ארבעה ציורים

 

 

 

פּוֹקַחַת עֵינַייִם:

 עֵץ חָרוּב

 שָׂדֶה זָהָב

 צִפּוֹר חוֹצָה מִקָּצֶה לְקָצֶה

 שָׁמַיִם נְטוּלֵי עָנָן מַוְורִידִים מַאַפִירִים

 

 אֵיךְ אוּכַל לְהַפְסִיד אֶת כֹּל זֶה?

 אֵיךְ אוּכַל לְהַפְסִיד אֶת כֹּל זֶה?

  

 כִּתְמֵי הַצֶּבַע כְּבָר אֵינָם נִשְׁמָעִים לִי

 וָרוֹד מִתְלַּכְלֵּך בְּיָרוֹק

 אָפוֹר נָטוּל צוּרָה מְקַמֵּט אֶת הַדַּף

 שְׁבִיל נֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ

 מְסָרֵב לְהִיכָּנֵס לְצִיּוּר

 עֶרֶב יוֹרֵד

 מְגָרֵשׁ אוֹתִי מֵהַשָּׂדֶה

  

  

 הַיַּעַר נַעֲשֶׂה כֵּהֶה:

 חוּם אָפוֹר נְחוֹשֶׁת

 שְׁבִיל בּוֹהֵק נִמְתַח בְּוָרוֹד

 שָׂדֶה מִתְרַכֵּך

 עוֹד רֶגַע וְיַשְׁחִירוּ הַשָּׁמַיִם

 וְאִתָּם הַצִּפֳּרִים הַמְהַלְּלוֹת

 רוּח סְתָיו תֶּהְדֹּוף אוֹתִי מִכָּאן

 אֶחֱצֶה אֶת הַכְּבִישׁ וְאֶכָּנֵס עִם גּוּפִי הָאֲרָעִי

 לְבֵיתִי הָאֲרָעִי

 בְּיוֹם שֶׁל סוֹף חַג

 שִׂמְחַת תּוֹרָה

  

  יָשַׁבְתִּי עַל הַר

 וְצִיַּרְתִּי אֶת קוֹנְטוּר גּוּפִי

 שָׁתַלְתִּי לְתוֹכוֹ מִינֵי עֵצִים, שָׂדֶה זָהָב וְאוֹר שֶׁל פָּז

 הוֹצֵאתִי מִמֶּנִּי אֶת כֹּל אֵבָרַי

 אֶת דַמִי, אֶת לִבִּי

 וּפִיזַּרְתִּי סָבִיב

 

 בָּאָה רוּחַ וְלָקְחָה אֶת תּוֹכִי

 וְגַם אֶת גּוּפִי הַמְצוּיָר

 וְגַם אֶת הַהַר