אמש הלך לעולמו הצייר המאסטר אביגדור אריכא. אריכא נחשב לצייר ישראלי, אך את רוב חייו (יותר מ-50) חי בפריז. אריכא, יליד רומניה, נשלח עם הוריו למחנות עבודה באוקראינה ובשנות נעוריו הגיע לארץ, לקיבוץ. הוא למד בבצלאל ואחר כך בפריס, שם נשאר עד סוף ימיו. רישומי מחנות העבודה שלו מוכרים כיצירותיו הראשונות, משם עבר את מסלולי הזרמים האומנותיים השונים שהיו נהוגים בארץ ורק לאחר שהיה ממושכת בפריס הגיע לשיא ביטויו כצייר נטורליסטי עכשווי, צייר מגזע הציירים האמיתיים.
ציוריו של אריכא היו לי כמורה דרך מאז שפגשתי בהם לראשונה, בארצות הברית, בזמן לימודיי לתואר שני באוניברסיטת פנסילבניה, שם הופיע במפגש אמן –תלמיד. הייתי בתערוכה שלו בגלריה מלבורו בניו יורק ולאחר מכן במוזיאון ישראל, כאן זכה, לאחר זמן לא מבוטל, להערכה (הוא כבר היה מוערך מאד בחו"ל).
אריכא היה כל כולו אומנות. האופן בו הוא דיבר על אמנות (עיניו נצצו), האופן בו צייר, אחז במכחוליו (ערוץ 8 משדר לפעמים את הסרט הביוגראפי על עבודתו), האופן בו הבחין בעולם סביבו ותרגם אותו על בדיו, אהבתו לרעייתו, כפי שבאה לידי ביטוי בציוריו המופלאים של דמותה, כל אלה הוו בשבילי דוגמא אישית למסירות כאמן.
לא אכביר במילים.
מביאה כמה סריקות מספר רטרוספקטיבי הנמצא בספרייתי
יהיה זכרו ברוך.
אמן מופלא. בעל יכולת נדירה לחדור את הנראה לעין, לספר את האמת, לרגש.
בחרת יפה.
ברישום האחרון ניכרת במיוחד השפעתו עלייך.
נוני
מסכימה, נוני. גם לגבי הערתך האחרונה, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת מה באמת משפיע, ומהו מקור ההשראה
…
///
איריס, מהן כותרות התמונה השנייה (דיוקן אישה) והאחרונה (רישום)מסריקתך?
תודה על הפניית הזרקור
תודה איריס. אכן אבל. אוהבת את עבודותיו מאד.
נעם,
השניה: אן מסתתרת, 1974
האחרונה: אן עייפה, 1969
המשוררת אן אתיק היתה רעייתו
היי איריס,
אן אתיק משוררת צרפתייה?
את יכולה לתת את הכתיב בצרפתית?
תודה
גבריאלה
את ההגדרה "משוררת" לקחתי מכתבה שהתפרסמה בנענע, שמסתברת כלא מדייקת
זה מה שמצאתי ברשת:
http://www.enitharmon.co.uk/pages/store/products/ec_view.asp?PID=148
איריס, תודה. לפי הקישור שצירפת היא אכן משוררת מוערכת.
בחרת ציורים נפלאים! יהי זכרו ברוך!
תודה גליה
היה קשה לבחור
התלבטתי
אני שמחה שאהבת את בחירתי
יש לי תמונה שלו,האם יש לו קטלוג כל שהוא איפה אוכל לבדוק האוטנטיות וערך ?,תודה על התשובה,JAY
ציורים שבאמת משקפים אהבה גדולה. לא ידעתי על אשתו, ותמיד אני מוצאת את זה מאד מעניין, איך משתקפות אהובות הציירים בציורים, וכאן זה תרתי משמע. מחווה מקסים. גם הציור שלך ששמת במקום תמונה, כאילו משלים את הפוסט. שבת שלום, יקירה.
תודה איריס ששמת לב…
סיפורו האישי של אריכא שוב פותח את תיבת החטאים הישנים שלנו. למה צייר ישראלי שיכול היה להיות מקור הגאווה שלנו התחיל להיות מוערך בארץ רק כאשר התקבל למלבורו?
למה תמיד יש לנו מומחים שיודעים מה נכון ומה לא נכון באמנות הציור, באמנות השירה וכו' כאשר הדבר היחיד המחייב באמת הוא -שתהיה זאת אמנות? אולי מסתובב בינינו אריכא הבא.
שתהיה לך מנוחה נכונה, אביגדור אריכא, מאסטר, צייר ישראלי-צרפתי. אריכא זה גבוה.
לכל דבר יש את הטיימינג שלו, כנראה, הבשלות. בישראל , בזמן שאריכא סיים לימודיו קבוצות כמו "אופקים חדשים" היו פופולאריות ואחר כך "דלות החומר" והאמנות הקונספטואלית הבועטת בקלאסיקה ובמה שנחשב מופת. והנה בא צייר מוכשר שלמד את מה שהיה מקובל אז ומרד והפך לנטורליסט. רק באמצע שנות התשעים התחילו לקבל. להכיר. באירופה מיהרו להעריך אותו כי שם נולדה הקלאסיקה, המופת המערבי והוא היה ממשיך טבעי (ביחד עם לוסיאן פרויד ועוד).כך גם בארצות הברית. המורה שלי , פרופ' ניל ווליבר, שכיהן כראש המחלקה לאמנות באחת האוניברסיטאות היוקרטיות בארה"ב, העריץ אותו. הוא הביא לנו אותו כדוגמא של צייר אמיתי, עכשווי. לגמרי עכשווי. אפשר לכתוב הרבה על "למה עכשווי". לא כאן המקום.
תודה על תגובתך, ליאת.
איריס תודה..
ראיתי פעם תכנית עליו , בערוץ 8, איש קפדן היה. עבודותיו מרתקות..
אכן קפדן. ככה זה אמנים אמיתיים. לכל אחד יש סוג של שגעון שעושה אותו מבודד באיזה אופן. נבדל.
מחוות זכרון יפה לאמן מוכשר וייחודי
איריס
אבדה גדולה. יחיד במינו.
נכון לוסי.
כולם אובדים בסופו של דבר, אבל יצירתם נשארת