בננות - בלוגים / / מאמר ב NGR של דפנה שחורי על תערוכתי "שפת אם"
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

מאמר ב NGR של דפנה שחורי על תערוכתי "שפת אם"

 

היום עלה ב- NGR מאמר יפיפה ומפורט של דפנה שחורי על תערוכתי "שפת אם" המוצגת בימים אלו בגלריה נחשון.
מוזמנים להכנס לקישור:

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/878/390.html

תמונות נוספות מהתערוכה בקישור

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/878/386.html

להתראות בצהרי שישי זה (18.4.09) בגלריה

 

30 תגובות

  1. קראתי והגבתי, אכן מאמרה של דפנה יפה ורגיש

  2. כבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111

  3. איריס כתבה מרתקת על חייך והקשר ליצירה שלך. המון אינפורמציה שבכלל לא ידעתי. כל הכבוד לדפנה ולך על מי שאת.

    • איריס קובליו

      תמי, שמחתי שנהנית מהכתבה. תמיד מעניינת השאלה האם האינפורמציה על חיי היוצרת רלוונטית ליצירתה…

  4. חני שטרנברג

    מאמר יפה מאוד וגם הצילומים יפים. אני אוהבת במיוחד את יוקה השחרחורת, וממשיכה להתרגש משיבתה המאוחרת של השפה הרומנית. מעניין לקרוא גם איך צצה לה פתאום הרקדנית.

    • איריס קובליו

      חני, הרקדנית גם היא נוצרה לפני 12 שנה, כמו הציורים, אבל היתה מוסתרת. היא התעוררה לחיים השנה (כמו פינוקיו) לאחר מסכת הרפתקאות "רומניות". אולי זה הדם הצועני שפועם בחלקית הגנים שלי, אולי הדהודים מגלגולים אחרים, אבל היא מאד התעקשה, ובלעה כמעט את כל מה שהיה אמור להיות כתוב על הקירות.
      אולי היא החופש, הכמיהה לחופש, לשחרור מכבלי ההגדרות, המוסכמות, המגבלות של חיינו, אולי היא התשוקה עצמה שיש בה רק שמחה וחיים, החיים האמיתיים.

      • חני שטרנברג

        דם צועני, את אומרת. אני כל כך מזדהה עם האמירה הזאת שלך. גם אני הרגשתי הרבה פעמים את התחושה הזאת של דם צועני שזורם לי בעורקים ובורידים, את אהבת הריקוד שבאמת יוצרת תחושת חופש ומבטאת תשוקה, את תשוקת החיים.
        תודה, איריס.

  5. איריס,עבודות יפהפיות!
    מקווה להגיע ביום שישי לנחשון

  6. טובה גרטנר

    איריס
    -ודפנה
    כמה כיף שאחת פגשה את השניה, דפנה מאוד נהנתי לקרא
    להתראות וחג שמח
    טובה

  7. מירי פליישר

    כתבה יפה דפנה . כתוב עם הרבה אהבה. שמחה איריס על החשיפה שאת ראויה לה. שמחה גם שהייתי בפתיחה וחויתי את עדינות נפשך והאמת שאת משדרת .

  8. כתבה מצוינת, לתערוכה נפלאה, הלוואי ויהיו קוראים רבים כי חבל שתערוכה כזו לא תראה להרבה עיניים

  9. איריס, יופי של מאמר וריאיון כתבה וערכה דפנה שחורי. נותן מבט עומק, מסקרן ומסביר פנים. וככה למדתי עוד כמה דברים עלייך ועל עבודותייך…

    • איריס קובליו

      תודה חן, אכן דפנה עשתה כתבת עומק מרשימה ומפרגנת. מזמינה אותך ליום שישי

  10. איזה מאמר יפה, דפנולה ואיריסקה! והעבודות מהממות.

  11. בהצלחה !!!

  12. צבעי המים של הנפש, איריס.
    מקסים ואפל ומואר ומרתק.

    בהצלחה!

  13. איריסי
    תערוכה נפלאה, אוהבת מאוד את שילוב הביטוי החופשי והידע שבציורייך.
    העבודות על אריזות התרופות כל כך עדינות במציאות, מדברות אלי במיוחד שתי היצירות משולבות השיער. ציורך עם הילדה על גבה והאישה ריגש אותי מאוד.

    תודה לך ולגרא על המפגש הנעים
    שמחתי מאוד לראות את נשות ואנשי
    בננות ואת פלורנס.

    • איריס קובליו

      סמדרי, גם אני שמחתי שבאת. היה מרגש לראות אותך ממש עומדת על יד ציורי ולא אי שם מאחורי המסך
      לא הבנתי לאיזה ציור התכונת " ציורך עם הילדה על גבה והאישה ריגש אותי מאוד."
      אכן המפגש שטעם עתיק הדהד ממנו היה חזק ביותר.
      תודה

      • הציור עם הילדה הקטנה, בעצם תינוקת, על גבה פתוחה לעולם מצוירת ונותרת לבנה כמעט לגמרי(כך זוכרת) מימין, והאישה הנפלאה, בהקצרה שרועה על בטנה/ צידה, רק פניה וחלק מגופה נגלים, הנמצאת משמאל (העלית אותה לפני זמן מה לבלוג), ולמעלה החלק התחתון של רגליים נשיות. הציור הזה עבורי מדבר על דבר מה שמאוד נוגע בי – הפער בין הבטחות ילדות למימוש הבוגר. עולים בי בהבזקים גם דימויים אחרים. איזה מפגש מרגש, איריסי.

השאר תגובה ל איריס קובליו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו