בננות - בלוגים / / מַרְאֶה וארשת
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

מַרְאֶה וארשת

 

 

 

 

מַרְאֶה הילדה שלי אובד לי

ועל פָּנַי נמשכת ארשת חדשה

נחושה

כמו המים המפלסים בעל כרחם

דרך

בתוך הררי קרח

חותרים

אל העמק למרגלותם

להאבד בתוך הנהר הגדול

 

 

                                 ריקי דסקל, קטע משיר, מתוך "ספר הזיכרונות של בטני", 2001

 

 

         ציורים: איריס קובליו, אקריליק מעל גבי גלויות משומשות, מרץ 2010

 

   

 

 

 

55 תגובות

  1. יפה ועצוב.

    • איריס קובליו

      תודה נעם. למה עצוב?

      • מה שעצוב בעיניי זה (א) אבדן ההבעה הבלתי תכליתית, המהורהרת, לטובת נחישות, מטרה – התרחקות מגן העדן המנומנם (ב) ההיאבדות הצפויה בנהר הגדול. רציתי קודם להגיד עוד משהו וויתרתי, אבל אולי בכל זאת: כשאדם מתבונן בעצמו בריכוז ובמאמץ, הוא נראה נחוש, וכשהוא נפעם ממשהו או מוצחק ממשהו, אותה בלתי תכליתיות מבורכת שהתייחסתי אליה קודם שבה לעטוף אותו. השיר יפה והציורים יפים, תאומים מלידה

        • איריס קובליו

          יפה מה שכתבת, נעם. אפשר להסתכל במראה בריכוז, ובהתחלה אכן מופיעה הנחישות, אבל אם משתהים מעט אפשר לחדור ברכות את תוך הדמות הנשקפת ממול, המחליפה צורות ככל שנעמיק להתבונן. הרי דמויות רבות גלומות בתוכנו וארשת היא בגד שבחרנו לשים מסיבה זו או אחרת.
          שמחה שאהבת את העבודות

  2. השורה הראשונה בשיר, קשה לי, ואח"כ מסכת הקרח .
    אבל ממה שראיתי אצל ריקי היא מקרינה כל כך הרבה חום, שהכל נמס.
    עבודות נהדרות, איריס. התחלה של פרויקט פורטרטים. רעיון אדיר לבקש ממשוררים שיר פורטרט ותמונת ילדות.

    • איריס קובליו

      לוסי, את הבאה בתור… האמת שהיום כבר התחלתי משהו אבל ריקי לקחה לי את כל קופת היום…

  3. מרגש מאד איריס
    יש לך אנטנות שיודעות לקלוט תדרים מוצפנים
    את ציירת בלתי רגילה

    • איריס קובליו

      ריקי, את מלכה. נהניתי מכל רגע. ציירתי אותך בחצר. דררות חוצפניות פיצחו את גרעיני העץ הגבוה וכבר שושנת אביב אחת פרחה. אפילו התאנה הנצה עלים רעננים מתפרצים. אביב. ואחרי זה הייתי ממש שמחה. טוב שנפגשנו אתמול.

  4. היי איריס
    כל כך יפה.
    והשיר של ריקי מדבר אלי.
    להתראות
    טובה

  5. מקסימים ביותר חילופי הארשת בשיר
    ובציורים
    אהבתי מאוד

  6. וואי…….אמרתי לעצמי שזה דומה לריקי- עד שהגעתי לסוף הפוסט ואכן כן….
    איריס- מקסים.
    ריקי איזה נהר ענק זורם מליבך.

    • איריס קובליו

      תודה תמי יקרה. אין ספק שלצייר את ריקי זה ארוע מיוחד. פניה אינם של יום יום. ואם מעיזים אז זו הרפתקאה גדולה, אך לא פשוטה

  7. מירי פליישר

    ציורים מקסימים. העיניים האלה שיש בהם העומק של ריקי. והשיר. שידוך אמיתי וחזק

  8. יוסי וקסמן

    אוי גלויה משומשת שלי,
    מזל טוב ליומולדתך ה-26
    דיוקנאות יפהפיים…
    אין לי שום הברקה אל מול הברקותייך 🙂
    נשיקות,
    יוסי

    • איריס קובליו

      יוסינקה, אם תכפיל את הכל בשתיים, תקבל את המציאות ובמציאות הזה אתה הענק ביננו

  9. אהוד פדרמן

    מה שבולט במעבר מארשת הילדות לזו של הבגרות הוא הסתרת המצח הגלוי החשוף והפגיע.

  10. השילוב בין השיר לעבודות מקסים. אהבתי גם את העיניים של שתי הנשים בתמונות, כמו של בובה גדולה…

    תודה איריס, אהבתי.

    • איריס קובליו

      איתי, תודה על תגובתך המפלסת דרך סייבריץ ארוכה עד הרצליה. ריקי באמת נראית כבובה. הכרת אותה?
      מעניין שאף אחד לא שם לב לרקע של הציורים (ורמיר וקירכנר). הרקע מאד מכוון ומוקפד ובעל משמעת לריקי.

  11. יעל ישראל

    אוי, איזה ילדות מבהילות. גדול!!! אוהבת את הכיוון שאת פונה אליו עכשיו בעבודות החדשות האלה.

  12. רונית בר-לביא

    איכשהו,
    מראה הילדה בציור נראה לי יותר נוקב וחד, ומראה האשה רך, בעיקר בהשוואה של העיניים.

    הילדה עזה ומדוייקת, והאשה, אולי כמו בשיר, יותר משוערת, פחות ברורה,
    כבר קרובה יותר מהילדה אל ההיעלמות.

    • יעל ישראל

      זאת אישה, השנייה? וואלה. גם היא נראתה לי ילדה. שתי ילדות קצת מבהילות. מתוק מבהיל כזה.

      • רונית בר-לביא

        הראשונה היא מן ריקי בילדה ובמבהיל נורא 🙂

        • איריס קובליו

          רוניתי, מבטיחה בפעם הבאה לא להבהיל:)

          • רונית בר-לביא

            הי איריסקה.

            הציורים מאד מיוחדים,
            עובדה שהשאירו כזה אימפקט.
            את מציירת מדהים, ישר זיהיתי את ריקי.

            לא יודעת להסביר למה, הציור של הילדה מבעית אותי ממש.

            והאשה היא גם אותה דמות כאשה ?

            אוהבת את הציור על גבי גלויות,
            והשילוב עם השיר מעניין,
            אם כי לי עיניי הילדה נראות עזות ונוקבות משום מה יותר מעיני האשה.

            ואגב מחר בצומת ספרים אני הולכת לחפש את ספרך.

          • איריס קובליו

            רוניתי, פעם, לפני הרבה שנים, בזמן אחר לגמרי, היו לי גלויות מודבקות בשרותים. אחת הגלויות היו פני ילדה מדהימה. היא היפנטה אותי. גל, שהיתה אז בת ארבע- חמש סירבה להיכנס לשירותים. לקח לה הרבה זמן להסביר לי למה. הילדה הבעיתה אותה. ואותי היפנטה… כשריקי הראתה לי תמונת ילדות שלי הרגשתי את המגנט הזה. מדהים. אפשר להסתכל על התמונה שעות… אבל זה כמובן דבר אישי.

    • איריס קובליו

      כנראה שלא מכירים כאן את הספר המופלא של ריקי "ספר הזיכרונות של בטני" משם, מהתצלום שלה, לקחתי את ההשראה לילדה. ואני ממליצה מאד מאד על הספר, שמשום מה, כמו עוד כמה ספרים מצויינים אחרים, נעלמו ונטמנו במרתפי ההוצאה ומי יושיע?
      מזל שיש לפחות "בננות" שאפשר מדי פעם להבליח משהו החוצה, מחוץ לאוטוריטה של העיתונות המקובלת כביכול.

  13. תַּלְמָה פרויד

    "עמוק בתוך ספריי הוא חי –
    המשך פניי, המשך ספריי,
    עמוק בשטח המלוטש,
    באור שקרינתו אחרת
    נלווה אליו פירוש חדש.
    הכך הוא חי בתוך שיריי?"
    (הראי, לאה גולדברג)

    לריקי ואיריס היקרות – מראָה וארשת נהדרות.

    • יעל ישראל

      ריקי, זה אומר שאת עדיין ילדה, אם נראית לי כמו ילדה בתמונה השנייה. והמבט בעיניים של ריקי הילדה, אם זו אכן את, כזה חודר – ילדה שעושה תעלולים.

      • יעל ישראל

        איריסקה וריקי, אם תעשו כאן כמו שעשיתם איריס, את ומשה בזמן טרופות, זה יהיה גדול.

        • איריס קובליו

          יעלה, עדיין לא ראיתי ש"זה כל כל גדול" מה שעשינו בזמן טרופות. כנראה נטרפנו שם יותר מדי עד שלאף אחד לא בא להתעסק עם זה

          • יעל ישראל

            אירסקה, פשוט תמשיכי בדרכך האמיתית והאמנותית, ועם ריקי מוכנה, לדעתי שירים שלה ותמונות שלך על גלויות יהיו דבר מדהים.

    • איריס קובליו

      מקסים השיר שהבאת, תלמה. תודה

  14. איריס אליה

    איריסי וריקי יקרות, אני מאחרת להגיב בעיקר כי הציורים היו לי קשים. מעולים מעולים, כמו תמיד, אני חושבת שאיריס ציירת גדולה, אבל נורא כועסים. והשיר, למרות שלכאורה נע סביב נחישות הארשת, החדשה, הוא מימי. יש בו אמירה רכה של השלמה, של זרימה. מצליח לפלס דרך שבילית גםבתוך הקרח. לא יודעת. ככה לדעתי. שיר נפלא שמשווע לצבעי המים.

    • איריס קובליו

      איריס אליה יקרה, עם ריקי הצלחתי דווקא בצבעי אקריליק. בעבר ניסיתי אותה בצבעי מים ולא ממש הלך. את יודעת, זה ממש עניין אישי, ואני מסכימה איתך, השורות כאן יש בהם רוך ומיימיות, אבל אני מציעה לך לקנות ספר אחד או שניים שלה ולראות את ריקי המלאה ולא זו המשתקפת מכמה שורות.

      • איריס אליה

        כן. זה בתוכניות שלי בהחלט. אני חושבת שהיא משוררת נפלאה. מאד מאד מדברת אלי ממה שהכרתי פה בבננות.
        בכל מקרה רונית יותר דייקה ממני, כשאני חושבת על זה, גם אותי התמונה הבהילה. וקראתי מה כתבת על התמונה בשירותים ואני לגמרי מקבלת. היה לנו משהו דומה עם אוריה שהיה קטן, שנורא נבהל מתמונה נהדרת לדעתי. ויש עוד מלא סיפורים כאלה, על פער המבט.

  15. לא יודעת על איזה אימה מדובר כאן.
    יש כאן ריקי דסקל אמיתית אולי יותר מהחיים (שאני לא באמת מכירה, אבל זה לא משנה), כל עבודה מדהימה בפני עצמה והשילוב ביחד וביחד עם השיר זאת כבר תערוכה שלמה בזעיר-אנפין. תמשיכי, איריס, תמשיכי, אין ולא יהיה כמוך. הרי את יודעת, אם מערבבים הרבה מר הרבה זמן, לבסוף יוצא מתוק.

    • איריס קובליו

      "אם מערבבים הרבה מר הרבה זמן, לבסוף יוצא מתוק"
      אהבתי את המשפט הזה מאד
      מתי כבר יבוא הסוף

  16. חני ליבנה

    משהו נפלא קורה בממלכת איריס, הדיוקנאות והשיר של ריקי ביחד, יוצרים דיוקן חדש ומלא, של ריקי ושל איריס, מרתק

    • איריס קובליו

      ממלכת איריס לוקה בסכיזופרניה, חני, בולמוס של התלהבות מול שיתוק של ייאוש. מה עושים?

      • מירי פליישר

        ממשיכים לעשות כי בסוף יוצא משהו מידי פעם אם לתערוכות הכוונה.

        • איריס קובליו

          נכון מירי. ואכן היום סוף סוף הגיע איזה "בסוף" ובגדול. ואפשר לנוח עד היאוש הבא וה"בסוף" הבא…:)

          • מירי פליישר

            צריך לנסות לזכור שזה יגיע אם אפשר,לא להתייאש. את אמנית מצויינת זו רק שאלה של זמן סבלנות ועבודה שמזה אינך חדלה למזלך הטוב.
            הגיע ויגיע אין ספק.

      • חני ליבנה

        ממשיכים לעשות איריס כל עוד הבולמוס קיים..זה כדאי, למראה התוצאות!! אצלי בעיקר שיתוק אבל גמרתי את הספר סופסוף…

  17. מפחיד עד אימה. אנשים היו עדינים כאן ונוגע ללב לראות כמה התפתלו.
    וזה לא נוגד את הכשרון שללך.

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו