נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

הצב של קָטִי

הצב של קָטִי

 בשכונת מונטפיורי, בשדרות יהודית, גרנו שמונה שנים. הייתה לנו עוזרת קָטִי. אלמנה גויה. לקָטִי היה צב. פעם אחת הלכתי אליה עם אימא והבאנו לצב קליפות של מלפפון. בני היה מלך הילדים של השכונה. הוא ואימא שלו גרו בקומה מתחת לקָטִי העוזרת. יום אחד הוא אמר לילדים:"בואו נשים את הצב על המעקה של הקומה השנייה ונראה אם הוא ילך ויפול."  הוא נפל.

                                              
תיקון:

לכבוד שבוע הספר, המלצה על ספר מקסים ואוהב צבים: "בצ בצ רקי רקי" ( Esio Trot), מאת רואלד דאל, המלווה באיוריו המופלאים של קוונטין בלייק, הוצאת כנרת (יצא בעברית ב- 1993)

ספר מצחיק ושובה לב על צבים, זיקנה, שכנות, "שקרים קטנים", ואהבה מנצחת.

 

 

21 תגובות

  1. שולמית אפפל

    איריס, אלמנה וגויה בשדרות מונטפיורי, שכונת יהודית. אני מקווה שהיו לה כתפיים חזקות לשאת בזה.

  2. עדנה גור אריה

    הציור נפלא.. המון הבעה. תודה על ההלצה.

  3. איריס,

    הציור העליון מרגש מאד (עם כל האיכויות של נטע זר בסביבה זרה לו), וגם הטקסט (עם הפינאלה המקוממת) מרגש.

  4. הציור שלך מדהים , רגיש, כל כתם- נגיעה שונה מבפנים.דיו או אקוורל? נראה לי אקוורל…
    וסיפור הצב: ילדים, לא בכוונה עושים דברים שההשלכות שלהם לא ברורות להם. לנו היה סיפור עם שבלול ובסרט הנפלא (שבטח ראית) "אביב,קיץ,סתיו,חורף" מה הילד עושה לצפרדע? ואיזה שיעור המורה מלמד אותו!
    ספר נוסף נהדר בענייני צבים : של שרית דרשן-צב על הגב.שיעור לחיים.

  5. האיור עם הצב מקסים .
    מה קרה לצב אחרי שנפל?
    יש לי סיפור על דריסת צב, אביא אותו לכאן פעם.
    הציור העליון מכמיר ומאוד נוגע ללב.

  6. מה אומר? פיוטי.
    להתראות טובה

  7. משה יצחקי

    איריס, הבעה חזקה וכואבת באקוורל.
    ממש מזמין לליטוף של נחמה.

  8. סבינה מסג

    יפה ורגיש.

      • אסתי ג. חיים

        הציור והטקסט משלימים זה את זה. ציור נפלא, עצוב ורגיש, וכך גם הטקסט. כל זה הזכיר לי משהו שמחקתי מימי הגן שלי: צב שבור שריון בארגז החול. איזה ילד כזה שמנסה להפיל צבים מן המעקה הטיח אבן בצב ההוא המסכן. ואני לא שוכחת את התמונה.

        • אסתי, פעם היו יותר צבים מסתובבים ומן הסתם "נגישים" יותר לילדים. וילדים, כמו ילדים, נסחפים לאכזריות, עד שהם לומדים, לפעמים. גם את השיר של יונה וולך "יונתן" קשה לשכוח.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו