ילידת תל אביב. גרה בהרצליה.
קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות.
אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים.
בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה.
מורה ליוגה.
מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/
מבחר פרסומים
אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן
אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן
"הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה.
"הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה
"זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי
פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.
רוקדת גלויות
איריס קובליו, אקריליק, דיו, צבעי מים, על מצע גלויה משומשת, מרץ 2010
אל תשכחי ששום בדיקה לא תחליט אם את ציירת טובה, התערוכה שלך בקיבוץ נחשון הייתה מדהימה, והספר נפלא… ולא בודקים אמן לפי יום כזה או כזה… את אמן אמיתי… אמן!
העבודה הזאת מזכירה לי את פרידה קלו, זה בטוח לא נופלת ממנה. מבחינה מסויימת זה יותר טוב אפילו. ממוקד יותר לפרט מסויים ושם עולה ושונה. עבודה מדהימה בהחלט.
לוסי, שנים נאבקתי ב"חומריות"- מילה אקדמית ישראלית מרתיעה. אולי בגלל זה הפכתי אקוורליסטית.
אבל החיים, כמו ברכבת הרים, דוהרים מהשקט והלאה, ובאמת את מצאת דמעה, והיא ישנה, והיא אם כל הדמעות
נקודות מבט אמנית
הנה שבה הספרדייה מפורים, יפה מתמיד. אבל עליזות פורימית – ממנה והלאה.
יפה וחזק הציור, איריס.
תודה תלמה. המבט כמובן מעכשיו לפעם. עליזות לא מאפיינת גם את עכשיו וגם את פעם.
חזק ביותר! אוהבת את הטכסטורה. כל כך הרבה עומק בציור הזה. בעיקר ריכוזה של הרוקדת הצעירה בתנועה הניכרת אפילו בפה. יוניק!
התגובה לעיל שלי.
תודה מירי
היי איריס זאת הגלויה המפורסמת.
מדהים חזק, יש לך את הצירות … בדם.
להתראות טובה
את זה נבדוק עוד מעט, טובה. בדרך לבדיקות דם, אשכרה…
אל תשכחי ששום בדיקה לא תחליט אם את ציירת טובה, התערוכה שלך בקיבוץ נחשון הייתה מדהימה, והספר נפלא… ולא בודקים אמן לפי יום כזה או כזה… את אמן אמיתי… אמן!
להתראות טובה
טולוז לוטרקי מאוד…
יאללה קאן-קאן! תרימי רגליים איריסקה.
את לא רואה שאני רוקדת, יעלה? כאן-כאן…
עבודה מצויינת.
איפה היית קודם?
למה לא רואים אותך?
מקצועי ורגיש.
מקסים ביותר
תודה נחמיאס. מה זאת אומרת לא רואים אותי. אני כאן כבר מזמן. וגם אפשר לעשות עלי גוגל
העבודה הזאת מזכירה לי את פרידה קלו, זה בטוח לא נופלת ממנה. מבחינה מסויימת זה יותר טוב אפילו. ממוקד יותר לפרט מסויים ושם עולה ושונה. עבודה מדהימה בהחלט.
פרידה קאלו… וואו, בחברה טובה. אין ספק ששנים של הזדהות עם סבלה חרטו את שלהם בציוריי
יפיפייה! מדהים!
יפה מאוד מאוד
שמחה לתגובותיכן, חנה, גליה, לי
מקסים מלא כוח , כאילו מזמן אחר, ובאותו זמן מעכשיו
חני נכון, מזמן אחר לגמרי, שנמצא בדיוק בזמן הזה, לגמרי
ציור מקסים. הקווים דמויי השריטות, היוצרים מרחק מסוים בין הדמות לבין הצופה, דווקא ממקדים את ההתבוננות. מקסים.
תודה נעם. היא התפרצה לי
החומריות שמתקבלת מהאקריליק על הגלויה, נהדרת.
עצובה, נראית לי הרוקדת, כאילו דמעה בעין השמאלית שלה?
לוסי, שנים נאבקתי ב"חומריות"- מילה אקדמית ישראלית מרתיעה. אולי בגלל זה הפכתי אקוורליסטית.
אבל החיים, כמו ברכבת הרים, דוהרים מהשקט והלאה, ובאמת את מצאת דמעה, והיא ישנה, והיא אם כל הדמעות