בננות - בלוגים / / פסק זמן עם נעמי לויצקי
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

פסק זמן עם נעמי לויצקי

נעמי לויצקי , בפוסט "פפנאש" שלי, בקשה ממני פוסט על פילפלים ומלפפונים.

אז הנה לך נעמי:

האם התכוונת לפילפלים אלו?

או אולי שמא לאלו?

או רק פשוט למשהו כזה??

22 תגובות

  1. כולם נראים נפלאים ויאמי איריסית, תודה. וממה שהבנתי המלפפונים החמוצים ברומניה, למשל, הם באמת משהו להתהדר בו והם אפילו לא משמינים :).

    • נעמי, אכן המלפפונים החמוצים ברומניה (וגם העגבניות החמוצות) ששמם מוּרְטוּר
      הן משהו להתהדר בו
      🙂

  2. בכ מקרה מעורר תיאבון.

  3. איריס לציורים שלך יש טעם
    יוצא דופן.

  4. איריס, את כל-כך כישרונית ! כמו תמיד הציורים שלך מקסימים.

  5. איריס, היום הקפדתי להיכנס אלייך רק אחרי האוכל

    אז עכשיו אני מעזה לשאול: לא אוכלים ברומניה פלפלים ממולאים, בלקנים כאלה?

  6. פלפל לב זהב

    יפה ומגרה לנגוס

  7. איזה סלט נפלא ציירת לנו איריס, בעיקר אוהבת את החריפים{לא לאכול להביט} יש להם אופי!

  8. התעוררתי לבית הכבוד, וכשחזרתי מגלות המקרר נתקלתי בפפנאשים ובפלפלים שלך, ומייד שבתי למקרר…
    את יודעת להנציח רגעים, איריס. וטעמים ונופים. ענקית!!!
    ניר סגל שלך סיפר עלייך כאלו דברים, שמייד חשתי צורך לשוחח איתך. אוה, הוא ממש מעריץ אותך, ואין זה פלא.
    נשיקות, יוסי

    • איריס קובליו

      או יוסי, איזה כיף לשמוע שציור מעורר טעמים, אשלייה מעוררת אשלייה, חגיגת חיים האשלייתית…
      ועוד איזה כיף לשמוע שאתה וניר בקשר. בקרוב אעלה לכאן פוסט המוקדש לו. ואם תבוא היום לתערוכה של לוסי- נפגש
      איריס

      • Dearest Iris, Yosi send me to read your blogs again. it is amazing to see you creating again and I love the works as well exactly for the senses it evokes. like all your works
        🙂
        i really want you to colour in that book I sent you with Gal. it will mean a lot to me.
        Big kiss from Brazil. And thanks for the contact with Yosi, we do chat a lot even though we never had the chance to meet yet. like you guys I understand.:)

  9. איריס, מתבונן בציורים ומשביע את רעבוני במראה עיניים על סולניים מדויקים ויפים להפליא, שהרופא מטעמי בריאות אסר עלי.
    ידייך הכשרוניות מתנת אלוה.

    • איריס קובליו

      תודה מוישלה. ציירתי כדי להביע את הנפש. ובעצם מה יותר טוב, פילפל מצטייר או פילפל "ממשי"? אומרים שגם הממשי הוא אשלייה. שהכל תוצר מחשבותנו. הנה חשבנו על פילפל והוא עולה על צלחתנו. ואז נדמה לנו שאנחנו אוכלים אותו. ומעכלים אותו. אבל הכל התערבבות של חומרים משתנים: צורה שהופכת לפסולת.
      אשלייה גסטרונומית.
      אבל בציור, בוירטואליה, הנפש אוכלת ושבעה. הנפש מתמוגגת. ואולי זו ה"אמת"?

      • איריס, הנפש משתקפת תמיד במעשה האמנות, (ובציורים שלך כבר הבחנתי שהנפש מצויה בהם באופן מאד חי.)
        שאם לא כן, האמנות טכנית ועקרה. במקרה שלי עדיף פלפל מצוייר, הוא משביע את העין ואת נפשו המתמוגגת של הצופה. אבל מדי פעם רצוי לאכול גם משהו ממשי, לא.
        ובאשר לאשליה שבמציאות זו שאלה פילוסופית עמוקה, ובעניין זה אני חוזר לזן בודהיסט שהיה אומר: כשאתה צריך לאכול תאכל

השאר תגובה ל יוסי וקסמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו