נקודות מבט אמנית

מַאמַא-טַאטַא נוּי*  כיכר דיזנגוף, מסביב למזרקת המים, הייתה הומה זוגות של רומנים צעירים עם עגלות, בכל שבת בבקר. ריח של צמר גפן מסוכר עמד באוויר החם והלח. הייתה לי שמלה אדומה עם נקודות לבנות וסרט לבן הבריק בין תלתליי השחורים. אימא ואבא הצטחקקו עם חברים ואני ישבתי בעגלה, מתמוגגת מהריח הוורוד המתוק, שמילא את נשימתי בכמיהה מסתורית. הייתי בת שלוש ...

          בִּמְשִׁיכַת מִכְחוֹל עַל קְצֶה הָאֹופֶק בִּצְלִיל שֶׁל גֶּשֶׁם מְשַׁחְרֵר וּבִפְתִיחַת עָלֵי כּוֹתֶרֶת שֶׁל נִימְפֵיאַה   וְרוּדָה, חֲסְרַת בּוּשָׁה, מֵעַל לְשָׁחֹור הַמַּיִם. אָבוֹא אַלֵייךְ, צַּיירִי אוֹתִי                                   גרא ג.       השיר של גרא גינזבורג