רונית מטלון
  • ronitmatalon5@gmail.com

על כתיבה

        רונית מטלון           שבעה הרהורים ועובדות על הכתיבה   1.      התחלתי לכתוב "ברצינות" בגיל תשע עשרה. לכתוב ברצינות פירושו כנראה לרצות לפרסם. אבל חשוב מזה: לכתוב ברצינות משמעו כנראה לרצות בכל מאודך לנצח את עצמך.    2.      הסיפור הראשון שכתבתי ברצינות כנראה לא היה ראוי למאכל בני אדם מהרבה סיבות שונות ומשונות אבל ...

קרא עוד »

הגיגית

הגיגית   הגיגית הכחולה היתה הגיגית  התכלת ולא שונה בהרבה מהגיגיות האחרות שהיו בצריף של האמא או ברבע צריף של הנונה, כי גם האמא וגם הנונה הוקירו גיגיות ואת השימושים השונים והמיוחדים לעצמם של הגיגיות ובתוך הגיגיות, ומגיגית לגיגית, ובייעודי הגיגיות השונים שהיה להם תוקף של חוק, התעצב או עוצב בעצם זה מכבר, החוק של אורחות החיים והוויות החיים שרק  ...

קרא עוד »

מתגלגלים

פעמיים בשבוע נסעו הילדה והאמא לדירה של קורין, בשיכון זוגות צעירים, להביא לה דברים: שני ארגזי קרטון מלאים בקופסאות שימורים, אורז, סוכר, ממרח שוקולד, איטריות, מרגרינה וגבינה  וחומרי ניקוי. האמא אמרה: "נביא לה קצת דברים לזאת. עד שתתגלגל." על עצמה הקפידה להגיד תמיד שהיא מתגלגלת. שאלו אותה לשלומה והיא אמרה: "מתגלגלים," או: "מתגלגלת."   ה"מתגלגלת" היה יכולת האילתור וכוח ההמצאה הבלתי ...

קרא עוד »

כותונת לילה

כותונת לילה   ערימת כותנות הלילה בארון הבגדים שלה, זו על גבי זו, בקו הרהוט של המדף: בהירות, לבנות או על יד הלבן, לעיתים פסטליות, אם פרחים – אז רק קטנים, מפלנל לחורף או כותנה לקיץ (הרכב חצי סינטתי, בלי גיהוץ) אף פעם לא סטין, או משי,  או אדום, או שחור, או דנטל שאיננו אימרה צנועה בצווארון, לא "הדברים האלה ...

קרא עוד »

קול

פרק מתוך הרומן "קול צעדינו" שראה אור זה עתה בעם עובד קול קול צעדיה: לא טפיפות עקבים, גרירת רגליים, נקישת כפכפים או חיכוך של הסוליות באבני המדרכה המוליכות לבית, לא. האין-קול של צעדיה, התפשטות החרדה שלקראת בואה, ה"כניסה" שלה, השקט המוחלט, המלא תוכן, שנמדד ביחידת זמן של שתים-עשרה דקות, שבישרה אותו עצירת האוטובוס הלפני אחרון, זה של אחת-עשרה וחצי בלילה, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לronitmatalon5@gmail.com