ילידת תל אביב. גרה בהרצליה.
קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות.
אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים.
בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה.
מורה ליוגה.
מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/
מבחר פרסומים
אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן
אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן
"הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה.
"הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה
"זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי
פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.
הרקפת תמיד מסתורית
גם מתכסה בעפר
ונעורה עם הדיאלוג שלה עם הגשם
וגם
מכופפת את הראש בהרכנה כנועה.
השיר
מתאחד עם הצבעים
שתנועת היד סוערת בהם
וכמובן
השפתיים
יש בציור היפה הזה נשמה יתרה, ומשהו שמדבר על יופי, פשוט יופי. נקי ומדויק.
אבוא לראות במו עיניי כי אני לא מאמינה לצבעי המסכים.
טוב שציירת את הנשיקה מהשיר המרגש של ניר, בטרם תכוסה.
אני מנסה לפענח מה אומר :
וגם היא תכוסה
בסופו של דבר
מה מסתתר מאחורי ה"בסופו של דבר"? עצב? אכזבה? יאוש? החלטיות של עבודה מתוכננת?
עד שיש דבר רך אחד? למה לכסות?
רות, רקפת היא מלכת החורף עדינת הנפש. כלנית היא תשוקת החורף הנועזת, חמציץ הוא מוסיקת החורף של אלוהים, נרקיס הוא היפה והבלתי אפשרי מכולם. נרקיס הוא הבדידות עצמה.
מעניין ומעניין שאת כל כך אקוורלית מציירת בשמן
היי דפנה
אני אוהבת לשבור את מה שחושבים עלי או מגדירים אותי:)
איזה יופי איריס.
תודה רבה סיגל
הרקפת תמיד מסתורית
גם מתכסה בעפר
ונעורה עם הדיאלוג שלה עם הגשם
וגם
מכופפת את הראש בהרכנה כנועה.
השיר
מתאחד עם הצבעים
שתנועת היד סוערת בהם
וכמובן
השפתיים
תודה יוסף על הבקור בבלוגי.
הרקפת אמנם מדומה ככנועה אך כאן לדעתי היא נישאת על כנפיים ומתרוממת כמלאך מנשק יקומו
"גם היא תכוסה בסופו של דבר"
שכן כמה זמן יכולה לשרוד נשיקה בין האבנים?
ציור השמן שלך ,איריס, מעניק חיים וצבע לנשיקה הביישנית הזאת
אהבתי את השילוב.
"צבע אדום זהיר"
תאור יפה ומקורי, ניר
נכון חנה. כמה זמן יכולה נשיקה לשרוד בין אבנים? וכמה זמן אהבה יכולה לדפוק על סלע בלי שנס המעיין יפרוץ???
יש בציור היפה הזה נשמה יתרה, ומשהו שמדבר על יופי, פשוט יופי. נקי ומדויק.
אבוא לראות במו עיניי כי אני לא מאמינה לצבעי המסכים.
טוב שציירת את הנשיקה מהשיר המרגש של ניר, בטרם תכוסה.
אני מנסה לפענח מה אומר :
וגם היא תכוסה
בסופו של דבר
מה מסתתר מאחורי ה"בסופו של דבר"? עצב? אכזבה? יאוש? החלטיות של עבודה מתוכננת?
עד שיש דבר רך אחד? למה לכסות?
רקפת היא הפרח הנפלא בעיני, צבעיו, צורתו, עליו הלבביים. כמה יפה החיית אותה!
רות, רקפת היא מלכת החורף עדינת הנפש. כלנית היא תשוקת החורף הנועזת, חמציץ הוא מוסיקת החורף של אלוהים, נרקיס הוא היפה והבלתי אפשרי מכולם. נרקיס הוא הבדידות עצמה.
לוסי, בואי! את מוזמנת. יש כבר עוד ציורי שמן.
ולגבי השאלות ששאלת, שלושת השאלות הראשונות שלך הן החיבור שלי לטקסט
כל מה שציינת לוסי ועוד
הרגשת פספוס של רגש שנועד ליהיות אך גם נועד להאסר
איריס הציור והשיר ביחד, עדינים כרקפת ויפים כמותה
כן חני, זה מה שקורה כשניר נותן לי קנווס צבוע ורוד גושי, מישהו מביא לי עציץ רקפות, יש לי כמה דקות לבכות והנה צצות אילו המצויירות ומפתיעות בנשיקות.
שפתיים ישק איריס !
למה את מתכוונת ריקי?:)
לשפתיים ישק איריס 🙂
אהה
איזה ציור מלבב, איריס.
אחד כזה שמתחשק בחדר.
ונשיקה יכולה להיות מכוסה באבנים או ברקפות, לא ?
תודה רונית. רוצה לקנות?
(עדיף נשיקה מכוסה ברקפות)
ואולי: נְשׁיקָפוֹת…?
הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה.
שמחר מריו, אשקול את הצעתך בכובד ראש
(כשאעשה הערב עמידת ראש)
אחד הדברים שעוזרים לי לעבור את החורף זה רקפות. הקדמת לי את בואן, איריס. וביחד עם השיר והנשיקות, מה צריך יותר? תבורכי. יפות רקפותייך.
תודה תלמה. דווקא המשתלות מלאות ברקפות. רק הושיטי יד. יותר זול מלחם וגבינה…
ציור מעולה