בננות - בלוגים / / מה זה לצייר פורטרט (רשימה חסרת הגיון)
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

מה זה לצייר פורטרט (רשימה חסרת הגיון)

 

 

לילה. איילון מתל אביב להרצליה עמוס. יום חמישי. הקטע שבין שבעת הכוכבים לכפר שמריהו כמו משעול יער, הכביש מסתיים בין שתי שורות עצים סמיכים. מכוניתי, כיפה אדומה בחצות, יכולה מקסימום 120 קמ"ש. עם רעד קל, Archive    בפול ווליום.

הכניסה לנווה עמל עוצרת את החלום. טוטו מחכה בקוצר רוח. מסרב לצאת בלעדיי, נו טוב, אני דוחקת בו. הפורטרט שציירתי היום יחכה עוד כמה דקות על השולחן בסלון, הסטודיו הזמני שלי. צריך לבדוק אם התייבש, אם מוכן כבר לסריקה. יצאתי מכוערת. מה זה פורטרט מכוער? מה זה ציור טוב? הגזמתי, אני אומרת לעצמי, מי זאת עצמי, יפיופה אחת, אולי, בערב ההשקה של חגית גרוסמן, עם מחשוף, ליפסטיק, חצאית אדומה, מבט פה מבט שם, אה, זו הציירת, נעים להכיר, איריס קובליו, האם לזה התכוון המשורר ההוא, שצריך להראות את עצמי בין אנשים . אחר כך בקפה דובנוב מאיה מספרת על הצ'לן ונפשי יוצאת, איך אני מבזבזת את חיי לריק, יוצאת לעשן ומתניעה את המכונית, נוסעת הביתה. אז מה זה לצייר פורטרט? אפשר לראות אותי הרבה self  פורטרט ב "זמן טרופות". כל כך יפה. נועזת. פוזה. אבל המשקל מראה 60 קילו (איך את מעיזה לכתוב דבר כזה בפומבי) ובחודשיים האחרונים נוספו קמטים בלתי הפיכים בגלל מחסור פתאומי חמור בשלל ויטמינים חשובים, איך זה קרה (נו טוב, עברת שנה קשה, רבת תהפוכות, אומרת הדודה יוכבד, מה את מתלוננת, קצת בטן נורמאלי לגיל שלך) אז אני מצלמת את עצמי בסולולרי, זה תמיד יוצא מעוות. החלק של האף והשפתיים  מתעקם, אבל מה אכפת, כי העיניים הן מקור המשיכה (גם המצח לא ממש בפרופורציות) ואני,  שהתאהבתי באקריליק ובגדתי באקוורל. ואולי רק כדי להיגמל מאריזות של תרופות, אימצתי גלויות משומשות כמצע. גמילה זה לא דבר פשוט. לא רק מתרופות, אלא גם משקיפות, מאווריריות, מ"נוגעת לא נוגעת", מאוטומאטיות של מומחית, מומחית לאקוורל, לעידון, ליופי, לכישוף, לסוד, אז בלי איפור ובלי חיוך, בחוצפה אני טובלת את מכחוליי האקוורל האיכותיים בגושיי האקריליק הגסים ומערבבת בקופסת צבעי המים הקדושה, המוזיאלית שלי, הורסת גלויות, מדברת גלויות, מנצלת גלויות, מתערטלת גלויות, שמה פס ועוד פס ועוד פס על מה שחושבים, שחשבו, שיחשבו, כי פורטרט זה מפת הנפש שנפלטת מהאצבעות שלי ואם מישהו נעלב כי ציירתי אותו/ה בעיוות, צר לי, הרי אני מציירת רק את עצמי, ולפעמים משתמשת בקווי פנים מחוץ לי, כביכול, רק כדי לגלות עוד פן אחד בתוכי.

לילה. הצבעים הכי אהובים עלי הם שחור ואדום ונחושת והכי הכי זהב. זהב פז. בכל פעם שאור פז ינוח על פני אדם, ארצה לצייר עד סוף העולם. כבר אמרתי, זו כתיבה חסרת הגיון, כמו רגש, אין לו סיבה מלבד היותו צף פתאום כשמן, מחליק כסירה על אגם במצולת הלב.

 

 

42 תגובות

  1. איריס אליה

    מרתק איריסי, לקרוא אותך ככה, ברצף תודעה שכזה. נראה לי שמצייר אותך הכי מדוייק.

    • איריס קובליו

      תודה איריסי הרחוקה. פתחתי בלוג במקום אחר ופתאום הרגשתי שחרור כזה, לכתוב מה שבא לי בלי חשבון לאף רחד ואז התמכרתי לזה וניסיתי את זה כאן בבננות. נראה איך תהיה הדרך כאן בהמשך

      • איריס אליה

        איריסי קרובה ואהובה, קודם כל מזל טוב. זה אחלה שיש גם תאריך עברי וגם תאריך לועזי. רק לישראלים יש פעמיים יומולדת בשנה. (גם על זה צריך לכתוב ספר ילדים)
        חוץ מזה תני לנו איזה לינק, שנעקוב אחרייך לבלוג המשוחרר יותר… בלי שחלילה נבגוד בבננות.
        נשיקות וזר איריסים שבטח פורחים עכשיו על הגבעה שליד הבית שלי בטירוף…

        • איריס קובליו

          תודה איריסקה שמעבר לים. ואת מוזמנת לכתוב ספר ילדים על שני תאריכי ימי הולדת. תארי לך, אני נולדתי באדר ב' ויש שנים שאין לי בכלל יום הולדת… ותארי לך ילדים שנולדו בנדירות הזו של 29 לפברואר… או ילדים שנולדו להבדיל ביום כיפור, או חלילה בדיוק ביום מותו של אחד ההורים..
          הרבה דברים לכתוב עליהם.
          אז תודה על איחולייך.
          ולגבי הבלוג- בבוא העת. בינתיים אני נהנית מהחופש…

  2. חגית גרוסמן

    וואוו הציור כל כך יפה וגם הרשימה שלך מלאה יופי ולכן גם הגיון. שמחתי לראותך היום ואני מקוה שנפגש שוב בקרוב.

    • איריס קובליו

      חגיתוש היית מ-זה פצצה היום, בעצם אתמול
      ושמחתי בהזדמנות להגיד לך שלום מאוחר בדובנוב 🙂

  3. יהונדב פרלמן

    רשימה נהדרת שנגעה לליבי מאוד.

  4. תמי קאלי

    איריס, הציור מקסים עם הפורטרט המילולי.
    בגלויה למטה ישנם שני גברים על ארבע וזו עבודה קשה לנהל מרכבה עם שניים.
    הזכיר לי את קלף המרכבה.

    • איריס קובליו

      תמי יקרה, תזכירי לי את משמעות קלף המרכבה.
      כן במובן מויים יש בציורים האלה את אנרגליית הטארות.
      ובהחלט הייתי מודעת למה שנשאר מהגלוייה המקורית אחרי שציירתי עליה

      • איריס אכתוב תשובה , אולי, ארוכה.
        אבל יכולה להוסיף מעט לפוסט המרגש הזה.

        המרכבה 7 THE CHARIOT
        אתגר שעל רוכב המרכבה לפתור.
        קלף זה עוסק במאבק שיוצר ניגודים. כל אחד מהספינסקים, (כאן כל אחד מהגברים)יכול למשוך לכיוון שלו, חובתו של הרוכב למנוע מהם למשוך לכיוונים מנוגדים, ולמנוע מהם להסתער זה על זה. כוחות מנוגדים אלו יכולים להיות: כוחות חושניים, או כוחות רוחניים באדם, שחיבים איזון.
        הרוכב חייב ללמוד לנהוג במרכבה למרות ניגודי הכוחות, אי הנוחות והבילבול. יש צורך במאבק לקדם צמיחה ושינוי, השינוי משפיע עלינו באופן רב ממדי, שינוים , בכלל , הם הזדמנויות ליצירת מציאות חדשה, שמרחיבה ומעמיקה את הנשמה שלנו. אל לנו להיבהל ממאבקים, מריסון עצמי כדי להתקדם. המרכבה מלמדת אותנו על שילוב בין פעילות ומנוחה. לכל אחד יש ביוריתמוס של עצמו. הקלף מחזיר אחריות לשואל : "אני אחראי למה שקורה לי בחיים, אני מגשים ללא מאמץ את כל רצונותי, אני נהנה משילוב בין מנוחה לעבודה". {מיצג את אנרגית מזל סרטן}
        כיבוש והצלחה, שליטה רוחנית בכוחות ובפוטנציאל שבתוכנו, שילוב וקידום פרויקטים , קידום להגשמת המטרות. שילוב כוחות פנימיים להשגת התפתחות. מציאת המאחד והמשותף.

        • איריס, מזל טוב ושלווה דגיגית שלובה ביצירה.

        • איריס קובליו

          וואו תמי, איזו תשובה. יש הרבה פרשנויות לקלץ זה והוא מאד מורכב. פעם היה לי טאצ' לקלפים הקלאסיים. אינטואיבית. אין ספק שזהו קלף מבשר.

  5. מירי פליישר

    והנה לקחת מיכולתך האקוורלית ויישמת על האקריליק ויש לנו רגישות ותרגום של ציור בזמן כמו שם. שום דבר לא הולך לאיבוד.

    • איריס קובליו

      תודה מירינקה. זה עולם שונה לגמרי, האקריליק מול הקוורל, ובכל זאת אותם ידיים ואותו לב…ואם הצלחתי לגרום לך להנות מזה- אז טוב:)

      • מירי פליישר

        איריס לגמרי. את הידע של הידיים-ראש-לב-ועוד,את נושאת לשדה החדש וכבר יש לך שם דוקטוראט בצ'יק.
        שיהיה לך יומולדת שמח ושהשנה הזו תהיה טובה יותר וכל מה שאת מאחלת לעצמך יתממש

  6. חנה טואג

    יפה הפורטרט וסוחפים ההגיגים "רק על עצמי לספר ידעתי" כותבת רחל ואצלך כל פעם מתגלה פן נוסף חדש או ישן בדיוקן האישי. זה נוגע איריס ומה שאישי כל כך הוא הכי הכי כללי ואוניברסלי

    • איריס קובליו

      אוי חנהלה, מחר יש לי יום הולדת ואם אין אני לי מי לי ואני רק בת 5 עשורים ואיך אסחוב כך עוד מישה כאלה. לאלוהים שלך תשובות?

      • את ועוד איך תסחבי יקירתי יש בנו כל כך הרבה כוחות שאפילו לא חלמנו למצוא בתוכנו
        ומזל טוב ליום הולדתך, איריס ,יקירה
        ביום ההולדת מקבלים כוחות מחודשים לכל השנה

        • איריס קובליו

          אמן ואמן חנה, מחר זה היום. בצהרים אמי ילדה אותי, התחלקתי ומייד נרדמתי. בדקו וראו שאני בסדר, אז המשיכו לאפשר לי לישון, עד היום הבא, בו גם העדפתי לישון:)

  7. טקסט וציור מרשימים.

  8. איריס, הציור נהדר עם קריצה שובבה.
    יומולדת שמח!

  9. רונית בר-לביא

    איריסקה קצף המחשבה הזה כמעט ללא פיסוק או הפסקה מדבר אליי מאד ומאד אוטנטי את יפה ויש לך WORK על הפפיון וכולנו מבולבלים לפעמים או כל הזמן למעט אולי רגעי מדיטציה נדירים או אורגזמות של הגוף או נפש הגלויות מדהימות נדלקתי עליהן וכתבתי לך שאני חומדת לי כמה מהן בקרוב.

    • איריס קובליו

      רוניתי work work work
      לא תמיד אני מודעת למה שייצא בסוף
      לא תמיד זה מכוון
      ביריד "צבע טרי" יימכרו שתי גלויות שלי (כל הקודם זוכה) בפרוטות. אמני היריד התבקשו לתרום שתי גלויות למען קידום נוער שוחר אמנות. אז תרמתי. ובסוף גם לא קבלו אותי ליריד, רק את תרומתי. אז את מוזמנת להיות בין הראשונים ולרכוש (ממש בפרוטות) כי אצלי זה לא כל כך בפרוטות…
      כן, כתיבה כזו זה מה שבא לי עכשיו, לשים פס על בכל, ספרותי או לא ספרותי, אני זו אני ורק אני..

  10. יוסי וקסמן

    אוי, גילברט וג'ורג' ממש כורעים תחת כובד דיוקנך… 🙂
    ואכן, האקריליק עושה לך טוב, איריסקה!
    מזל טוב ליומולדת ה-26, את נראית יפה מתמיד (בערב של יעל ישראל נראית ממש פצצה!!! – ראי מה שמחסור בוויטמינים יכול לעשות…)
    וכן, גם בתמונת הדיוקן את יפה.
    וירטואוזי, כרגיל.
    נשיקות רבות, יוסי

    • איריס קובליו

      יוסיקה, מתי אתה מצייר אותי???? קבענו לפסח? כל האקריליק הזה זה בגללך

  11. כבר חלפה שנה איריס !!!
    הציור יפה, חדש , שונה מאד !
    דברים טובים קורים ויקרו 🙂
    שבת שלום

    • איריס קובליו

      ריקי יקירתי, חלפה שנה ממתי? חלפו 51 שנה, אלוהים אדירים, רק אתמול וכבר הסטוריה. אז היום עצרתי רגע. או שכך נדמה לי. הפלגתי למחר מסתורי.

  12. איריס, זהו פוסט מרגש עד מאד. תנועת הנפש ורטט המקלדת עוברים עם זרימת המחשבה ונוגעים בעור החשוף והציור חודר קרביים.
    ובשאלת הדיוקן. לא יודע מי אמר לך שצבעי המים, בגלל המיומנות והשליטה שלך בהם, הפכו להיות לפחות אמיתיים, פחות מביעים, או יפים מדי ונותנים רק את הצד היפה, החיצוני. נכון שעם האקריליק עד מצליחה לגעת בעוד רבדים ובהלכי נפש ובצדדים האפלים יותר של הלבנה. ו'זמן טרופות' יש סוגים ומגוונים של דיוקן. ואל תיגמלי מצבעי מים משורש נשמתך

    • איריס קובליו

      מ יקר, אין לי כוונות נטישה. רק אהבה חדשה "exciting relationship
      והאצבעות חולמות רק על הזהב הזה, החמריות הרב שכבתית
      ואף אחד לא אמר לי שום דבר על צבעי המים, להפך, רק שעכשיו צריך להגמל מהם קצת, כי הגעתי לאיזשהו סף
      ובסה"כ אני די מאושרת בטבילה החדשה הזו

  13. מאוד אוהבת את תמונת הפורטרט
    הרבה משמעויות בעיניי…
    חנק
    חנק בין שני גברים
    אבל גם שליטה של השניים
    גם פורצת בין השניים, ומלאת צבעים
    שני גברים כפופים כמו כלבים
    קומפוזציה מעניינת
    את עוצמתית

    שלך פלורנס

    • איריס קובליו

      פלורסי, איזו אינטרפרטציה מעניינת. לא חשבתי על זה. אפילו לא שמתי לב שיש "גברים" בגלויה. יש לי קופסת גלויות גדולה. אני משתמשת באוסף הזה עם התלמידים שלי. מדי פעם אני שולפת גלויה ואם יש שם משהו שתופס אותי אני מחליטה ל"קלקל" אותה, צובעת עליה. החלק התחתון של הגלויה הזו נראה לי כמו פפיון או צעיף. משכה אותי המילה work אבל זה מרתק מה שראית. את כמו תמי קאלי עם המרכבה (ראי תגובתה) לעולם אין לדעת מה יצא ואיזו משמעות תתפרץ לה פתאום ותהלום בפניך. וואו

  14. חני ליבנה

    איזו רשימה נפלאה איריס, אמת בצבעים עזים נוגעים, כמו יין טוב והציור ופניך ועיניך, מזל טוב יקירה וימים נפלאים!!

