמיר הלב הזה נשמע מצחיק. כל האומללות והקשיים מתוארים בלשון מבדרת ומתגלגלת. זוהי בדיוק גאוניותו של הסופר היידי, שידע לנצל היטב את הכלים והאופי של השפה בכדי לספר סיפור.

 

יידיש היתה שפה של יהודים החיים בין גויים, ועל כן היא עוצבה כשפה שניתן לקרוא בה "בין השורות", כלומר עם מילים בעלות משמעות כפולה. בשני רבדים פועלת היידיש: האחד רשמי וגלוי, והשני סמוי ואותנטי. או כפי שהיטיב להגדיר בתמצות דן מירון בכותרת ספרו, "הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם" (עם עובד 2004). ביטויים מכופלי משמעות מבטאים את החיוב על דרך השלילה ואת השלילה על דרך החיוב.

 

ספר נהדר, "סיפורי זעם". בשמונה סיפורים קצרצרים משלהי המאה ה_19 ותחילת המאה העשרים (שליקט ותרגם פרופ" דן מירון), מוצגת במונולוגים קומיים מציאות החיים בעמק הבכא. שלום עליכם שומר על ציניות, ביקורת ושנינות שהופכים את הקריאה לחוויה של ממש, במיוחד עבור קוראים שחרדים מהיידיש. הקורא נע כמטוטלת מסולידריות והבנה לתיעוב וסלידה. שלום עליכם מטלטל גם את התפיסה הרומנטית של השטעטעל הרווחת בימינו. הוא מתאר חיים יהודיים בעיירות מזרח אירופאיות בעליבותם ובדלותם, כפי שהיו באמת, אלא שלהבדיל מסופרים ביקורתיים כמו מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם אינו נעדר את החסד הדרוש כדי למלא את מחצית הכוס. כן, החיים בעיירות היו מלווים בעוני מחריד, במרירות ובעליבות רבה, אך בשל היותם כאלו ידעו היהודים לייצר סוג ייחודי של הומור ופולקלור שסייע בעדם להמשיך ולשרוד.
בזו גדולתו של שלום עליכם: שגם בדורנו, 63 שנים לאחר שחוסלה העיירה היהודית האחרונה באירופה, עדיין ניתן לקרוא עליה בחן רב ועם זאת לא לחטוא בנוסטלגיות דביקה

פורסם במדור הספרים של המגזין "טיים אאוט"

6 תגובות

  1. נשמע מענין במיוחד לאור שעברו כל כך הרבה שנים ועדין יש לחלוחית
    להתראות טובה

  2. ליאור היקר, מאמרך אכן עושה חשק לקריאת הספר. יישר כוח!

    מזמין אותך לבקר אצל יהודייה קצת אחרת, אבל ללא ספק בעלת חוש הומור שלומעלייכמי…

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=92&itemID=4923#post4923

    שלך,
    יוסי וקסמן

השאר תגובה ל tova ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'