ארכיון כותב: ליאור אלפרוביץ'

ביתי

  ביתי  שלי אפוף תימרות עשן, חיילים רצים בסלון, הלוך וחזור ובידיהם  אלונקות. ואת, בצאתך מן המקלחת, קוראת לי: "בוא,  עלה עמי על היצוע".  

קרא עוד »

"מיין קאמפף"

  אני זוכר היטב איך צבע פניו של הזבן באותה חנות ספרים החוויר למשמע בקשתי. בקול רועד משהו, ביקש שאמתין וקרא למנהל החנות. השניים התלחששו וכעבור רגע הגיע המנהל חמור הסבר והמנומס. גם באוזניו חזרתי על שאלתי: "האם ניתן למצוא אצלכם עותק של מיין קאמפף". התשובה הקצרה והנחרצת יורטה אליי במהירות: "על פי חוק אין למכור את הספר בגרמניה". ואז, ...

קרא עוד »

הגב החם של אדי האמל

"מוזר איך שהדברים התגלגלו. זה יכול היה לקרות לכל אחד, אבל זה קרה לי ולאדי. חלקנו את הדרגש העליון. שם למעלה היה יותר אוויר נקי, ואם הקאפו עבר יכולת לשכב שם מחוץ לתחום הראייה שלו. בתחילה היינו שמונה אנשים ששכבנו על הדרגש העליון. אבל עוד ועוד אנשים לא עברו את הסלקציה ונשלחו לתאי הגזים עד שנותרנו רק שלושה. שניים נאלצו ...

קרא עוד »

האחים הימלר

בי"ח בחשוון תשס"ח, לפני כחצי שנה, נפטרה סבתי יהודית, האחרונה. האחרונה משם שלאחר מותה לא נותרו עוד ניצולי שואה חיים במשפחתי. עתה נותרנו רק אנו, צאצאיה החיים אחריה לשמש כעדים משניים ולספר את סיפורה של "באבע אידה", (כפי שקראנו לה ביידיש), ניצולת החורבן הגדול של יהדות ליטא ואירופה.   עוד בזמן "השבעה" קבלתי את ההצעה לראיין את קטרין הימלר, נכדתו של ...

קרא עוד »

עשירי למניין

  השמש שקעה, הערב ירד, השבת נכנסה. בכניסה לבית הכנסת השכונתי עומד, ספק מתוסכל ספק מיואש, יהודי מבוגר, פאותיו הקצוצות, הלחות, סדורות מאחורי אוזניו ועיניו בוחנות את העוברים ברחוב. הנה זוג עם כלב, ולאחריהם פוסעת חבורת נערים  ועוד עובר אורח אחד. "עשירי למניין" מבקש היהודי בקול רפה "עשירי למניין". יש שמסרבים בנימוס, פולטים תירוץ וממהרים לדרכם. רובם מתעלמים. והיהודי עומד ...

קרא עוד »

הנערה מנורבגיה

"לוורנס היה צאצא למשפחה שבארץ זו נקראה בני לַגמַן. המשפחה הגיעה משבדיה עם בואו של לַאוּרֶנטִיוּס אֶסְטיֶטַלגמן אשר חטף ממנזר וְרֶטָה את אחותו של רוזן בּיֶלְבּוּ, העלמה בֶּנְגְטָה, וברח איתה לנורבוגיה. אדון לַאוּרֶנטִיוּס שירת את המלך הוֹקוֹן הזקן ונשא חן בעיניו; המלך העניק לו את האחוזה בסְקוּג. אולם אחרי שמונה שנים כאן בארץ מת ממחלה קשה, ואלמנתו, בת למשפחת פוֹלְקֶאוּנג, ...

קרא עוד »

עקידה

    אבי מולידי, מדוע זה תוליכנו אל ההר, ומשא עצים על גבינו? משא אחייך הוא, בני. אשר במעלה מקום משכנם. אבי מולידי, דממת מוות מרחפת על הארץ, ואחיי איה הם? דום רגלייך, בני יחידי. נמים המה שנת ישרים, ואבנים למראשותיהם. אבי מולידי, מדוע זה עקדתני בעבותות אל המזבח, הלא רוותה הארץ מדם אחיי? רוותה היא מדם נקיים, בני אהובי. אך ...

קרא עוד »

ספורי זעם

"שווער צו זיין א איד", אומרת מימרה עתיקה ביידיש, "קשה להיות יהודי". ואכן, כל מי שהתנסה בשייכות לעם הזה יכול להעיד כך. כלומר, לא רק שקשה להיות יהודי – אם אינך חש בקושי אז בהכרח אינך יהודי. מי שיקרא את תולדותיהם של ינטה התרנגולנית, יוסף הג"נטלמן ו"הנשרף", גיבורי הקובץ "סיפורי זעם" של הסופר הדגול שלום עליכם (1916_1859), יגלה במהרה את ...

קרא עוד »

אשת לוט

כאשר הסבה אשת לוט את ראשה אל סדום, לא מלהט החרב המתהפכת, נבעתה. אף לא ממטר האש. אלא, מראות את תולדות עירה נשרפים עד דק, אז, נתפלצה והפכה לאבק.      

קרא עוד »

לרחוץ כדי לחיות

בספרו על הזיכרון והטראומה ("לכתוב היסטוריה לכותב טרואמה", רסלינג 2006) הביא ההיסטוריון דומיניק לה קפרה את סיפורה של ניצולת אושוויץ, שבזמן שצולמה עדותה לארכיון פורטנוף באוניברסיטת ייל, שהוא אחד הארכיונים הגדולים והחשובים בעולם לתקופת השואה. המכיל  4200 עדויות מצולמות. אירע דבר מעניין. בשעה שדיברה הניצולה על פיצוץ המשרפות נתמלאה כולה בלהט וציינה את מראה: "ארבע ארובות עולות להבות". ועדת היסטוריונים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'