נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

תאנים

 

נגמרו לי הדפים

הסטודיו שלי באריזות

אז מצאתי כמה אריזות אחרות

ולקחתי לי פסק זמן

עם תאנים שאני אוהבת במיוחד

וחשבתי לי על

"איש תחת גפנו.."

והוספתי לעצמי:

"ואיש תחת תאנתו"

התלבטתי אם לשתף

והתאנים (שכבר בבטן) אמרו לי:

"כן"

55 תגובות

  1. מירי פליישר

    חגיגה פשוט חגיגה

  2. נגמרו לי הדפם, סתם תירוצים כי כשרוצים לצייר, אז מציירים על כל דבר שמאפשר את זה.
    זה מדהים שבצורה כל כך פשוטה ונקיה את שולפת צבעים וקופסה, ורק עם הכישרון, והפנימיות שלך את מוציאה כאלה דברים מרהיבים. הישירות נכרת.
    גם אני אוהבת מאוד תאנים, לכן קניתי לי לפני שנים עץ תאנה שגדל על הגג, ונותן פרי.(לא השנה כי הוא עוד בטראומת השיפוץ)שנים קודמות נהנינו מאוד.
    תאנים מזור לנפש ולגוף.
    מעניין שהפעם לא רמזת לנו מה מקור הקופסאות…

  3. חני ליבנה

    איריס, את יודעת שכשאני אוהבת משהו אני חייבת לאכול אותו, אז רצתי לאכול תאנים כי הציורים שלך עסיסיים, על כל עטיפה או נייר, הם פשוט הדבר עצמו

    • איריס קובליו

      אז ביום חמישי, חני, יחכו לך תאנים חדשות, עריות ועסיסיות, על שולחן העץ המכיל כל

  4. עושה חשק לנגוס, הציורים שלך טעימים מאוד!

    • איריס קובליו

      תודה ענת. חלק מציורי טעים וחלקים אחרים עובדים על חושים אחרים

  5. תאנים הם פרי מצויין, והעבודות האלו הן פרי מצויין לעין, ללב וגם לבטן. מקסים!

    תודה על הרמז לגבי מקור האריזות, נראה שהאריזות עוברות אצלך תיקון רציני –
    קצת כמו הצפרדעים המכוערות שהאמא החורגת של שילגיה הכניסה לה לאמבטיה כדי שהיא תצא מכוערת, ובסוף הצפרדעים הפכו יפות.

    • איריס קובליו

      ענת, איזה יופי לפגוש אותך כאן. על צפרדעי שילגיה לא שמעתי אבל לא הייתי מתנגדת לשחות באמבט צפרדעים מתוקות, יצורים אהובים עלי במיוחד.
      ולגבי התיקון, זו הסטוריה מאד פעילה שלי. את מוזמנת לטייל בתוכה..

      • הצפרדעים שהופכים לפרגים זה באגדה של אנדרסן – בטוח. נדמה לי שזו גרסתו לשלגיה, אבל אולי אני טועה. זה עוד אחד מספרי הילדות שהיו לי עם האיורים המרטיטים שאשמח לרכוש שוב ואפילו בהמון כסף.
        אגב שיחתנו הקודמת על יוקה השחרחורת, יש לך את הספר?

        • איריס קובליו

          צפרדעים שהופכים לפרגים זה ציור נהדר ומעורר את דמיוני. אולי יצוצו צפרדעים בין צכחולי ואטבלן באדום. אבל יכול להיות שבקרוב, בגלל שהזכרת את הפרגים, אשים כאן עבודה: טרופה על פרג..(פרג הפרח)

    • איך אפשר ליצור איתך קשר?

      קראתי משהו שכתבת והייתי שמחה להתייעץ איתך במשהו במסגרת תחקיר לסדרה דוקומנטרית שאני עובדת עליה.

      קוראים לי נועה ואני ב-noahaz82@gmail.com

      תודה ושיהיה חג שמח!!
      נועה

  6. מקסים, איריס. פשוט מקסים. התאנים הללו מצוירות נפלא ורואים בהן את טביעת ידך. רני.

  7. שולמית אפפל

    אני רוצה לגור איתן

    פעם הלכתי לניתוח והשארתי את כרטיס האשראי שלי אצל אחותי כדי שהיא תביא לי לבית חולים תאנים ככל שאחפוץ

    • איריס קובליו

      שולמית, עץ התאנים שהיה לי בשכונת נווה ישראל, שזה בפרה הסטוריה, היה יוע בכל השכונה בשל עסיסו הדבשי הריחני. הדבורים ואני גרנו בשלום וכולם היו מקבלים בקיץ ריבת תאנים. כשעזבתי כרתו אותו. מעניין מה יכרתו עכשיו בבית הנוכחי. אגב, הסחלבים מתו מזמן

  8. איריצ'קה, קודם רצתי לקנות אפרסקים. עכשיו – מתעורר החשק לתאנים.
    🙂

    • איריס קובליו

      מריושחר, מעוררת אני אותך ומריצך בסמטאות פלורנטינה. בסוף באמת עוד נקים שם גלידה (של אפרסקים, תאנים ושזיפים)))

  9. יוסי וקסמן

    איריס איריס, את לא צריכה גפן ותאנה לשבת תחתם. הבית שלך הם הציורים שלך. ואיזה בית! אוהו! מקווה שהכול טוב, עד כמה שאפשר…
    נשיקות, יוסי.

    • איריס קובליו

      יוסי, איזו תגובה חמה. גם אתם צריכים עץ תאנים 🙂 וגם גפן וגם רימון וביחד נצייר את כל שבעת המינים

  10. הצלחת נשמטה
    אך אל פחד פרותייך נשארו באויר
    ואני ההוא שלא אוהב תאנים
    ניקתי
    אכלתי
    ושתקתי

    • איריס קובליו

      ניר, לא ידעתי שאתה לא אוהב תאנים אבל אתה בטח זוכר את עץ התאנים המפואר שהיה לי בנווה ישראל, עליו סיפרתי כאן לשולמית

  11. יהונדב פרלמן

    נפלאות התאנים שלך איריס.

  12. תאווה לעין,
    תאנה לחיך,
    מה עוד נבקש ממך
    התאנה ואין עדיין.

  13. בא לאכול אותן. ממש בא.

    • אסתי ג' חיים

      איריס, התאנים המצויירות כמעט עסיסיות יותר מאלה האמיתיות…

    • אסתי ג' חיים

      איריס, התאנים המצויירות כמעט עסיסיות יותר מאלה האמיתיות…

      • איריס קובליו

        היי אסתי, טוב לשמוע ממך. לפעמים האמנות יותר עסיסית מהחיים ולפעמים, בחסד או שלא בחסד, החיים עצמם עסיסיים יותר מכל דמיון

    • איריס קובליו

      הילי, יש תאנים היום בכל מקום. זה שיא העונה. רק להושיט יד ולגעת או לקטוף

  14. ליאור גרנות

    איזה יופי, איריס. כמה עוצמה וכמה חיוּת וחושניות. מאד אוהבת את הציור האחרון.

  15. הן טעימות בעיקר שהגיעו אל שולחני במייל אוהב!

    • איריס קובליו

      לאה יקרה, כמו עוגת המשמשים האגדית שלך, אני מזמינה עוגת תאנים למפגש הבא… התסכימי?

  16. רונית בר-לביא

    איריס,

    אין אין על כאלו כמו שאת ציירת כאן.

    ומחליפות את הכדורים ההם.. בגדול.

    הן+היצירה+האהבה.

    "אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה",
    הכל על השולחן.

    • טוב שנענית לתאנים, איריס . אנחנו הרווחנו. יפים ועסיסיים

    • איריס קובליו

      רוניתי, את ה"כדורים ההם" קבלתי כאריזה ריקה, אחת מני רבות, והן מהוות סדרת ציורים הנקראת "טרופות" (מה לעשות, יש לי חברות וחברים משתמשים והם מספקי האריזות)

      • רונית בר-לביא

        לדידי,
        כולנו "משתמשים" כבדים
        של סמי העולם המערבי המטשטש.

        ובחלקם אין רע בעיני.

        כל אחד לומד את עצמו.

        שימוש מעניין של זה בתוך היצירות שלך.

        • איריס קובליו

          רוניתא, חבל שלא הכרנו באפריל, היתה לי תערוכה בירושלים על אריזות רסיטל וואליומים..

  17. יש בהן הכל, אמנות, טעמים ,מקום וחושניות ובלי סוף אסוציאציות.

    • איריס קובליו

      תודה לבנה, אשמח אם תשתפי באסוציאציות…

      • על קצה המזלג – התאנים מאוד נשיות ומאוד מיניות ומאוד מעורטלות…וחסר להן עץ ענק שיחבק אותן ו…זהו.

        • איריס קובליו

          לבנה, תאנים כשהן כך בשלות כבר לא צריכות את העץ. הן מתיישבות להן על הצלחת ומאפשרות עצמן לעין (מדגמנות) או לפה שינשקן, וזה בהחלט לא יהיה העץ…

  18. איריס,
    כמובן שאחרי שיחתנו גם אני 'רצתי' לבלוג שלך – לרענן את זכרוני עם עבודותייך – את צודקת בהחלט – אפשר לעשות ניסים וחסדים קטנים עם צבעי מים – כאשר יודעים כמובן מה עושים… התאנים מדהימות, רק לקטוף אותם מהנייר ולאכול.
    אגב,
    אם תארגני קבוצת ציור בצבעי מים, אפילו קטנה, אשמח מאוד לפתוח את ביתי לחוג – יש לי בית מואר מאוד שקיר שלם שלו הוא ויטרינת זכוכית שפונה לגינה. נדמה לי שיכול להיות מאוד נעים לעשות חוג ציור אצלי, בהדרכתך. אז הנה הכפפה – מקווה שנצליח יחד להרים אותה, את מוזמנת לפרסם את זה בבלוג שלך – ונוכל להתחיל. אני, מצדי, ממש מחכה,
    שלך,
    עדנה

    • איריס קובליו

      עדנה יקרה

      עדנה יקרה, אשמח לעשות זאת מספטמבר, אחרי שאעבור דירה. אנחנו נקבע בוקר ואם יהיו 5 תלמידות שיבואו לרחובות נעשה לנו גן עדן אקוורלי בחברותא. אפרסם בקרוב
      http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1509542

      • הי איריס,
        כן, נראה לי שזה לא יכול להיות יותר מחמש – אם אנחנו מתכוונות לעשות את זה פשוט ליד שולחן האוכל או בחוץ בגינה כשמזג האוויר טוב. על הפרטים אכן מדבר בהמשך,
        מעבר מוצלח לדירה החדשה
        ביי
        עדנה

השאר תגובה ל ניר סגל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו