ארכיון חודש: יוני 2008

הַנוּמָן (בהמשך לפוסט "שערות")

הַנוּמָן        את הַנוּמָן פגשתי לראשונה באוסטריה, מוזהב ומוצנע על מזבח ענק, עליו נישאו בגאווה אֵלֵי הודו הידועים, זוהרים ונוצצים בהדרם. ממינכן לטירול, על הר גבוה מושלג, טיפסה המונית עד האשרם הכפרי. אותו ערב היה דווקא לילו של האל שׁיוָוה (שׁיוָוה רָטְרִי), כשאני עם תמימות של יוגית מתחילה, הבחנתי בשְׁרִי הַנוּמָן, האל בדמות קוף. בזמן שכולם שרו, השתחוו, עצמו עיניים ...

קרא עוד »

טפטים

טפטים את תחילת גיל ההתבגרות עברתי בחדר קטן עם טפטים של פרחים כתומים ועלים ירקרקים. לילות רבים עברו בבהייה באותם פרחים, שהמשיכו להראות בעיני גם כשכיביתי את האור. בכל פעם כשהכריש היה צף וחושף שיניו בחדר החשוך, או כשבאבא-יאגה המגובנת הייתה צועדת קדימה ואחורה מעל המיטה, היו מופיעים הפרחים, כמו שדה פלאי, עולים וצומחים, פותחים עלי כותרת בכתומים מרהיבים, נוצצים ...

קרא עוד »

יוקה השחרחורת נוסעת לבהאמס

יוקה השחרחורת נוסעת לבהאמס    דוד מנחם הביא לי מאמריקה בובה הולכת ואומרת "מאמא". היא הייתה בגובה שלי והיו לה עייני טורקיז נוצצות. כשהיא אמרה "מאמא" העיניים שלה הבהבו. פחדתי ממנה פחד מוות וכל הבובות של פחדו יחד איתי והתחבאו במגירות.   בלילה לפני השינה אבא היה מקריא לי את "יוקה השחרחורת ובובתה החדשה". יוקה השחרחורת המתגוררת על אי בלב ...

קרא עוד »

סוכריות הפלא של דודה סאלי

סוכריות הפלא של דודה סאלי               ממרפסת המטבח שלהם ראו את הים. אוניות ארוכות שטו מצד לצד. המיית הנמל נשמעה כמו תזמורת חלומית: חצוצרות רכות משרטטות קווים שקופים בשמי התכלת, מצלתיים מנקדים כיתמונים באוויר, תופים זעירים מכים עננים עננים סביב שמש הקיץ המפזזת מעל חיפה של שנות השישים. פעם אחת השאירו אותי שם עם דודה סאלי ודוד רובין. היה צהרים ...

קרא עוד »

קְנִיוֹבְּל

      קְנִיוֹבְּל אני לא אוכלת דגים. אף פעם לא אכלתי. הרומנים גם לא משתגעים על דגים כמו שהם משתגעים על קבב, אבל כל הרומנים של שכונת מונטפיורי, היו קונים אצל קְנִיובְּל הפולני דגים לסוף שבוע. החנות שלו הייתה מצד ימין לכניסת הבית בו גרתי עם אבא ואימא תשע שנים. דווקא נמשכתי להיכנס לחנות החשוכה ההיא, למרות הריח שהיה ...

קרא עוד »

לגעת בתנובה

  לַגַּעַת בתְּנוּבָה תחת עצי הצאלון, על ספסלי העץ, כל יום אחרי הצהרים, בקיץ, היו יושבים הרומנים של שכונת מונטיפיורי. "חם חם, טרי טרי " היה עובר עם משולשי הבורקס שלו, וכשהיו קונים לי בורקס, זו הייתה ארוחת הערב הכי טעימה בעולם. ריח פרחי הקיץ האדומים של הצאלון עם ריח הבורקס מיגנטו אותי לשדרה בזמן שהילדים האחרים היו משחקים מחבואים, ...

קרא עוד »

הצב של קָטִי

הצב של קָטִי  בשכונת מונטפיורי, בשדרות יהודית, גרנו שמונה שנים. הייתה לנו עוזרת קָטִי. אלמנה גויה. לקָטִי היה צב. פעם אחת הלכתי אליה עם אימא והבאנו לצב קליפות של מלפפון. בני היה מלך הילדים של השכונה. הוא ואימא שלו גרו בקומה מתחת לקָטִי העוזרת. יום אחד הוא אמר לילדים:"בואו נשים את הצב על המעקה של הקומה השנייה ונראה אם הוא ...

קרא עוד »

שלושה סיפורי רוח

  שלושה סיפורי רוח   שלושה סיפורי רוח: אחד נולד אתמול בעקבות תגובתי לפוסט של יעל ישראל ("פקחי הנייר") השני נכתב לפני כמה חודשים והשלישי עתיק יומין ובכלל לא שלי (פרטים בסוף…)                                                            1.  וִיפָּסַנָה   אחד עשה קורס ויפסנה. זה היה מזמן. יום אחד, אחרי 5 ימים של כאבי ברכיים קשים, עלה לו שיר לראש. השיר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו