ילידת תל אביב. גרה בהרצליה.
קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות.
אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים.
בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה.
מורה ליוגה.
מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/
מבחר פרסומים
אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן
אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן
"הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה.
"הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה
"זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי
פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.
יש משהו מאוד מרגש בלקחת בגד של משהוא אחר וללבוש אותו, להריח את ריחו ולהרגיש את זה כעור שני.אם זה משהוא שאוהבים זה גם מנחם ומרחיב את הלב.
אמת דברת איריס.
לוסי, מה שכתבת נכון. וגם
לפעמים, כמו בתאטרון, אפשר לקחת בגד המייצג "מישהו" , בגד סימבולי ולאו דווקא של מישהו אחר,וללבוש, ואז לההפך למישהו אחר דרכו. ואז אפשר להרשות לעצמנו להיות מה שאנחנו לא בבגדנו הרגילים, היומיומיים. ומהו בגד?
אם תשאלי אספר לך מי זו סרסווטי
איריס, הציור מרתק ביופיו. אפשר לשמוע את הצלילים הבוקעים ממעמקים.
סרסווטי מעוררת סקרנות ומרחיבת לב,
במיוחד לנוכח הדימוי הממזג שתי דמויות לאחת.והעוצמה הטמונה בבגד הסופג עידנים קדומים והיכול לתת זהות חדשה ללובש אותו.
נראה שהחלק המתרחב של כלי הנגינה – תיבת התהודה הוא טלף של פיל, יש אל כזה שהוא פיל נכון?
קסום, נוגע מאד
מוישלה, כלי הנגינה של סרסווטי נקרא וינה והוא עשוי מעץ, למיטב ידיעתי, ללא קשר לאל פיל ששאלת (גנש?). בכל אופן לא ידוע לי על כך.
סרסווטי מייצגת הרבה דברים, מקובל ליחס לה תכונות של תבונת על, חכמה אלוהית, היא מעניקת הידע והשחרור הסופי מאשליית העולם הזה. לפי המסורת סרסווטי מצויירת עם 4 ידיים (גוף אחד עם 4 ידיים ולא שני גופים). ביד אחד אוחזת מחרוזת מדיטציה, בשניה את ספר הידע, ובשתי הידיים הנותרות את כלי הנגינה. אומרים שהיא מנגנת גם בעיניה. שהמוסיקה בוקעת מעיניה ולפעמים מצוייר אור ירח ברקע, המייצג טוהר ועילוי.
בדרך כלל היא מצויירת בשמלה לבנה, רוכבת על ברבור, אך בציור מיוחד זה שמצאתי באינטרנט (מהמסורת הטיבטית)שימלתה זוהרת בזהב-פז וזה מה ששבה את ליבי, עורר את תשוקתי לציירה והרחיב את ליבי מתוכה
מאוד מאוד יפה, ומעניין ההבדל בין התמונה הגדולה לקטנה. בקטנה כלי הנגינה נראה כמו עוד יד, ונוספה גם שרשרת אמיתית, דומה לזאת שסרסווטי אוחזת בידה, ונוצרת אחדות בין הציור למציאות, בין האלוהי והיומיומי.
איזה יופי.
תודה איציק, שבת שלום
ענוג ונעים לעין ובאמת מרחיב את הלב
שולמית יקרה, שמחתי להרחיב את לבך
איריסיתי
השיר שלך הוא תפילה מרחיבת לב.
אמן, שירתי
לאיריס, שניהם עזי מבע; ניחוח הקאמה סוטרא.
תודה לבנה. אני מניחה שהתכוונת לארוטיקה מהדהדת?
מיוחד ומרשים.
תודה תמר
איזה יופי שיר ואיזה יופי צבע
שבת שלום
יפה מאוד ומופז, גם הירח התלוי שם למעלה במקום תמונתך
יפה חנה ששמת לב לירח. הירח נמצא גם בפני סרסווטי. לפעמים מחייך לפעמים מאיר לפעמים מטהר את הלב
ריקי, תודה על העזרה בהרחבת הלב.
🙂
יש משהו מאוד מרגש בלקחת בגד של משהוא אחר וללבוש אותו, להריח את ריחו ולהרגיש את זה כעור שני.אם זה משהוא שאוהבים זה גם מנחם ומרחיב את הלב.
אמת דברת איריס.
לוסי, מה שכתבת נכון. וגם
לפעמים, כמו בתאטרון, אפשר לקחת בגד המייצג "מישהו" , בגד סימבולי ולאו דווקא של מישהו אחר,וללבוש, ואז לההפך למישהו אחר דרכו. ואז אפשר להרשות לעצמנו להיות מה שאנחנו לא בבגדנו הרגילים, היומיומיים. ומהו בגד?
