ישבתי עם אמי בבית קפה תל אביבי, ביום קיץ מהביל. מלצרית מיוזעת הגישה לי בורקס, קפה טורקי ומפית נייר כתומה ביניהם. הסתכלתי על המפית ולרגע התערפלה ראייתי ושמעתי זמזום באוזניי, מלווה בסחרחורת קלה. הושטתי ידיי אל השולחן ונגעתי במפית. כשפרסתי קיפוליה, קפצה מתוכה מן שריקה קצבית, בתוכה הסתלסלו חרוזים של מילים, צחוק מתגלגל, פיג"מה עם סוסים, שמיכה סגולה, אהיל עם צפרים, וקולו של אבא, מדקלם שירים ברומנית.
"אימא, את זוכרת את שיר ההוא עם הטורקי והקפה?" שאלתי מייד את אמי, מפלסת דרכי החוצה מבין קיפולי המפית. לגמתי מהקפה כדי להתייצב, שלפתי עט מתיקי ורשמתי את החרוזים שהשתחררו בבת אחת בעזרת אימי:
שַׁדֵה טוּרְקוּ פֵּה סַלְטְיַיה
שִׁי פּוֹפְטֵשְׁטֶה אוֹ קַפְיָיה
כְּנְד סְגוּסְטֶה דִין קַיימָק
הוֹפָּה צוּפָּה אוּן גְנְדָק
תרגום:
יוֹשֵׁב טוּרְקִי עַל כַּר שֶׁל פוּךְ
מוּכָן ללְגוֹם קָפֶה הָפוּךְ
רַק טוֹעֵם הוּא מִן הַקְּרוּם
הוֹפּ! קוֹפֵץ לוֹ גּ"וּק הַמּוּם!
החזרתי את אמי להרצליה ועליתי לשתות כוס מים. אבא ישב במטבח, קילף עגבניות לסלט ושרק לעצמו. "אוי אבא, אתה זוכר…" בטרם הספקתי להשלים את המשפט, קפצה אווזה מבין שפתיו, רצה על השולחן, ניתרה לרצפה ונכנסה למקרר שפתחה אימי באותו רגע, כדי לסדר את הקניות.
הכלבלב המתולתל מכפר בוטושן שבצפון רומניה, הבחין באווזה והתחיל לנבוח בשמחה. תפסתי אותו לפני שיספיק גם הוא לקפוץ למקרר, קשרתיו למעקה המדרגות ונתתי לו פסטרמה, שישתוק, כדי שאוכל להקשיב ולרשום את כל הדקלום השני, שהשתרר מפי אבי:
קְצֵלוּשׁ קוּ פְּרוּ קְרֵץ
פוּרְה רַצַה דִין קוֹטֵץ
יֵל סְז'וּרְה כְּ נוּ פוּרְה
דַר לַמְפְּרִינְס
קוּ רַצַה אְן גוּרְה
תרגום:
כְּלַבְלַב עִם תַּלְתַּלִים
גָּנַב אֲוָּזָה מִן הלּוּלִים
הוּא נִשְׂבַע שֶׁלֹּא גָּנַב
אַךְ תְּפַסְתִיהָ בֵּין שִּׁינָּיו
שני הדקלומים שחזרו היום לחיים, לא בדיוק התאימו לילדה שמנסים להרדימה. כשניסינו להיזכר בשיר מרגיע, הזדנבה לה החתולה עם הסרט האדום.
שחררנו גם אותה מתוך תיבת הפלאים של ילדותי:
פִּיסִיקוּצָה פִּיס פִּיס פִּיס
תַמְוִיסַט אַז נוּאַפְּטֶה אְנוִיס
טְסְפְּלַאי טְפְּיֵפְּטְנַאי
פוּנְדַה רוֹשְׁיֵיה אְצְפּוּנַאי
תרגום:
פְּס.. פְּס.. פְּס.. חֲתוּלָתִי
אוֹתָךְ חָלַמְתִּי בִּשְׁנָתִי
הִתְרַחַצְתְּ, הִסְתָּרַקְתְּ
סֶרֶט אָדוֹם בִּשְׂעָרֵךְ הִידַּקְתְּ
החתולה, שהתיישבה על החלון והשקיפה לרחוב, סובבה לרגע את ראשה לאחור, הסתכלה עלי ועפעפה בעיניה היפות.
החזרתי לה עפעוף ואז היא קפצה למטה
איריס. איזה יופי. צחקתי והוקסמתי. עם הג"וק והמפית והחתלתולה והכלבלב. מה שנקרא ערס-פואטיקה ברומנית (איך אומרים אגב ברומנית?…)
תודה מירה. ואני צחקתי שבועיים..ללא הפסקה. לא יודעת איך אומרים שיר ערש ברומנית
cintec leagan
כן, זה מה שכתוב בבילון אצלי במחשב, אבל לא מכירה את הביטוי הזה מתוך חיי, ואני כותבת רק מתוך חיי
הופה צופה זה מצלצל נפלא… אבל הכי אהבתי את הציור של החתולה.
הופה צופה אמיר
וזו רק ההתחלה (ההיתולית משהו… והייתי רצינית בקשר לתרגום שהצעתי..)
fuarte frumose
איריס, אחד המילים הבודדות שאני יודעת ברומנית, מקווה שהיצלחתי לכתוב נכון.
Multsumesk
תמר
הכלב מקסים, החתולה גם רק קצת מפחידה,
והשירים אחלה.
זו הייתה תגובה שלי.
מיאוצ" לאיציק
איזה יופי, איריס !!!
וכמה קרעכצן שמכצען יש ברומנית.
שפה של קסמים ולחשים.
והתיאורים שלך מזכירים תמונות מסרטי קוסטוריצה.
והתרגומים מרהיבים.
שתהיה שבת פִּיס פִּיס פִּיס
קסום כמו באגדות ,השירים והציורים
תודה חנה. שבת שלום!!
רונית תודה.
קוסטוריצה הוא יגוסלאבי לא? כן, התאורים כאן מאד רומניים. אני מבינה שגם לך יש נגיעה ברומניות?
איריס, תודה פִּיסִיקוּצָה!
אצלנו החתולה אוימה שאם לא תאכל את הממליגה יכניסו אותה לסל ויגישו אותה לתרנגול! בינתיים הגיעו הפולנים….
שולמיתוס, מה שכתבת שווה סיפור, לא?
ואין סיכוי שחתולה תאכל ממליגה, רק את השמנת הנלווית. ואפילו הכלב מסרב לממליגה. הוא שפוט של קבב.
בואו בואו רומנים
צאו לכם מן החורים
קחו כיסא אל השולחן
הופה צופה קבב מוכן!
איריס חיוכים, יופי ואהבה . תודה
מירינקה- בחזרה!
אהבתי את הג"וק ההמום.
איורים נפלאים על קרטון של קופת-חולים… שאגב השירים הזכירו לי את האחיות הרומניות בזמנחוף… אוי הריח שלהן עד היום עומד באפי – או דה קולון "סואר דה פארי" מעורב בספריי לשיער "גלאנץ".
היתה לנו שכנה כזו בבן יחודה 118, גיברת ליאוני בר, אחות פרסונל בקופת חולים שתמיד העניקה לי "אה-פֶה-צֶה" מימי מתושלח שהיתה אוגרת אצלה בארון באמבטיה, לעת שנתקפתי כאבי ראש של סוף שבוע.
אוי, אה-פה-צה.. תגיד יוסי, למדת אולי בדובנוב?
הרישום שלךדהיום לא מש מראשי..
והסידור האדום… טוב, אכתוב את זה אצלך
לא, לא למדתי בדובנוב, אני ירושלמי.
ותודה על המחמאות.
אכן, אני משוגע על אחיות רומניות בקופת חולים.
יוסי, אחיות רומניות בקופת חולים זה נחמד במיוחד. מעניין שאי אפשר למצוא ספרניות רומניות…
אוי, אה-פה-צה.. תגיד יוסי, למדת אולי בדובנוב?
הרישום שלךדהיום לא מש מראשי..
והסידור האדום… טוב, אכתוב את זה אצלך
איריס נזכרתי עכשיו במעומעם בשיר שבחתונות רומניות היו גם רוקדים אותו.
Chine juace perinitza…fetiza
השירים מצחיקים והציורים המלווים חגיגה.
הראש של האווזה כמעט מולק את ראשו של הכלבלב. בג"וק אפשר כמעט להתאהב כמו בג"וקים מהסיפור של נורית זרחי: אמורי אשיג אטוסה. נו והשיר על הטורקי, אללה יסתור, אם הטורקים ידעו שנתת להם קפה הפוך במקום קפה שחור:)
am yubit pisicutza
מ. תיזהר, יש פה רומנים בסביבה
א. ממה ולמה להיזהר? שיצטרפו לחגיגה.
גה-גה
זה היה סתם בצחוק
מקסים ! קטעי הקישור בין השירים נהדרים, כמו אבק פיות. תיבת ילדות כזאת היא אוצר.
לוסי, איזו תגובה משובבת. פיות… אוצרות… שמחה שאת עוקבת ומגיבה
כמה משובב נפש להזכר בדקלומי ילדות, ועוד מתרבות אחרת, שבה אפילו לחיות הקטנות ביותר יש קסם, וכמה יפים ומיוחדים האיורים, אוהבת במיוחד את הכלב {את האווזה בין שיניו לא רואים כל כך במחשב שלי וזה טוב…}
חני תודה, ותודה שאיפשרתם לי להקריא (לדקלם) את זה בפניכם, ברומנית… עזרתם לי לשבור מחסום רציני..
באשר לאווזה, היא מטושטשת בכוונה. במקור, הרי את ראית את הזוועה… שיכנעו אותי למתן קצת…אז אשרי הפוטושופ..
התרגום קצבי ומשעשע
וגם המקור
הזנב של החתול מבצבץ החוצה מהעטיפה של התרופה.
איריס קסם!
ואת הקוסמת שמפעילה את תיבת הקסמים שלך.
מחכה תמיד להפתעה הבאה.
שבי, איזו מחמאה. כן, בננות עושה לי את זה. נס לא צפוי…
עדי, על התרגום לא היה פשוט לעבוד. מי שעזר לי דווקא לא יודע מילה ברומנית (גרא) אבל רגיש מאד למקצב ומוסיקה.
הזנב המבצבץ זה כל העניין…
קובליו, קובליו, כמה קסם
מה אני מופתע, בעצם?
אמריליו קטפתי להגיש לך
וכלב צייד גם אשלח
יביאךְ אלי בין שיניו
(בבלוג שלך לולֵי זהב)
פיסיקוצה, פּיס, פּיס, פּיס
טקילה אקפיץ, אותך אדפיס…
הסמקתני, מריוש
🙂
תשלחי לי את הסומק שלך בפקס.
אפשר במברק?
ספר!!!!! ומיד!!!!!
יעלה, כמה סימני קריאה!!!!!!
האם את קוראת לי ?????
איריס, החתולה מפחידה נורא ~ אבל גם מצחיקה ~ אבל גם מפחידה!
שירה, האם החתולה לא דומה לאחת משלך? דמיינתי שכן..
ושאת תפחדי?! אל תפחדי!
שירי עיריס ברומנית
זה נראה נקרא ונשמע כמו הבננה הכי לוהטת
איריס זה מקסים מצחיק ומצויר נפלא
ועכשיו צריך לסדר את הג"וק , הכלב והחתולה שמזכירה לי קריינית בטלויזיה שיצאו במחול "פרניצה" מסחרר
הבננה הלוהטת, אוי ריקי, זה נחמד, והפריניצה, איזה ריקוד, נארגן להם משהו, לג"וק-חתןלה וכלבלב, ואגב
הקראת ליוסי?
יאללה! ביחיאת!
לא מאמינה! לא מאמינה שמצאתי את השיר הרומני על הפסיקה!
שנים אני נזכרת באינטונציה שלו ויודעת במעורפל את המשמעות, לא מכירה דוברי רומנית ומה להתחיל להסביר לדובר רומנית שאני מחפשת שיר ישן על חתולה!
ומה אם הוא לא מבין עברית ומאיפוא לי שכל הרומנים מכירים אותם שירים?
לא מאמינה שמצאתי את השיר שהוא דיקלם לחתולים שלנו לפני שהוא הלך למקום טוב.
איריס תזכי לשנים רבות, הבאת דבר מצוין, לשלום החתולה שלי ושלי על בטוח.
כמובן שהמסגרת והציור וההקשרים הכל מוסיפים לזה. אני מדפיסה שחלילה לא יברח.
עכשיו החתולה שלי תישן טוב כמו פעם.
לאילו מקומות מגיעים כשמשלבים דברים יצירתים ואיזה גלים הם מכים במקום אחר כשהכוונות מכוונות לטובה.
תודה ממני,
ומגוגה,
חתולה בת שבע עשרה בצבעי דומינו.
תודה נינה. זה לא יאומן… אנחנו מכירות?
אולי בדרך מוזרה אנחנו מתחילות להכיר.
את השיר שמעתי במקרה לחלוטין מבעלי המנוח, אני מניחה שברומנית במבטא צברי, אבל לדקלום הזה יש מנגינת ערש באינטונציה. זו כנראה שפה מאוד יפה.
נחמד מאוד
תודה… ברוך הבא לגני..
איריס, איזה מסע מרתק
מרגש מאוד ציור החתולה
אני מזהה אותה, חושבת.
(נלקחתי לפוסטים מאוחרים יותר שלך
אבל חוששת לומר..)
מאוד אוהבת את יצירתך.
איריס יקרה!
גרמת לי לבכות מהתרגשות. הזכרת לי את אימי ע"ה, את ילדותי הרומנית ואת הדיקלומים הנפלאים שתמיד חשבתי שהם המצאה פרטית משפחתית.
אם תרצי אוכל לתת לך דקלומים נוספים שעליהם גדלתי.
תודה רונית מקרב לב. אשמח לעוד שירים. ממש אשמח. כתבי לי למייל וכך אדע אני את כתובתך