ארכיון כותב: ליאור אלפרוביץ'

למה באמת, שלא תגעו בשואה?

היסטוריה כידוע אינה מדע מדויק, אלא נשענת על פרשנויות סובייקטיביות המבקשות ללמוד ממאורע, דרך הסיבות והנסיבות שהביאו להתרחשותו. כזו היא גם השואה. בשל מימדיה, קרבתה ההיסטורית ובעיקר השלכותיה על התנועה הציונית ובניין הבית הלאומי ועיצובו, הוחלט במשרד החינוך לחייב את התלמידים הערבים ללמוד אודותיה.  והנה עוד בטרם המילה "אושוויץ" נאמרה בכיתה, התנדב הסופר עלא חליחל להציג את "עשרת הדיברות" לתלמיד ...

קרא עוד »

אפלפלד

בספרו "מאמין בלי כנסייה – ארבע מסות על אהרן אפלפלד" (דביר), קובע המחבר, יגאל שוורץ כי: "מחוז הטאבו נמצא אצל אפלפלד – באופן מדהים – לא בתקופת השואה אלא ביחסים המשפחתיים הגרעיניים". קביעתו זו של שוורץ מטלטלת. משום שהיא מערערת את תיוגו הספרותי של אפלפלד, שבעקבותיו יצא לו שמו כ"סופר שואה", אולי הנפוץ והמקובל ביותר בחברה הישראלית. שוורץ, חוקר מנוסה ...

קרא עוד »

שנת הגנן

  ההמנון הבלתי רשמי של צ'כיה, שעונה לשם Jožin z bažin , בתרגום חופשי "יוז'ין יצור הביצה". זוהי למעשה פרודיה על האגדות המידיאבליות שנפוצות באזור מוראביה מלווה בבאנג'ו ושופעת חן, שאינה יכולה ללמד אלא על השקפתם עולמם האופטימית  של הצ'כים שהם לכל הדעות אומה קטנה וסימפטית, השוכנת בחיקה החם של אירופה, ונהנית כיום מכל העולמות. הקרבה הסלבית למזרח והפתיחות המחשבתית ...

קרא עוד »

כשהשואה תהפוך לשמועה

בערב יום השואה של 1988 היה אולם הקאמרי מלא עד אפס מקום. כשהאורות כבו, עלו על הבמה יהודה פוליקר ושלמה ארצי. את סיפורו האישי של הראשון החלו לגלות זה מכבר, אך השני, בוגר הלהקה הצבאית שהיה לסמל הצבר, עלה והפתיע כאשר שר "בגרמניה לפני המלחמה", וגילה כי מתחת לבלורית של ירון זהבי הסתתר ילד שהעבר מאירופה מלווה אותו כצל תמידי. ...

קרא עוד »

חנה ארנדט- הציונית העלומה.

  אחת התופעות המאפיינות את המרחב ההומניסטי בישראל, הוא העיסוק באופנות. כאילו אחת לאיזה זמן מוגבל, מתגלה לפתע הגותו של איש רוח פלוני, ומיד זוכה הקורא לפרץ של מסמכים הכוללים את מיטב יצירותיו, פרקים נבחרים מכתביו ואמספר לא מבוטל של ספרי פרשנות על אודותיו. את הדוגמא הבולטת של השנים האחרונות לתופעה, ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, הפילוסוף היהודי שמדמות כמעט ...

קרא עוד »

המשורר הנשכח

ברחוב דב הוז בתל אביב. בפינת רחוב גורדון, מול שגרירות ניגריה. עומד בניין אחד לא יפה במיוחד, שהתבליטים בחזיתו, מזכירים במידה רבה, חדר אוכל של קיבוץ. בנייתו הושלמה בשנת 1970 וייעודו הוגדר כ'מקום מושבה של אגודת הסופרים והיידים בישראל', או במילים מעשיות יותר, המרכז לתרבות היידיש בישראל. במעמד חנוכת הבניין להיקרא על שמו של ליוויק האלפרן, מחזאי יידי נודע, נכחו ...

קרא עוד »

קומיקס חרדי

מוספי שבת פרשת "כי תבוא", שנקראה ב-28 באוגוסט, הוקדשו ליום השנה ה-400 לפטירתו של יהודה ליווא בן בצלאל, הנודע בכינויו "המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג". אין דבר ברור ומתבקש מזה, שכן למהר"ל נודעת תרומה חשובה לעיצובה של האמונה היהודית בראשית העת החדשה. כתביו נפרשים על פני עשרות כרכים, ובהם ביאור לחמשת חומשי התורה, חיבור על תורת המידות ופירושים על ...

קרא עוד »

קוסטיה שב משדה הקרב

בבית החולים של הצבא הסובייטי שבו שירתה סבתי כאחות בזמן מלחמת העולם השנייה, היו מצויות שתי מחלקות: פנימית וכירורגית. במחלקה הכירורגית שכבו חולים שיצאו לא מכבר מחדר הניתוחים שהוקדש לבעיותיהם המוטוריות. כך, על שתי שורות של מיטות ברזל פשוטות, נאנקו חיילים קטועי רגליים וידיים, עקורי עיניים וקטופי אף. אך על אף מצבם הקשה, רחמי כולם היו נתונים לצעיר אחד – ...

קרא עוד »

קרבן מנחה

התמונה מספרת הכל. הגופה שכובה על הארץ, שאריות החולצה מוכתמות בדם. האגרופים קפוצים, והסבל נח על פנים מיוסרות. בשלווה רבה נחה גופתו של ברנר בין שאר גופות הנרצחים בפרעות תרפ"א. רובה מגולה לעין, רק החלציים מכוסים בשמיכה. מסתירים מאתנו את המעשה הנורא ומתירים לדמיון להרחיק בזוועה. חיים שלמים מכונסים בהבעה המוטלת הזו. הזקן שצימח פרא, לסתות הלחיים הבולטות המשוות מראה ...

קרא עוד »

מרוסיה באהבה?

  כשעמד סלבה קורילוב, גיבור הספר "לבד באוקייונוס" (ספריית מעריב), על סיפון ספינת התענוגות הסובייטית ששייטה באוקיינוס השקט, לא החשש מהסלעים המשוננים עליהם יכול היה להתנפץ, הטריד את מחשבתו, אלא הכמיהה לחופש, שרוסיה מולדתו מנעה ממנו כל חייו. רגע קצר אחר כך, זינק למימיו האפלים של האוקיינוס ובמשך שלושה ימים שחה עד שדרכו רגליו על חולות הזהב של האי סיארגאו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'