  15. כתבת חכם, וציירת, על הגב של גילברט וג'ורג', שזה נראה מונומנטליאת אחד הפורטרטים היפיםשלך. עם הרבה אופי, מהורהר אבל נחוש.
    משפט טוב:
    "פורטרט זה מפת הנפש שנפלטת מהאצבעות"
    מסכימה עם המחשבה שגם כשאנחנו מציירים משהוא אחר, אנחנו מציירים את עצמינו. כי בכל כתב יד.

    • איריס קובליו

      נכון לוסי. לכל מקום שלא אפנה אפגוש את עצמי, באם זה מוצא חן בעיניי או לא (ובמקרה זה בעיניי המתבוננים בבלוג:))

  16. הי איריס,
    איזה ציור נפלא! איך הצלחת להכניס הכל לשלושת רבעי גלויה?
    הבחורים שם נראים ככורעים תחת כובד ראשך העצום…. או שהם מחפשים משהו שנפל על הרצפה (עדשה או מטבע אולי?) כשלפתע מתנפח לו בינהם ראש מצוייר וממשיך ומתגשם והולך (ממש שומעים את הפפפפוווו של האויר!).
    הם עצמם חיים במין ויטראז', עיבוד של עיבוד של עיבוד של מקור טבעי שהפך לדימוי מלאכותי לגמרי. והנה זו צצה לעומתם: פיסת האשה הענקית הזו, כל כולה משיכות-משיחות מכחול והיא אינה מדוייקת במראה, אבל אמיתית ממש כמותם במהותה, בתהליך הווצרותה, ובקיום העצמאי שלה, בנבדל מהמקור שלפיו צויירה. מי מהם האמיתי באמת ומי פרי הדמיון (או הנפש) ויד האמן?
    בקיצור- דיאלוג נהדר- בלי קשר להיותו מתוכנן או לא.
    נהניתי מאד,
    ויום הולדת שמייח!
    יעל

    • איריס קובליו

      שאלות מעניינות העלית, העלעלית, יעלית, ואני מבינה שתבקרי אותי מעתה יותר בתחיפות בבלוגי, אז כיף לי, כי אולי דרכך אוכל ללמוד כמה דברים על עצמי
      אני יוצרת הרבה מאד מהבטן, מהתת מודע, למרות שזה נראה מחושב ומכוון, וגם הפוסטים שעולים כאן מוקפדים, בהחלט עם חשיבה של מי יצפה בהם, ולכן אין כאן בעצם חופש מוחלט של "זרימה טבעית מהתת מודע" ובכל זאת
      הפתעתי הפעם את עצמי..
      תודה על תגובתך המושקעת

      • בכיף!

        אני גולשת ומגיבה בתקופות ולפי גחמותי, סבלנותי והזמן העומד לרשותי. לשמחתי הרבה יש מה לראות ועם מי לדבר, וכשמגיבים גם נענים (כמעט תמיד) יפה וברצינות הראויה. אז למה לא, בעצם?
        כמוך, רק ההפך, גם אני משתמשת בגירוי הויזואלי שאת מציגה לפני (או כל אמן אחר, לצורך העניין) לתרגול יכולת ההתבוננות שלי, שאילת השאלות, כתיבה על האמנות וכמובן, גם לימוד העצמי. פשוט יש פורמטים מסויימים שאתם נוח לי יותר לעבוד- והכוונה כאן היא לבלוג של אמן המאפשר התבוננות איטית, כתיבה ומחיקה, עיון ברעיונות של אחרים ושליחת תגובה לפי החשק.
        ולפעמים גם נוצר דיאלוג.

        יעל

השאר תגובה ל עלעלית ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו