נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

מדיקל סנטר 1,2,3

 

תמונות ממדיקל סנטר, הרצליה

 

 

1. התמונה היפנית, למחרת.

 

בִּזְמַן שֶׁיָּשַׁבְנוּ בפאטיו, עַל יַד הַמִּזְרָקָה, מְחַכּוֹת שֶׁשַּׂקִּית הָאִינְפוּזְיָה תִּתְרוֹקֵן, הִגִּיעָה מלוּכְסֶנֶת עֵינַיִים תְּמִירָה וְהִתְייַשְּׁבָה עַל סַפְסָל הָאֶבֶן, רֶגֶל אַחַת תַּחַת  יַּשְּׁבַנָה, יִשְּׁרָה אֶת גֵּווה וְנָעֲצָה מַבָּטָהּ אַי שָׁם.

הָיוּ לָהּ חָלוּק יָרוֹק, תִּיק עוֹר לָבָן וְסַנְדָּלֵי שְׁפִּיץ דְקִיקוֹת.

אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הִיא הוֹצִיאָה מִתִּיק הָעוֹר הַלָּבָן זוּג נַעַלֵי גֶּבֶר שְׁחוֹרוֹת מַבְרִיקות, הִנִּיחָה אוֹתָם עַל סַפְסָל הָאֶבֶן לְצִדָּהּ, וְהִמְשִׁיכָה בְּאוֹתָהּ תְּנוּחָה, כְּקְרוֹקוֹדִיל מְאֻבָּן עַל גְּדוֹת נָהָר.

 

                                                                                                                               

                                            

 

2. אשפוז א",  עשרים לפני חצות.

 

אַל תִּדְאֲגִי, נְשָׁמָה, זֶה אֲנִי פֹּה אוֹדֶלְיָה מֵחַדֵרָה מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן, הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ יְכוֹלִים לָלֶכֶת, אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילֵךְ, אֶהְיֶה אִימָּא וְאַבָּא וּמַלְאָכִים שֶׁלָּךְ, מַכִּירָה אוֹתָם כּוּלָּם, הִנֵּה אֶחָד פֹּה, נְשָׁמָה, מִסְתַּכֵּל עָלַי כָּכָה, אֲנִי יַגִּיד לוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלַיִךְ גַּם הַלַּיְלָה, אַתְּ תִּשְׁנִי טוֹב, תַּתְחִילִי עַכְשָׁיו, הֵם מְעִירִים בְּחָמֵשׁ בַּבּוֹקֵר עִם הַבְּדִיקוֹת שֶׁלָּהֶם, הַרְבֵּה מְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ, אֲרוּחָה בְּשֶׁבַע, יִתְּנוּ לָךְ תֵּה מָתוֹק, עַכְשָׁיו אַתְּ לֹא צְרִיכָה כְּלוּם, רַק תַּעַצְמִי עֵינַייִם, נְשָׁמָה,  מָחָר אֲנִי יַעֲשֶׂה לָךְ בַּקָּפֶה, יֵשׁ לָךְ מַזָּל אִתִּי בַּחֶדֶר, אֲנִי יוֹדַעַת הַכֹּל.

 

                                              

 

3. חֲדַר הַמְתָּנָה, שמונה בערב

 

עַל הַמָּסָךְ הַקָּטָן נִתָּן לִצְפוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מַצָּבִים אֶפְשָׁרִיים:

1. חֲדַר נִיתּוּחַ

2. הִתְאוֹשְׁשׁוּת

3. אִשְׁפּוּז א" אוֹ ב"

 

עַל הַמָּסָךְ הַגָּדוֹל: הֲמוּלַּת מִשְׂחָק כַּדּוּרֶגֶל

 

תִּשְׁעָה כִּסְאוֹת, שְׁמוֹנָה מְאֻכְלָסים, רֵיחַ זֵיעַת הַהַמְתָּנָה מִסְתּוֹבֵב בְּסְפִּירָלַת הַמַּחְשָׁבוֹת.

 

הַצָּעָה: לָצֵאת לִסְפֹּר צְעַדִים עַד הַיָּם, מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ.

                                                                                        14/5/08

        

                                                    מתוך: ווליום מדיקל סנטר, 1999

 

21 תגובות

  1. היצירה הזאת חזקה ומצמררת, גיסי נמצא עכשיו ממש בניתוח מורכב.

  2. איריס, השילוב בין הטקסט לעבודה על אריזת התרופה, חזק ומטלטל. ציירת במילים תמונה כל כך מוחשית על רגעי שגרה באיזור של טראומות

  3. איזה שילוב בין טכסט לויז"ואל
    קשה וחזק .

  4. מוטי גלדמן

    איריס, אני אוהב מאוד את העבודות על אריזות לתרופות. ראיתי אחדות מהן,
    דומות קצת לזו שבפוסט, אצל אגי משעול
    כשעוד נהגנו להיפגש, והן נחקקו בזכרוני.אגב, יש לי ידידה שיצרה כעת סדרת עבודות שהנושא שלהן הוא תוויות על בגדים:גודל, דאנא קוד,מחיר וכיו"ב.

    • מוטי תודה. כן, היו ימים בשדות גדרה…
      לפעמים אפשר לשלוף משהו מפעם ולחבר עם משהו מעכשיו ולהסתכל על זה. החיים עוברים ומשתנים כל הזמן, גם אם צצים חומרים מאי שם..
      מעניין התערוכה שציינת כאן. מי זו?
      איריס

  5. היי איריס
    יש רחש של "מציאות" עם רחשי הלב של משמעות, להיות שם .
    האם עשית מזה תערוכה?
    זה ישמע דבלי אולי? אך הייתי מציעה להם להציג שם את העבודות, דוקא בכאלה מקומות חסר תרבות .
    להתראות טובה

    • היי טובה
      כן, התעסקתי הרבה בקופסאות של תרופות ועד שנת 2000 היו כמה תערוכות של הקופסאות האלה. את יכולה להציץ בהליקון 23 "רשות היחיד" יש שם הרבה כאלה, וב"מחברת החלומות" של אגי משעול.
      דווקא במדיקל סנטר יש "טעם תרבותי" יפה. את רוב העבודות כבר אין לי..
      הצגתי פעם ציורי פרחים בהוסטל גריאטרי. זה היה נפלא…

  6. המשך חזק ומגביר עוצמה לקטע הקודם.

  7. הי איריס: אהבתי מאוד את הכתיבה, והויזואל (כן יש מילה כזאת מאוד בשימוש…)חזק. יש תקופות שאנחנו כולינו שקועים וארוזים בתוך קופסאות התרופות ואני מודה יום יום על יום שעובר שהוא לא כזה, והוא רק "שגרה ברוכה".

  8. איריס
    אמנותך מרגשת אותי מאוד.
    אט אט אכיר יותר.
    עבודה חזקה. טקסט ודימוי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו