ארכיון חודש: מרץ 2010

מה שאנשים עושים

"People die," he said. "You know, that's what people do, most of the time: they die. They live maybe eighty, hundred years, and for the rest of the time they just sit there and die. Kapish?" הוא הסיר את   כובע הלבד הישן שלו מעל המתלה ופנה בשקט החוצה. המצלמות, בל אנד האוול ששה עשר מילימטר פילם, עוד טרטרו שעה ארוכה לאחר שטרק את הדלת והחדר נשאר ריק.       "בחוץ נשבה רוח קרה של סתיו" היה המשפט האחרון, שמחקתי.

קרא עוד »

John Baldessari/inventory

       A. 1. A yellow bead, a fake flower, and a nutshell. 2. An orange (perhaps tangerine?) and a white marble.   3. A black cap, formerly of a nosespree bottle.   4. Very old dice, showing six black dots.   5. Chalk (white), spring (dry) or coil; a dark rock (getting bigger and bigger), a doorknob that ...

קרא עוד »

הרוח הנושבת הביתה

    הם נסעו לדרום פלורידה כדי להתאושש ממחלת האצבע המקופלת. הוא קיבל טור בנושאי אספסת בעיתון המקומי, והיא חיכתה לתינוק. בינתיים, כדי להתארגן, לקחו כלב. הכלב אכל את קיר המוסך, עדר שלם של עופות אֵמוּ שארבו לתנינים על החוף ושלושה שקי בּונזוֹ, וציפה גם הוא לתינוק. לא היה תינוק, והם, כשגילו שהכול היה טעות אחת גדולה, השאירו את הכלב בחוות התנינים וחזרו לצפון. שניהם היו במקור מהצפון, והעריצו את המלך המשוגע לודוויג, את ריכרד ווגנר, ואת הגברת פון בילוב, שלה כותב המלחין עכשיו את חמשת "שירי מתילדה ווסנדונק" האלמותיים. ...

קרא עוד »

אופרטה – גרסה ב'

  שָׁמַעְנוּ אוֹפֵּרֵטוֹת נִשְׁכָּחוֹת שֶׁל שְטוֹלְץ, מוּשָׁרוֹת בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הטֵנוֹרִים הַיְּהוּדִיים (אֶחָד מִצֶּ'כְיָה), שְׁנַיִם שָׂרְדוּ אֶת הַשּׁוֹאָה, נִקְנוּ בְּכֶסֶף, אֶחָד בְּמַחֲנֶה מַעֲבָר   בְּבֵרְן, טִיפוּס כַּנִרְאֶה, הַטּוֹב מִשְׁלוֹשְתם – מֵת. בָּרֶקַע שָׁרָה בְּדוּ-קוֹל מַשְׁרוֹקִית-צִפּוֹר מִזְּכוּכִית. הִקְשַׁבְנוּ: זָמִיר. זָמִיר! הַזָּמִיר! שָׁמַעְנוּ יַעַר, טִיפִּוִּפִים טִיפּוּפִים בַּחֲשֵׁכָה, אוֹפַנַּיִם נִּמְלָטִים מֵעֵבֶר לַסִּמְטָה, מִישֶׁהוּ שָׂם יָד   עַל   פִּי, שֶׁלֹּא אֶצְעַק.   אָחַזְתִּי בְּיָדוֹ, הֶחֱלַפְנוּ טַבָּעוֹת: זְכוּכִית בְּפַּח וּפַח בִּזְכוּכִית. בְּסוֹף   נִפְלְטָה   אֲנָקָה. הַיֶּלֶד שָׁאַל: וְגַם אֲנִי אָמוּת? וַאֲחוֹתוֹ יָצְאָה לְרֶגַע לַמִּטְבָּח, יָדָהּ עַל פִּיָּה, לְכַסּוֹת אֶת הַסִּיר, לְהַקְטִין אֶת הַלֶּהָבָה: תֵּשַׁע   דַּקּוֹת  בְּדִיּוּק. בַּחוּץ, בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת מֻפְגָּן, פָּסְעוּ שְׁלֹשָׁה שׁוֹטְרִים רָזִים, מְגָרְדִים בִּבְהוֹנוֹתֵיהֵם אֶת שְׁבִילֵי הֶעָפָר הַנִּפְרָשִׂים הַחוּצָה, מְחַכִּים לַפְּקֻדָּה. מִישֶׁהוּ צָעַק: ...

קרא עוד »

אופרטה

    שָׁמַעְנוּ אוֹפֵּרֵטוֹת שֶׁל שְטוֹלְץ, מוּשָׁרוֹת בִּידֵי שְׁלֹשֶׁת הטֵנוֹרִים הַיְּהוּדִיים (אֶחָד מִצֶּ'כְיָה), שְׁנַיִם שָׂרְדוּ אֶת הַשּׁוֹאָה, נִקְנוּ בְּכֶסֶף.  בָּרֶקַע שָׁרָה  בְּדוּ-קוֹל מַשְׁרוֹקִית-צִפּוֹר מִזְּכוּכִית. הִקְשַׁבְנוּ: זָמִיר. זָמִיר! הַזָּמִיר! הָיָה יַעַר, טִיפִּוִּפִים טִיפּוּפִים בַּחֲשֵׁכָה, אוֹפַנַּיִם נִּמְלָטִים מֵעֵבֶר לַסִּמְטָה, מִישֶׁהוּ שָׂם יָד   עַל   פִּי, שֶׁלֹּא אֶצְעַק.   אָחַזְתִּי בְּיָדוֹ, הֶחֱלַפְנוּ טַבָּעוֹת: זְכוּכִית בְּפַח וּפַח בִּזְכוּכִית. בַּסּוֹף   נִפְלְטָה   אֲנָקָה. קוֹל יֶּלֶד שָׁאַל: גַּם אֲנִי אָמוּת? וַאֲחוֹתוֹ יָצְאָה לְרֶגַע לַמִּטְבָּח, יָדָהּ עַל פִּיָּה, לְכַסּוֹת אֶת הַסִּיר, לְהַקְטִין אֶת הַלֶּהָבָה: תֵּשַׁע   דַּקּוֹת  בְּדִיּוּק. בַּחוּץ, בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת מֻפְגָּן, פָּסְעוּ שְׁלֹשָׁה שׁוֹטְרִים רָזִים, מְגָרְדִים בִּבְהוֹנוֹתֵיהֵם אֶת שְׁבִילֵי הֶעָפָר לְפִי הַקֶּצֶב, מְחַכִּים לַפְּקֻדָּה. אֶחָד צָעַק: "הֵם עָצְרוּ אֶת יַאנֵק", וְהַשּׁוֹטֵר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לזהר איתן