ארכיון חודש: אוקטובר 2008

פוייאנה

  בפאב זול בהרי פּוֹיַאנַה צועק הרדיו בקול חוצות: "וְרָאוּ סְה פִי קוּ מִינֶה אַמְ נֵבוֹיֵה דֵה טִינֵה" * כך הם החיים קורע הזמר והקפה בפי מתוק ומר בין תימרות עשן חזיר ושפתי רומנים שיכורים, שמי ההרים המהבילים שורטים בגרון ואת לבי לופתים "וְרָאוּ סְה פִי קוּ מִינֶה אַמְ נֵבוֹיֵה דֵה טִינֵה" עולה ויורד רכבל הגעגועים מתהום חיים שכוחים לפסגת ...

קרא עוד »

קוזונק

    במאי 2008 התערבבתי עם סבתי ז"ל. התחלתי לכתוב בשפה הרומנית. שירים ומכתבים נלחשו באוזניי. מילים שלא הכרתי או שנמחקו מזיכרוני, עלו והראו את עצמם כתובים על דפיי. בעקבות החוויה הזו נסעתי לרומניה. ושם הועשרתי מנוכחותה הרבה יותר מהצפוי. הפוסטים הבאים שאעלה כאן קשורים להתערבבות זו. התבקשתי מאמי שאניח לה, אך היא איננה מניחה לי. סיפורה רוצה לצאת דרכי. ...

קרא עוד »

הנזל וגרטל במבצר רשנוב

    ליד ברשוב, על צוק המזדקר מעל העיירה רשנוב, שורד מבצר רשינרי הנטוש אך המשמש עלייה לרגל לתיירי רומניה בגלל ההיסטוריה העקובה מדם שלו, בגלל שרידיו המרשימים (מבעיתים), בגלל הנוף הנשקף ממנו.   טיילנו בין חורבות המבצר והשקפנו על הנוף הפרוש של השדות השטוחים כמו מפות שולחן ושל הגגות החומים המלבניים כמו טבלאות שוקולד ועל תפרחות העננים המשתנות ברחבי ...

קרא עוד »

דרקולה

דרקולה   הפוסט הזה מוקדש לשירה ארד ומריו שחר, שסימסו לי לרומניה ובקשו שאביא להם ד"ש מדרקולה. את דרקולה האבוד לא פגשתי בְּדַרְכֵי מסעי ברומני.   את דרקולה שלא פגשתי, לא ראיתי בדרכים ובטירות, לא נבהלתי, לא נחטפתי ולא נמצצתי במדרגות הצרות התלולות, בין קירות האבן העבים הקרים, ולא עליתי לצריח השחור עם החלון הארוך המשקיף על ההרים מושלגי הפסגות ...

קרא עוד »

קובריג

קוֹבְרִיג  קוֹבְריג זה לא סתם בייגלה. זה בייגלה קסום של ילדותי, מצופה שכבה מתקתקה חלקלקה,  והוא כזה שאפשר להכניס בתוכו את ידי ולהפכו לצמיד.                     הלכנו לאורך נחל זורם במעלה כפר משובץ בתים מסיפורי אגדות. עשן ריחני היתמר מארובות הבתים והתערבב בין ענני השמיים האפורים הנמוכים והקש שעל הגגות התנדנד קלות ברוח . בכל הדרך ליוו אותנו קריאת התרנגולות האדמוניות ...

קרא עוד »

דוּלְצַ'צְה

  דוּלְצַ"צְה dulceatã הריבה הנפוצה ביותר ברומניה היא הדוּלְצַ"צְה, שזו מרקחת פירות ההופכת למעין ריבה שכוללת את הפירות בחלקיהם. הדוּלְצַ"צְה שהכי אהבתי הייתה של ענבים. בכל קיץ סבתא היתה מכינה כמה צינצנות שיספיקו לימי החורף הקר. את הדוּלְצַ"צְה הייתה מאכסנת בצינצנות זכוכית גדולות וממנה הייתה מחלקת בסוף כל ארוחה, בתוך צלוחיות קטנטנות, את המעדן המתוק כובש הלבבות הזה. גם ממעדן ...

קרא עוד »

שרבט

    בספר ההדרכה היה כתוב: "זרנשטי, עיר סחופת רוחות". אהבתי את המילה "סחופה" ויצאנו בדרך רצופת בורות בוץ, כארבעה ק"מ מבראן, כפר לינתנו. משני צידי דרך העפר השתרעו שדות אפורים ירוקים עם כתמי שמש סתווית, ובסופה ראינו טורי בתי שיכון, בנייה סוציאליסטית מנוכרת בנוף פסטוראלי  ודרך העפר נעשתה לכביש עלוב וצר. עצרנו במכולת הראשונה, המגאזין, לקנות קולה, אך פתאום עיניי ...

קרא עוד »

המזרקה בסטרדה מושילור

      הלכנו לחפש את הבית שאימא נולדה בו. מיקה, אישה בת 81, בת יחידה להורים רומנים מהמעמד הבינוני בבוקרשט, נולדה שש שנים לפני אמי. היא כבר היתה בוגרת מספיק בעיצומה של המלחמה. אבל היא אהבה לרקוד. אמי והוריה שכרו בביתם דירה נפרדת, עם כניסה צדדית מחצר שתולת ורדים. כך ספרה לי סבתא. אמי נולדה בבית ברחוב יון מיורסקו ...

קרא עוד »

נוף

      פלומת ענן משתפשפת על הר מנוקד נחושת שמיים גונחים                                                       רומניה, פלטיניש, אוקטובר, 2008  

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו