סבינה מסג משוררת ומתרגמת

                       שני שירים על ברוש בעין כרם       אַנְטֶנָה     בְּאֶמְצַע הַעַכְשָׁו הָאֹשֶׁר  ׁשֶׁל  בְּרוֹשׁ עִם  רֹאשׁ  בַּשָּׁמַיִם וְשֹׁרֶשׁ  בַּתְּהוֹם!   אֵשֵׁב מִתַּחְתָּיו   אַמְתִּין  לְשִׁדּוּר  מִן הַנֶּצַח.        כִּסֵּא   בְּכָל כִּסֵּא        שָׁעוּן  אֶל בְּרוֹשׁ  יֵשׁ יְשִׁיבָה אֲפִלּוּ בְּאֵין  יוֹשֵׁב    יֵשׁ חֲשִׁיבָה  אֲפִלּוּ בְּאֵין  חוֹשֵׁב    יֵשׁ רֹאשׁ  יֵשׁ לֵב  יֵשׁ ...

  ושוב טיול בעין כרם וכל מה שהוא מעורר…             טיוּל בעין כרם       *   אֵין צֶ'לוֹ  צוֹבֵט לֵב יוֹתֵר מִלְּהִסְתּוֹבֵב  בְּגַן הַחֲלוֹמוֹת          עַל אֵיךְ-שֶׁיִהְיוּ-הַחַיִּים    אָחֲרֵי שֶׁהַחַיִּים קָרוּ.     *   עוֹבֶרֶת           מִמִּטְרִיַּת רֵיחַ הֶחָרוּב    לְרֵיחַ הַיַּסְמִין               כְּעוֹבֶרֶת    מִמַּיִם טֵרִיטוֹרְיָיאלִים   לְמַּיִם טֵרִיטוֹרְיָיאלִים     ...

  כשאני חושבת באופן הגיוני, המבט אל הגולן  המתנוסס מעל עין גב ( שבה חייתי בתקופה שהסורים היו על ההר) ממלא אותי דאגה. דאגה למקורות המים, דאגה לכנרת עצמה, אם הסורים ישימו עליה יד.  אבל כשאני חושבת בהגיון האחר של השירה והנפש והאהבה, ביחוד בחברת ילדים קטנים… יוצאים לי שירים כאלה.  שירים שמודים על כל ממטרה  בחם של שבר הירדן. ...

  כל היום ישבתי מול הכנרת בגשם! רואה עין בעין כיצד מתגשמות תפילותינו, והיא עולה…  והחוף מתחיל לחזור להיות ים, והאי הופך לחצי אי, והלוואי שכך ימשך.            מִפְלָס אוֹפְּטִימָלִי       אֵיזוֹ פְּלוּמָה שֶׁל סוּף  צִמֵּחַ  הַחוֹף   כַּמָּה חֲלָקוֹת נוֹסְפוּ לְחֶלְקַת הַמַּיִם    כַּמָּה שֵׁמוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם מִתְיַבְּשִׁים             בגמ"ח הַבַּקָּשׁוֹת                    

  אם יש דבר שמגרש את הרגשת הגלות, שהרי כלנו יודעים שאפשר להרגיש גלות גם בארץ המובטחת, זהו מחזור העונות עם שליחיו הפרחים. ועכשו  תור הנרקיסים, להרגיע אותנו, להזכיר שיש זמן מסוג אחר, זמן לא קוי, זמן עגול, וכדאי לעצור ולהתכופף להריח אותם  ולשקול  אם המקום שאליו אנו רצים טוב מהמקום  בו הם זורחים עכשו?!   השיר נכתב בכליל, כשעוד ...

  תודה לכל מי שאהב את ה"וידויים" שלי. הייתי קצת בגלות מבננות, כלומר שתקתי שבוע בשל נסיעה לירושלים: מנזר באבו-תור  וכנס של סופרים יהודיים במשכנות שאננים שנושאו "שפה וגלות".  היה ויכוח מהי הגלות הזו: האם להיות מחוץ לישראל הוא גלות? או מחוץ לשפה העברית?  האם בכלל גלות כרוכה בעונש? ואולי זה גורלו של האדם לחוש גלות תמידית בהיותו חלק אלוה ...

  וִדּוּיִים     לֹא לוֹקַחַת אֶת הַוִּיטָמִינִים שֶׁל הַבֹּקֶר שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת מִיָּד לְקוֹמַת הַלּוֹקְחִים אֶת הַחַיִּים בַּיָּדַיִם   הַמְּמַלְּאִים אֶת הַחַיִּים בִּסְפּוֹרְט לְהִשָּׁאֵר קְצָת עִם הַלּוֹקְחִים לַלֵּב  וְהַחֹרִים בָּעֲצָמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְמַלֵּא, מַהֵר, בְּסִפְרוּת       *   אֲנִי שׁוֹתָה  קָפֶה דָּלִיל ,   זֶה אַחַר זֶה  סְפָלִים סְפָלִים… כְּמַעֲלָה מִפְלָס           בְּאַקְוִיפֶר קְרָבַי :    הוֹלֶכֶת  וְחוֹזֶרֶת לַכִּירָה, ...

קַו 963         3 שְׁעוֹת נְסִיעָה              בָּאוֹטוֹבּוּס  963 לִירוּשָׁלַיִם דֶּרֶךְ כְּבִישׁ 6    גֶּשֶׁם (בְּרָכָה!)…  וְהַכֹּל מְצֹעָף…    זֶהוּ  מַגַּשׁ הַקֶּסֶם עָלָיו מֻגָּשׁ לָךְ   הֲיֵשׁ   לָעֲרִיכָה.    

  ועוד שיר של הַנָּזִיר אֶלְיָאס פְרִידְמַן על גן המנזר בסְטֵלָה  מָארִיס       זָוִית רְאִיָּה אַחֶרֶת       אָמְנָם הַגַּן שֶׁלִּי קְטַן מְמַדִּים, הַשִּׂיחִים שְׁחוּחִים, הָעֵצִים מְצוּיִים מִדַי, הַצַּבָּר שָׁם  בַּצַּד, מְכֹעָר. הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלִּי מֻגְזֶמֶת בַּעֲלִיל.   אֲבָל כְּשֶׁהַצְּלָלִים צוֹבְרִים מִשְׁקָל  וַאֲנָשִׁים אוֹמְרִים לְךָ יוֹתֵר, כְּשֶׁנֹּגַהּ, שֶׁזֶּה עַתָּה נִמְשְׁתָה מִתֵּבַת הַתַּכְשִׁיטִים הַלֵּילִית , נוֹגַהַת בְּחֵיק הַשָּׁמַיִם,   ...

V     למירי, בהמשך לתגובה נחמדה.   זוכרים את המשורר הנזיר שתירגמתי לפני שנה. עכשו אני שוב משוטטת בשבילי הכרמל בעיקבותיו… כדי להשלים את הספר.     אֶלְיָאס פְרִידְמַן   1916-1999 הַנָּזִיר מִסְטֵלָה  מָארִיס             אַרְבַּעַת הַיְּסוֹדוֹת     מֵאֵלֶּה הַיְּוָנִים  בָּנוּ אֶת עוֹלָמֵנוּ: הָאֲדָמָה, תְחוּחַת  חֲפַרְפָּרוֹת וְשָׁרָשִׁים, הַמַּיִם, הַדּוֹלְפִים מִבִּירְזִיַה                       שֶׁאֵיזֶה נַעַר לֹא ...