בננות - בלוגים / איריס קובליו / הריקוד השמיימי בחיי היומיום
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

הריקוד השמיימי בחיי היומיום

 

 

   כל אחת יכולה להיות ראדהה*

 

ראסה לילה היא סצינה על-זמנית של ריקוד אהבה שמיימי בין קרישנה לגופיות, נערות ונשות הכפר. קרישנה, נער צעיר בעל יופי עוצר נשימה, משכפל את עצמו כך שיוכל להיות בן זוגה האחד והיחיד של כל אחת ואחת. כל נערה מרגישה שהוא רק איתה, רק בשבילה. אחת הנערות היא ראדהה.

קרישנה היה התגלמות אלוהית הנראית לעין אנושית. הוא קיבל צורת אנוש כדי להביא ידע אלוהי לבני אדם. בצעירותו היה שובב גדול ומיגנט אליו את כל הסובבים. בבגרותו הוא נודע כרכב של ארג"ונה הלוחם, בבהגווד גיטה (חלק מרכזי מהאפוס "מהבהרטה"), שמלמד את הלוחם, בזמן המלחמה המיתולוגית, את מהות קיומו. את מקורו. לימוד זה נודע כלימוד הגבוה ביותר על "יוגה".        
                

ראדהה וקרישנה הם סמל לאיחוד הקוסמי של ניגודים משלימים. רק איחוד אהבה עילאית כזו יגבר ויתעלה מעל העולם היחסי של ה"מציאות" , המלא בניגודים והפכים מייסרים.

היפרדותם של רדהה וקרישנה מייצגת את הערגה התמידית שלנו למיזוג, אחדות, שלמות. ללא ערגה זו, לא נוכל להגיע לאותה שלמות.
                                                      

אחרי בדידות, ייסורים וגיהינום רגשי, הכולל את כל קשת הרגשות האנושיים (קנאה, כעס, תסכול, תשוקה, געגוע, וכו") ראדהה מְמַצָּה ומתנקה ומתעלה מעל אותם רגשות ואז מוצאת את קרישנה מחכה לה ומתאחדת עימו. כעת הם לא ניתנים להפרדה. האיחוד הקוסמי הוגשם.
           

כל אחת יכולה להיות ראדהה. ראדהה היא לא נערה מעידן מיתולוגי, אלא היא פוטנציאל הגלום בכל אחת ואחת מאיתנו. נערות הכפר שחוללו עם קרישנה, גם הן יכולות להגיע לאיחוד הקוסמי באותה דרך, של תעייה ביער המגוון של הרגשות האנושיים, עד להתעלות. המשורר ג"איידווה הטיל זרקור רב עוצמה על נפשה של ראדהה. דרך השירים שלו אנחנו עוברים עם ראדהה את מסלול ייסוריה וכמיהתה לאיחוד עם קרישנה.

לסיפור המיסטי הזה, הראסה לילה (הריקוד השמיימי) ולקשר רדהה-קרישנה, חוברו טקסטים רבים, צוירו ופוסלו שרו ורקדו עד אין סוף. המשוררת מירביי נחשבה כגלגול של ראדהה וסיפור חייה משלים את הערגה לקרישנה אשר נכתבה בשיריה המופלאים.

ואם נחזור לכפר הולדתו של קרישנה ונתבונן לרגע בנערות ובנשים המחוללות כל אחת עם קרישנה שלה, נשאל אולי את עצמנו: ומה עם כל חיי הכפר שלהן, משפחותיהם, בני זוגם, שהשאירו מאחור?.. האם זו "בגידה"? נטישה?

הריקוד הקוסמי מתקיים במימד אחר. מימד שאין לו זמן ואין לו מקום אלא במרחבים הגבוהים האינסופיים של הנשמה, שם אין מחויבויות, מגבלות, הגדרות, מנהגים ואיסורים. בתום הריקוד הקוסמי, חוזרות הנשים לבתיהם. למשפחותיהם. הריקוד ארך אולי רגע, אולי עידנים. הריקוד חדר לתוכן, מתקיים בנפשן בכל רגע שתחפוצנה ואין לו כל נגיעה או הפרעה לחייהן כאן, בעולם הזה, עד שיסתיים תפקידן.

 

* בעקבות הפוסט של אמיר אור על אהבת ראדהה וקרישנה http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6590&blogID=182

 

51 תגובות

  1. ציורים מקסימים, איריס. אני רואה בעיני רוחי ספר לאקוורלים שלך לסוגותיהם.

  2. יש לי שאלה, איריס: האם קרישנה יכול להתקיים ללא רדהה?

    • תמר, ראדהה לא יכולה להתקיים בלי קרישנה. קרישנה מייצג את המוחלט. האלוהות המוחלטת, לכן אין בו חסר כלשהו, והוא יכול להתקיים בלי ראדהה. כשהם מתאחדים ראדהה נהפכת לחלק ממנו. אי אפשר עוד להפריד. קרישנה כולל גם אותה.

      פעם נזיר מאמין של קרישנה התאהב בנערה. שאל אותו הגורו שלו: את מי אתה מעדיף, את קרישנה או את ראדהה? ענה התלמיד: את ראדהה. ענה לו המורה: בראדהה בלבד האלוהות לא מתקיימת. ואילו קרישנה כולל את ראדהה, וכך אתה מרוויח את שניהם.

      תמר, קשה להבין את זה בחברה המערבית החילונית, אבל זה סיפור מיסטי וכמובן אין להמשיל את הגבר לאלוהים. זו לא הכוונה.
      מקווה שלא בלבלתי לך את המוח יותר מדי…
      :)

      • תודה, איריס, על ההבהרה. יש כאן דבר-מה חוצה-תרבויות, שאתו קשה לי להסכים. מבחינתי השאלה היא: מה סיפורים כאלה, שבהם היסוד הגברי מוחלט ואילו היסוד הנשי תלוי בו, באים לשרת? ובמובן הזה, לצערי, בכל התרבויות, המזרחיות, המערביות, הדרומיות והצפוניות הן באים לשרת דבר אחד: שליטה גברית.

        • תמר, אני אענה לך רק בעניין של קרישנה.
          קרישנה לא מייצג את האספקט הגברי. הוא מייצג את המוחלט (הכולל את שני יסודות אלו). הבהאקטים (הדבקים לקרישנה) הם גברים ונשים גם יחד. לפי המסורת אותן נערות היו חכמים קדמונים, גברים, שמאד אהבו את קרישנה אך נמנע מהם כל מגע עימו, וכך הם התגלגלו פעם נוספת כדי לחולל עימו, לגעת בן, להתמזג איתו גרך הפיזיות כביכול.

          תמר, מקווה שלא הרגזתי אותך יתר על המידה… אני בן אדם רגיל. בעלת משפחה וכלב…

          • כלל לא הרגזת אותי. זה עניין אינטלקטואלי בשבילי, והלהט הוא להט אינטלקטואלי. בכל מקרה, ציורייך יפים – ואדם באמונתו יחיה…

      • מעניינת מאוד השאלה הזו, איריס, ומעניינת התשובה שנותן הבהאקטיזם, לעומת תפיסות מטפיסיות אחרות בהודו.

        האם שיוה יכול להתקיים בלי פרווטי?
        התשובה השאייויסטית היא ששיווה בלי שאקטי הוא שאוה (=גופה מתה).

        כלומר, אי אפשר לומר שהוא "קיים" בלי הכוח המביע אותו, אלא רק כניצוץ תודעה פוטנציאלי.
        הטנטריזם כולו מבוסס על התשובה הזו.

        • אצרף לכאן את דעתי האישית המתנגדת לטענה שניגודים נמשכים ושניים הפוכים יוצרים אחד שלם. בעיניי התמזגות נכונה בין שני אנשים היא דווקא בין שני אנשים שלמים, השאיפה להיות אדם שלם היא בעיניי הסיפו ההודי, על שני הצדדים המנוגדים שנמצאים בתוך האדם. התחברות הקרישנה שבנו לראדה שבנו להתמזגות אחת בתוך עצמנו והאלוהות שבתוכנו היא היכולת שלנו להיות מי שנרצה. אדם שמגיע לשלמות כזאת יש לו לדעתי את הכל בתוכו ולא צריך מהאחר דבר שישלים אותו, אנשים כאלה הם בעצם דומים ולכן חיבור בין שניים כאלה לא נראה לי שדורש ניגודים אלא ההפך.
          ואז אני שואלת את עצמי לגבי תשוקה בין שני אנשים שיכולה להיות חזקה מאוד ועונה לעצמי שכשאדם מכיר בתוך עצמו את קרישנא ואת ראדה , ראדה שבו נמשכת לקרישנא שבאחר וקרישנא שבו נמשך לראדא שבאחר. והדבק בין השניים הוא דבק מגע . האם על פי התורות שאתם מכירים זה נשמע לכם הגיוני?

        • איריס קובליו

          אמיר,לפי היוגה, שיווה הוא אלוהים ולכן הוא קיים בלי הכוח המביע אותו. שקטי היא הכוח המביע אותו ולאחר ההתמזגות שלה עם שיווה, הפכה גם היא אלוהים, הפכה לאחד. שיווה ושקטי הם צורות נראות ונתפסות בהכרה האנושית אבל הם מעבר להגדרת מביע-מתקיים-מביע. כך גם ראדהה וקרישנה.
          ישנו המושג אישוורה. אישוורה זה אלוהים באותו אופן שאנחנו כבני אדם תופסים אותו. צורותיהם (הנראות) של שיווה שקטי, רדהה קרישנה, רמה סיטה, הם הכוח המביע שלנו, אבל מתקיים לגמרי מחוץ למודעות שלנו.

          • איזו יוגה, איריס?
            פטנג"לי ומירה באי לא הולכים באותה דרך בדיוק. אפילו ודאנטה ובהאקטה לא הולכים בקלות ביחד, אבל נראה לי שמה שאת מכירה הוא בכל זאת מין שילוב שלהם?
            השוני בדרכים אינו ברמה של אישוורה (אין לזה מונח מדויק בעברית, אבל זה משהו כמו אלוהות או טבע האל, להבדיל מהאל) אלא ברמה של הבנת העולם והדרך לשחרור.

  3. הציור יפהפה, מלא תנועה, ריקוד שמימי ממש.
    האם אפשר להבין את הסיפור כמטאפורה לחיים עצמם, כשהחיים משולים ליער והאמנות לקרישנה?

    • יפה לוסי,
      האם האמנות יכולה להתקיים בלי האמן? האמן לא יכול להתקיים בלי האומנות. האם האמנות מתקיימת לעצמה? האם היא ישות עצמאית, או שמא היא פרי הכרתו של האמן בעצמו?

      • שאלות קשות.זה כולל להגדיר מחדש, אולי, מהי אמנות.לפעמים אני מרגישה שהיא ישות עצמאית שאני מנסה לכבוש. לפעמים מאכזבת, בוגדת, נוטשת.לפעמים מתמסרת ומאפשרת להיכנס.

  4. שפכת אור על תחום (פופולארי), שאני מבין בו מעט מאד. תודה.

    והציורים – טוב, גם פה שפכת אור רווי כשרון (אבל בכשרון שלך אני מבין קצת יותר מאז בננות).
    :)

    בעצם, עכשיו כשאני חושב על זה, זה עוד שיתוף פעולה יפה שבא לשפוך, ביחד עם אמיר, אור.
    :))

    (רק אותי אני משעשע?)

  5. איריס, נתת כאן תיאור ממצה של התפיסה הבהקטית: אהבה, יופי, ומשחק.
    החלק החשוב הוא כנראה שעם כל הגעגוע, קרישנה "מתמסר" לכולן, אבל אינו ניתן להשגה ולהחזקה על ידי אף אחת.

  6. איריס, מרתק ויפה עד מאוד. הסיפור והציורים והשאלות. האם?

  7. איריס, קודם כל זה נפלא שאת מבהירה את הדברים המוכרים למחצה האלה.

    שנית זה מזכיר לי רעיון מטורף של טד יוז. יש לו ספר שירה בו מככב כומר שמגיע לקהילה כפרית אינרטית ומחליט לעורר ולעבר את כל הנשים…

    מצב מקביל אני רואה גם במנזר בו כולן נשואות באושר לאותו לאיש ההוא.

    ופעם כתבתי

    מה אני עושה
    בלי הורמונים
    בהרמון הזה?!

    • איריס קובליו

      סבינה
      כן, לא רק בחיי מנזר, אלא גם בחיי יום יום אפשר למצוא את קרישנה, ישו, ועוד. מחר אם תבוא לי המוזה לבננות אכתוב על הספר מהמספרה שלי
      :)
      והפרגמנט שלך נהדר

      • איריס, נורא יפה.

        לפמינטסטית שתוהה רק אינטלקטואלית על שליטת הגבר,
        זה לא מהצפון או הדרום, זו עליונות הגבר. כשתחזרי להיות אשה אולי תתרחש הארה. מי שמאבד את עצמו יותר בתוך עליון נעלה מועצם. ודאי שהמושלם המחלט נעלה על היסוד הגברי. יש מקום להגביה לכל יצור שבבריאה.
        מתי המערב החליט שהוא חילוני? מתש"ו במהפכה של החופש ביטוי אפס?

  8. ציורים מיוחדים שמבאים בקסם את הטקסט. הציור האחרון בכלל.

  9. איריס,
    כתלמיד חדש בעולמות הראדה והקרישנה, הטקסט שלך בהיר ומבהיר.
    הציורים מגביהים למרחב שהוא מעל הזמן והמקום וזה מחדד יותר את ההבחנה שבין מרחב המציאות למרחב מטאפיסי. הבנתי שקרישנה מכיל גם תכונות נקביות כך שנחה דעתי. שמתי לב שבציור יש יותר דמויות נשיות, כך שגם מהבינה הזו אני מרגיש שיש לי שם מקום:)

  10. איזה טקסט מענין בעיקר ענין הרקוד הקוסמי מדבר אלי, משתלב עם הדמויות הרוקדות שלך ספק נשים ספק חלום, איריס את מלמדת אותי הרבה ומעניקה לי השראה!

  11. רק פוסט אחד.

  12. טל כהן בכור

    תודה איריס , נהניתי לקרוא על הריקוד השמיימי בחיי היום יום , על הפוטנציאל שלנו , מה שמעניין אותי הוא גלגולה של ראדהה למירה ביי , מכיוון שמירה ביי עברה יסוריים בעצמה כדי להגיע למיזוג עם קרישנה.
    מדוע על ראדהה להתגלגל ולחחוות מחדש את החיפוש אחרי קרישנה , מה שקשה לי גם כן הוא , קשה לי להבין את היות קרישנה בשר ודם השובה לב כל.בכדי להגיע אל תכונותיו האלוהיות עליך לעבור יסוריי בשר ודם , קנאה ותשוקה
    כה עזים , סלחי לי אם אני מפגינה חוסר ידע או הבנה בחומר , אך אשמח לתשובה, עוד שאלה , נאמר לי כי לליטה
    הינה גלגולה של מירה ביי. ידוע לך מיהי הייתה לליטה?

    • איריס קובליו

      שלום טל
      1. המסורת מספרת שקרישנה עזב יום אחד את כל הגופיות (נערות הכפר) למען תפקידים אחרים שלקח על עצמו באותו זמן. סיבת עזיבתו היתה כי האגו התעורר (ברדהה ובגופיות) והמיזוג היה זמני, לא סופי. קרישנה הבטיח שיחזור. רגע העזיבה היה טראגי ביותר, שברון לב עצום. קרישנה חזר לרדהה בתור מירביי. מירביי בעצמה כתבה כי היא גלגולה של רדהה. מירביי בסופו של דבר עברה טרנספיגורשיין- התמזגות עם הקודש.
      2.התמרה של הקיום האנושי לאלוהי לא תמיד נעימה אלא לרוב קשה.
      3. לפי מה שידוע לי לליטה היא אחד השמות של דורגה, אספקט האימא המגוננת. אני אבדוק אם יש קשר למירביי.

  13. המאמר והציורים מעוררים השראה וגם הדיונים מתחת מעניינים לא פחות.

    לפי דעתי והבנתי; זה נכון שהתודעה היא אולי עצמאית, אך איזה טעם ועונג באמת קיים בא בלי העולם וכל הישויות שמשתקפות בתוכה באינסוף גוונים, תופסות אותה ונתפסות על ידה? קרישנה, בלי עולם לשחק בו ובלי רדהה לאהוב, הוא משועמם ומשעמם מאד. ובכלל, מה זה משנה? המסר האמיתי שניתן ליישמו בחיים שלנו מהסיפור הזה, זה לאהוב ללא גבולות וללא תנאים את כולם. בסיפור של הראסה-לילה יש שלב שבו קרישנה רואה את רדהה בכל וגם שלב שרדהה רואה את קרישנה בכל. אולי המסר הוא להרחיב את האהבה שלנו מעבר לגבולות הרגילים של לאהוב רק את אלו שמחזירים לנו אהבה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו