בננות - בלוגים / / רקפשיקות ושיר
נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

רקפשיקות ושיר

 

וּבֵין הָאֲבָנִים בְּצִיוּרַי

ישנה נְשִׁיקָה אַחַת

בְּצֶבַע אָדוֹם זָהִיר

וְגַם הִיא תְּכוּסֶה

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר

 

 

טקסט: ניר סגל, (מתוך תערוכתו Whichwait   תאילנד, ספטמבר 2009)

 

ציור: איריס קובליו, שמן, אוקטובר 2009

 

 

27 תגובות

  1. מעניין ומעניין שאת כל כך אקוורלית מציירת בשמן

  2. סיגל בן יאיר

    איזה יופי איריס.

  3. הרקפת תמיד מסתורית
    גם מתכסה בעפר
    ונעורה עם הדיאלוג שלה עם הגשם
    וגם
    מכופפת את הראש בהרכנה כנועה.
    השיר
    מתאחד עם הצבעים
    שתנועת היד סוערת בהם
    וכמובן
    השפתיים

    • איריס קובליו

      תודה יוסף על הבקור בבלוגי.
      הרקפת אמנם מדומה ככנועה אך כאן לדעתי היא נישאת על כנפיים ומתרוממת כמלאך מנשק יקומו

  4. "גם היא תכוסה בסופו של דבר"
    שכן כמה זמן יכולה לשרוד נשיקה בין האבנים?
    ציור השמן שלך ,איריס, מעניק חיים וצבע לנשיקה הביישנית הזאת
    אהבתי את השילוב.

  5. יש בציור היפה הזה נשמה יתרה, ומשהו שמדבר על יופי, פשוט יופי. נקי ומדויק.
    אבוא לראות במו עיניי כי אני לא מאמינה לצבעי המסכים.
    טוב שציירת את הנשיקה מהשיר המרגש של ניר, בטרם תכוסה.
    אני מנסה לפענח מה אומר :
    וגם היא תכוסה
    בסופו של דבר
    מה מסתתר מאחורי ה"בסופו של דבר"? עצב? אכזבה? יאוש? החלטיות של עבודה מתוכננת?
    עד שיש דבר רך אחד? למה לכסות?

    • רקפת היא הפרח הנפלא בעיני, צבעיו, צורתו, עליו הלבביים. כמה יפה החיית אותה!

      • איריס קובליו

        רות, רקפת היא מלכת החורף עדינת הנפש. כלנית היא תשוקת החורף הנועזת, חמציץ הוא מוסיקת החורף של אלוהים, נרקיס הוא היפה והבלתי אפשרי מכולם. נרקיס הוא הבדידות עצמה.

    • איריס קובליו

      לוסי, בואי! את מוזמנת. יש כבר עוד ציורי שמן.
      ולגבי השאלות ששאלת, שלושת השאלות הראשונות שלך הן החיבור שלי לטקסט

    • כל מה שציינת לוסי ועוד
      הרגשת פספוס של רגש שנועד ליהיות אך גם נועד להאסר

  6. איריס הציור והשיר ביחד, עדינים כרקפת ויפים כמותה

    • איריס קובליו

      כן חני, זה מה שקורה כשניר נותן לי קנווס צבוע ורוד גושי, מישהו מביא לי עציץ רקפות, יש לי כמה דקות לבכות והנה צצות אילו המצויירות ומפתיעות בנשיקות.

  7. שפתיים ישק איריס !

  8. רונית בר-לביא

    איזה ציור מלבב, איריס.
    אחד כזה שמתחשק בחדר.

    ונשיקה יכולה להיות מכוסה באבנים או ברקפות, לא ?

  9. ואולי: נְשׁיקָפוֹת…?
    הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה.

  10. תַּלְמָה פרויד

    אחד הדברים שעוזרים לי לעבור את החורף זה רקפות. הקדמת לי את בואן, איריס. וביחד עם השיר והנשיקות, מה צריך יותר? תבורכי. יפות רקפותייך.

    • איריס קובליו

      תודה תלמה. דווקא המשתלות מלאות ברקפות. רק הושיטי יד. יותר זול מלחם וגבינה…

  11. ציור מעולה

השאר תגובה ל תַּלְמָה פרויד ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו