צמחי מעזבות כותב

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=1171#after_maavaron

   אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁל הֲנָחַת לִבְנֵי גְּרָנִיט כְּבֵדוֹת בְּשׁוּרָה לְאוֹרֵךְ הַשָּׂדֶה הַנַּעַר בָּרַח אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. מָצְאוּ אוֹתוֹ לַמָּחֳרָת, עִם סִכַּת בִּטָּחוֹן בַּזַּיִן, וּבְלִי  רֹאשׁ. צִפּוֹר צְהֻבָּה קְטַנָּה עָמְדָה וְנִקְרָה בִּיסוֹדִיּוּת בְּשֶׁקַע הַצַּוָּאר. כִּמְעַט תָּפַסְנוּ אוֹתָהּ. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ זֶה. אֶת הָרֹאשׁ לֹא מָצְאוּ עַד הַיּוֹם. זוּג שֶׁיָּצָא לְהִזדַיֵין גִּלָּה שָׁלֹשׁ שִׁנַּיִם צְמוּדוֹת זוֹ לָזוֹ, אֲבָל זֶה ...

בֵּינָתַיִם הוֹרֶיהָ מֵתוּ. הִיא יָרְשָׁה אֲחֻזָּה יָפָה בְּאַנְגְלִיָה הַצְּפוֹנִית וְנוֹסַעַת לְשָׁם פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה. הַיְלָדִים גָּדְלוּ. הַקִּירוֹת הִלְבִּינוּ שׁוּב, כְּמוֹ בַּזְמַן שֶׁהַבַּיִת הִתְחִיל לִצְמֹחַ, וְהִיא יְכוֹלָה לָצֵאת לַמִּרְפֶּסֶת וּלְהָנִיף יָד לַשְּׁכֵנִים, בְּלִי לְדַבֵּר מִלָּה אַחַת:   בַּשֶׁקֶט הַזֶּה אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת פִּרְפּוּר הַסֻּכָּר הַמִּתְמוֹסֵס בַּתֵּה, וְאֶת חָלָל הַגּוּף, הַמִּצְטַמֵּק וְהוֹלֵךְ כְּשֶׁאֹשֶׁר גָּדוֹל תּוֹפֵס אֶת מְקוֹמוֹ מתוך שו-האי מתאמן  בהטלת כידון (הליקון-ביתן, 1996)

    הגיע הזמן להתפקח מן ההערצה העיוורת לפוץ ההוא, בורחס, עוזר ספרן באחת מן הספריות הציבוריות הפחות חשובות בבואנוס איירס של שנות הארבעים, שאילולא  אמר משהו לא מתאים על חואן דומינגו פרון הגדול, ועוד סירב אחר כך להישאר בתפקיד שאליו הוגלה בחסד, מפקח אזורי על השפנים והטווסים הנמכרים בשווקי דרום-מזרח העיר, היה  לכל היותר הופך לשלט קטן, סדוק ושבור כבר, על הקיר האחורי שליד מדפי הפילוסופיה הערבית הביניימית, דיואי 297 או 298, בספריית הרובע הנידחת שנהרסה, אולי אף נשרפה כליל, מזמן. הלא מגוחכות כל כך הן המובאות הכמו-היסטוריות או קבליסטיות שלו, שמקורן בדרך כלל במהדורה, שכבר אז התיישנה מזמן — רק בשל הצבע התכלכל-עמוק המקסים, ואולי סגלגל, ...

1. כמה רגעים לא הייתי בטוח אם אלה צמחי ביצה, צפרים קטנות, או סלעים מחודדים. ספק אם יש ציפורים במקום הזה, החלטתי לבסוף, אלא שגם צמחים לא היו, מאופק עד אופק, לא בביצה ולא מחוצה לה. כשהתאדו המים ראיתי שהיו אלה מוטות ברזל, ארוכים ומחודדים בקצותיהם כמו חניתות או חיצי רעל. הם הובילו מבעד לשבכה אל סבך של צינורות ומגופות, שעליהם השתרע ...

מגרד לי ואני מגרד. אני מתגרד בשיטה שפיתחתי לבד ובעצמי בעשרות השנים הפנויות מחיים שעמדו לרשותי לפני שבאתי. עורי נושר, ואני שר בפלמנקית וגם רוקד, קופץ, ומנגן בתוף וגם בגיטרה, מזיין שתי כושיות רורשאך צמודות בגבן, וכל הזמן מגרד. בשרי נוטף מעלי ואני מלקלק, ממצמץ וטועם מעט ממנו באיפוק ובאצילות. עצמותיי נוֹקשות, ואני נוטל אותן אחת אחת ובודק בזהירות רבה את כשרותן וכשירותן לתפקידן ...