אם תשאלי אספר לך מי זו סרסווטי
ספרי, ספרי !אני חושבת שיש לי פסלון שלה בבית, מהאוסף של אימא שלי. את זוכרת שהיה לנו בבית?
לוסי יקירתי, לא זוכרת את הפסלון שהיה לכם בבית אבל אשמח לראות. ועל סרסווטי כבר סיפרתי בתגובתי למוישלה. אנא קראי ואם יהיו לך עוד שאלות- אענה.
קסם, איריסי.
תודה יעלה ואז היא זו המפזרת מילות קסם בפוסטים שלי
🙂
פלטה נהדרת (ממש היה נראה כמו ציור הודי מקורי) הלב אכן מתרחב.
תודה סיגל יקרה. הציור אכן בהשראת ציור טיבטי מקורי, קטן ומטושטש ונדיר שמצאתי באינטרנט ונכנס לי ישר ללב, הגדלתי והתמזגתי
היטבת לצייר את תחושת הניגון האלוהי, התמזגות גוף ונפש המפיקים בארבע ידיים את מוזיקת האהבה האנושית הניזונה מישות שמיימית
יפה ששמת לב לארבע הידיים
גוף אחד עם ארבע ידיים- אולי כמו שתי נשמות שהופכות לאחד
איריס, הציור מרתק ביופיו. אפשר לשמוע את הצלילים הבוקעים ממעמקים.
סרסווטי מעוררת סקרנות ומרחיבת לב,
במיוחד לנוכח הדימוי הממזג שתי דמויות לאחת.והעוצמה הטמונה בבגד הסופג עידנים קדומים והיכול לתת זהות חדשה ללובש אותו.
נראה שהחלק המתרחב של כלי הנגינה – תיבת התהודה הוא טלף של פיל, יש אל כזה שהוא פיל נכון?
קסום, נוגע מאד
מוישלה, כלי הנגינה של סרסווטי נקרא וינה והוא עשוי מעץ, למיטב ידיעתי, ללא קשר לאל פיל ששאלת (גנש?). בכל אופן לא ידוע לי על כך.
סרסווטי מייצגת הרבה דברים, מקובל ליחס לה תכונות של תבונת על, חכמה אלוהית, היא מעניקת הידע והשחרור הסופי מאשליית העולם הזה. לפי המסורת סרסווטי מצויירת עם 4 ידיים (גוף אחד עם 4 ידיים ולא שני גופים). ביד אחד אוחזת מחרוזת מדיטציה, בשניה את ספר הידע, ובשתי הידיים הנותרות את כלי הנגינה. אומרים שהיא מנגנת גם בעיניה. שהמוסיקה בוקעת מעיניה ולפעמים מצוייר אור ירח ברקע, המייצג טוהר ועילוי.
בדרך כלל היא מצויירת בשמלה לבנה, רוכבת על ברבור, אך בציור מיוחד זה שמצאתי באינטרנט (מהמסורת הטיבטית)שימלתה זוהרת בזהב-פז וזה מה ששבה את ליבי, עורר את תשוקתי לציירה והרחיב את ליבי מתוכה
מצוין, איריסתי!
דבקות דתית וארוטית מהולות זו בזו במעט מילים והרבה רוחב לב ואמירה גדולה.
והאקוורלים נהדרים גם כן.
צדקת, איריס. אכן, מוכה.
🙂
מריו, תודה. לא הבנתי את המשפט האחרון. מוכה? למה התכוונת?
שפת הומור פרטית שלנו, איריס.
אבל מסתבר שהיא פרטית שלי. שכחת?
🙂
תחשבי. תזָּכרי.
🙂
נזכרתי…
🙂
אז הצלחתי
🙂
מאוד מאוד יפה, ומעניין ההבדל בין התמונה הגדולה לקטנה. בקטנה כלי הנגינה נראה כמו עוד יד, ונוספה גם שרשרת אמיתית, דומה לזאת שסרסווטי אוחזת בידה, ונוצרת אחדות בין הציור למציאות, בין האלוהי והיומיומי.
יפה שהבחנת חני. כמו העולם הזה, בנוי שכבות והבחנות (או אי הבחנות).
ומה שמרחוק לאו דווקא אותו דבר מקרוב, אמנם קצת בנאלי אך פיסת אמת
רענן ומחדש כחות כמו הכנרת עכשו באפור ובגשם…
תודה סבינה
דש לכנרת
איריס אהבתי את שמלת הפז שהפזה ליבך והשיר מקסים, רוך וארוטיות וחמלה ביחד מרחיבים הלב
חני יקרה, תודה. אהבתי את "שמלת הפז" שלך והחמלה.
יפהפה!
תודה עודד