בננות - בלוגים / איריס קובליו / לחם עם חמאה, תה עם סוכר וסבתא
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

לחם עם חמאה, תה עם סוכר וסבתא

(1)

סְיַארְה .

פְּיְינֶה  נֵגְרוּ קוּ אוּנְט שִׁי צַ"אי קוּ זַכְר

מְקְיַאמְה לַה מַאסְה

המשך יבוא…. (וגם תרגומים כמובן)

40 תגובות

  1. איזה יופי מסע השורשים הזה אל השפה המראות ,הדמויות ,הריחות והטעמים… יאמי… יאמי, כל כך אישי ואינטימי ,ובו בזמן כל כך אוניברסלי

  2. (זה הסט שלי!)

    יפה מאד מאד כל הסידור! הפנים מצויירים על אבן?

  3. איריס איריס איריס.
    לחם עם חמאה אקח איתי לאי בודד.
    אני מעבירה על הלשון את המלים והצלילים. פעם חשבתי שצרפתית זה השפה הכי יפה. אחר כך איטלקית. עוד בסוף אוהב רומנית.
    וגיעגעת אותי לסבתא שלי.

    • מירה
      גם אני הייתי לוקחת את זה לאי. ויש עוד דברים. תראי בהמשך.
      הלחם היה שחור חמצמץ, וישן (סבתא היתה אומרת בעברית עילגת יי-שן יי-שן) והיתה חותכת פרוסות דקות דקות, עם שכבה עבה של חמאה.
      פעם חשבתי שרומנית היא השפה הנלוזה ביותר שיש…
      והנה מסתבר

      • אני קוראת את המלים בלי להבין ובוודאי עם כל השגיאות האפשריות. ובלי שום מבטא. או ליתר דיוק – עם מבטא משלי. זה נשמע משהו בין צרפתית לסינית:)

  4. מאוד מיוחד, משפחתי ואנושי, אמיתי כזה.
    בלי הטקסט זה יותר אוניברסלי
    לדעתי. אולי אחכה לתרגום.

  5. היי אירס
    זה שרואים חלק מהפנים- משאיר מקום למחשבה
    להתראות טובה

  6. וואו, התמונה הזו מכילה מטענים רגשיים חזקים של בית, עוגן וגעגוע. אהבתי~

  7. puafte bune Irisl
    ken am fost copil am mencat peine cu unt" si cu marmelade

    זה מדהים איך מילה, ציור מפעילים את חוש הריח והטעם ומעורר זכרונות מהבית.
    ידעו כאן כולם שרומנים זה לא רק מיטיטיי.

    לכל הרומנים בבית היו מפיות שולחן כאלה?
    והסבתא בשני חצאי המפית יוצר תערובת של ריחות וטעמים וגעגוע.
    כבר כתבתי שלצערי אין לי זכרונות מסבים וסבתות, וכל פעם שמישהו מעלה כאן שיר, ציור או זיכרון עם סבתא – זה צובט וזה מאפשר לי לחוות את החוויה דרככם.
    senetate

    • מרמלדה… זה לא היה הקטע שלי, מוישלה.
      אבל Kletite… זוכר?
      אבל תמיד העדפתי דבש.. דבש..

      • לא זוכר מה זה kletit
        רענני את זכרוני

        • איריס קובליו

          קְלֵטִיטֵה – חביתיות העשויות מביצה, חלב, סוכר וקמח.
          עושים ערימה של חביתיות דקיקות וממלאים אותם ב:
          דבששששששש
          מרמלדה (רצוי תּוּ-תים, או ענבים)

          ואפשר כמובן במייפל, גבינת וניל, כרמל, שמנת, רסק תפחים…)
          התיאור מְסַפֵּק?

  8. עושה לי חשק לכתוב גם על שורשים איטלקים צרפתיים שלי.

    יפה.

  9. לחם עם חמאה הפעיל אצלי מנעד מאז, כשבקשתי מסבתא עוד לחם עם חמאה טעים והיא אמרה : די! "את שמנה".היום אני יודעת שהכוונה הייתה טובה.
    איריס- אני מחכה בסקרנות להמשך !

  10. אין יותר בית מזה. שורש השורשים.
    סבתא.
    לחם.
    תה.

    לא מבין את המילים (רק יודע שנגרו זה שחור), אבל המיצג אומר הכל.

  11. נראה אם תדעי מה זה: טֶה יוּבֵּסְק

  12. חני ליבנה

    איריס, איזה רעיון מקורי הלחם הישן והתה מונחים על פניה של סבתא, סבתא שלי היתה מכינה לי ממרח שוקולד מקקאו{קוקואו כמו שאמרה} זה היה הכי טעים בעולם, פניה של הסבתא הזכירו לי זכרון מתוק זה, ומלבד העיניים והלב גם חוש הטעם עובד, מחכה להמשך!

  13. יעל ישראל

    גם אני מחכה להמשך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו