בננות - בלוגים / איריס קובליו / ופתאום נפלאה עלי רוח
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

ופתאום נפלאה עלי רוח

איריס קובליו, מתוך התערוכה: "ופתאום נפלה עלי רוח", אקריליק על קנווס, 80×90

את ההזמנה לתערוכה אפשר לראות כאן: ההזמנה

24 תגובות

  1. נפלה או נפלאה? או שהכול בכוונת הציירת אל הנפלא. האם כאן היפוך יוצרות – הילדה היא הנוטשת? אתכוונן לבוא לתערוכה, קודם כול למען ציורייך, למענך – ועל גשר זאת לוורדה גינוסר וגם ליעל גרמן אפילו. בהצלחה רבה, איריס.

    • תודה ענת.אשמח להכירך.
      נפלה ונפלאה בהקשר הזה- זה אותו דבר. ההשראה. אפשר לפרש את מקורה כאלוהית ואפשר גם אחרת, אם כי מה יש כאן בעולם שאיננו אלוהי?

      • ענת לויט

        על פי תגובותייך למגיבותייך, איריס, וקודם כול פי ציורייך, חסד האל שורה עלייך בגדול. מתחילה למחוק ימים בלוח השנה עד לפרימיירה.

        • ענת, מקווה לעמוד בציפיותיך… זה אחרת לראות עבודות על המסך או ממש בחלל גדול, עם איזשהו קונספט המוליך את הצופה. עדיין לא ברור מהו וזו תעלומה, כמו נגמרו כל החזרות ועכשיו המסך עולה על הבמה "האמיתית" ו…

  2. דפנה שחורי

    איריס מקסים!!!

  3. ציור יפה איריס עם קומפוזיציה מענינית

  4. את מציירת נהדר, הזכרתי את הציור שלך "הפסנתרנית" בבלוג של שמעון ריקלין.

    • תודה גליה. בזכותך נכנסתי לבלוגו וקראתי את הפולונז, שאגב היה אחד הסיוטים שלי כפסנתרנית. אני מעדיפה לעשות פולונזים בצבע ומכחול:)

  5. חני ליבנה

    ציור מעורר השראה,האישה בהווה עצומת עיניים רואה {בדמיונה?} את הילדה שהיתה, את הילדות , רגע אחד מהנצח

    • חני, למה בדמיונה? -היא כל הזמן כאן, הילדה ובכלל מי שעושה את הכל הוא זה שמצלם את האישה השוכבת, הרואה את המתרחקת, אך לא נעלמת, כהולכת אינסופית אל לשום מקום

  6. באמת נפלאה

  7. יו איריס
    מ ק ס י ם
    הילדה שמסתכלת לאחור כמו אשת לוט קטנה

    • ריקי, תמיד הייתי אשת לוט קטנה ותמיד נהפכתי לנציבה, וכל כך הרבה נציבות ונציבים בלבי
      וכל שנותר הוא לציירם

  8. רונית בר-לביא

    איריס,
    הציור הזה הוא אחד הדברים הנפלאים שראיתי בזמן האחרון.

    גם הסמליות של האשה מול הילדה,
    העבר וההווה,
    הכתום המדהים של שנות השבעים ומולו עין התכלת של הים באופק….

    והחרובים הענקיים שתלויים על העץ.

    • רוניתי, תודה על תגובתך החמה.
      יש סיכוישתרדי מהר ירושלים לכוון תחנה הרצליה?
      מה את חושבת שהחרובים? מעניין

  9. הרקע האדמדם והילדה קפצו מן הציור של ירושלים, שם על גב החמור, רק ששם המבוגרים סובבו את ראשם אליה, וכאן היא (את?) מסובבת את ראשה המחויך אליך. ההתחברות ביניכן יפה

    • נעם, הכל עניין של פרשנות אישית וזה יפה. הרקע ה"אדום" הוא צבע נחושת וזהב בשכבות והוא מתקיים ברוב הציורים בתערוכה, צורך אינטואיטיבי אובססיבי שבא עלי עכשיו, אולי כתגובה לשנים רבות בו הרקע היה דף הנייר הלבן (בציורי האקוורל) ועכשיו הצורך הזה לאטום בשכבות רבות את מה שהיה כל כך מובן מאליו

  10. בהתחלה הרגשתי שכל מילה תפחית מעוצמת החוויה, אבל לא יכולתי להתאפק ולו רק כדי לעבד את תחושות הבטן. ציור מרגש בין נפלאות ונפילות הרוח, בין חלום ומציאות. שיח מרתק ומרטיט בין עבר והווה, מעין תנודת נפש חלומית עם כל כך הרבה סמלים: המבט לאחור של הילדה אוורידיקי קטנה, אופק הים כעין. החרובים תמונה בתוך תמונה בתוך תמונה, קומופוזיציית צבעים נפלאה.

    • תודה ליונה אשר על הסלעים, קול המייתה נשמע בנקיקים
      ואשר לסמלים, כן, הם אישיים, לא בטוחה שצריך לחשוף אותם, אבל הם בוודאי מהדהדים אצל כל צופה וצופה. לכל אחד חרוב משלו ועין כחולה מבקיעה בין הרים. תלמידה שלי אמרה שהים נראה כשפתיים. כנשיקה. אהבתי את הפרשנות.

      אגב, הילדה הזו מופיעה בציורי כבר כעשרים שנה, מן לייטמוטיב שמקבל בכל פעם תשומת לב אחרת.

  11. יעל ישראל

    חזק ביותר, איריסקה.

  12. איריס יקרה,
    הציור הזה כמו אגרוף בבטן, אהבה ממבט ראשון

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו