צמחי מעזבות כותב

דנה לובינסקי   מלה ארוכה   חָמוּד, נִדְמֶה לִי שֶׁשָּׁכַחְתָּ לָקַחַת אֶת הַצִּפּוֹרִים זֶה    עוֹשֶׂה לְךָ    מַחְשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת עַל כֶּסֶף  אַבָּא מֵת אִמָּא חוֹלָה גָּרָה אִתָּנוּ גָּרָה אִתְּךָ  גָּז נִשְׁאַר פָּתוּחַ אוּלַי מְכוֹנִית מְקֻלְקֶלֶת וְהָרַמָּאִים הָאֵלֶּה בַּמּוּסָךְ   אָל תִּקְרָא בַּמַּחְשֵׁב   וְאַפְּךָ קָרוֹב מִדַּי   אֶל הַצָּג זֶה  מַסְתִּיר מִפָּנֶיךָ אֶת הָעִקָּר      וּמֵעֵבֶר לַזֶּה       הַקְּרִינָה      בְּרוּרָה הַסַּכָּנָה   חַם חַם מִישֶׁהוּ כְּבָר רָצַח     אָדָם     בִּגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ   הָרֹעַ             מוֹצָאוֹ ...

מתוך "המומלצים 2008" של הארץ/ספרים: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=987523&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

    הסיפור ששמעתי על הרפתן מקבוץ כפר אוריה שכמעט וקנה את עולמו בביצוע הבכורה של הרה הגבוה באנה די פרוסקטי (ואולי היתה זו אמיליה מליברפול?) ששים ותשע אופרות כתב דוניצטי, מתוכן, הוא אומר, הוצגו רק שמונה, ואולי חמש עשרה. בכל שנה העלה בית האופרה הקטן והשרמנטי שבמונטה קסטלו די ויבּיו אחת מן האחרות, הנשכחות. עד היום הוא זוכר את הערב, יום ד' ...

מוּזָרִים (וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים: מֻפְלָאִים) הַמַּעֲבָרִים.   גֶּשֶׁר עֵץ (קוֹרָה אַחַת) מֵעַל נַחַל קָטָן, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם תְּעָלַת בִּיּוּב שֶׁיָּבְשָׁה אוֹ עָרוּץ שֶׁל מֵי גְּשָׁמִים שֶׁאִתָּם נִסְחָפִים צְמִיגִים וּפַחִיּוֹת רֵיקוֹת וְקֶרֶשׁ שֶׁל אַרְגָּז יְרָקוֹת כַּרְמֶל וּמַסְמֵר בְּתוֹכוֹ, פּוֹנֶה מַעְלָה, וּכְשֶׁעוֹבְרִים שְׂדֵרָה שֶׁל עֲצֵי אֵיקָלִיפְּטוּס, לֹא צְפוּפִים מִדַּי וּבֵינֵיהֶם רְתָמִים וְכַמָּה שִׂיחִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ אֵלֶּה עִם הֶעָלִים הַמְאֻצְבָּעִים שֶׁבַּחֲמִשָּׁה לְתֵשַׁע בְּפִנַּת הַטֶּבַע הַנּוֹף ...

    אֲנִי רוֹאֶה סֶרֶט עַל חַיּוֹת יְשָׁנוֹת הַקֻּרקְבָן שֶׁלִּי נוֹבֵל חַדשֵן גוֹרַש מִּן הַשֵּׁבֶט, מִין שֶׁל נְמֵרִים-צְבוֹעִים מְלֻכְלָכִים מִפַּעַם, בִּידֵי שְׁנֵי אֶחָיו וְשָׁלוֹשׁ אֲרוּסוֹתֵיהֶן אֲבָל עַכְשָׁיו הוּא חוֹזֵר, שָּׂבֵעַ וּמוּכָן לַקְּרָב (לְאֶחָיו, צִפּוֹר הַפַּחַד גָנְבָה אֶת הָאַחֲרוֹנָה בַּפִּגְריוֹת). מִן הַקֻּרקְבָן שֶׁלִּי עוֹלֶה רֵיחַ שֶׁחֶצְיוֹ כְּלוֹרוֹפוֹרם וְחֶצְיוֹ כָּבֵד בֶּן שְׁלוֹשָׁה יָמִים. מָתַי הַקֻּרקְבָן שֶׁלִּי יִפּוֹל כְּבָר? בַּשֵׁרוּתִים, אַרְבַּע-שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹמָיִם, ...

    זִקנה   הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁאֶת הַפְרַגְמֶנְט "לַהֲפֹךְ לְאִינְדִיָאנִי" כָּתַב קַפְקָא בְּעֵת שֶׁהִבְחִין בַּקְּמָטִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְווּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי פִּיו. הוּא הָיָה אָז כִּמְעַט בֶּן שְׁלֹשִים, וְעָמַד מוּל הַמַּרְאָה בְּמַה שֶׁנִּרְאֶה מִכָּאן כְּמוֹ חֶדֶר בְּמָלוֹן זוֹל, אוֹ בְּדִירָה לְהַשְׂכָּרָה, הַמְחֻלֶּקֶת בֵּין שְׁלֹשָה אוֹ אַרְבָּעָה דַּיָּרִים שׁוֹנִים, מִתְגַּלֵּחַ בְּתַעַר. כֻּלָּם הִתְגַּלְּחוּ אָז בְּתַעַר.   אֲנִי הָיִיתִי בֶּן שְׁלֹשִים וְחָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ. גַּם ...