סבינה מסג משוררת ומתרגמת

    איזה מזל שהינואר שלנו איננו נראה כך! ובכלל קוראים לו חצי טבת וחצי שבט.   כנראה שמזג-האויר הטוב (בואו לא נחשוב על הקיץ)  הוא הפיצוי על כל צרותינו.                   רוֹלְף יאקוֹבְּסֵן       בְּיָנוּאָר          אָה, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לִי  לַעֲשׂוֹת בְּיָנוּאָר! כְּשֶׁהַיָּמִים מַגִּיעִים בְּקֹשִׁי לַבִּרְכַּיִם וְשׁוּב וְשׁוּב הָרֹאשׁ  נֶחְבַּט בַּכּוֹכָבִים כְּמוֹ בַּעֲלִיַּת-גַּג ...

הייתי בשדה בוקר , שמעתי הרבה שירה, קראתי שירים אקולוגיים, ושירים לרחל המשוררת. נשארתי עוד לילה כדי לראות בבקר יעלים… וראיתי! ומן הקסם ישר להלווייה של נדב לויתן, בעלה של חוה אלברשטיין. אדם נפלא שהקרין חכמה על סביבותיו. ליד הקבר שרה חוה עם חברות, את השיר "שן בני שן…"  ואני מצרפת כאן שיר  שינה של "הנורבגי שלי"       ...

רולף יאקובסן  היטיב לכתוב על הזיקנה                               לְעֵת זִקְנָה        לִבִּי עִם  הַזְּקֵנִים הַמַּבִּיטִים  בָּנוּ וְאֵינָם רוֹאִים אוֹתָנוּ. אֵלֶּה שֶׁדַּי  לָהֶם בְּחֶבְרַת עַצְמָם כְּמוֹ דַּיָּגִים לְחוֹפֵי נְהָרוֹת אֲרֻכִּים,  יוֹשְׁבִים בְּלִי-נוֹעַ כִּסְלָעִים בַּלַּיְלָה הַקֵּיצִי. לִבִּי יוֹצֵא אֶל דַּיָּגֵי הַנָּהָר הַמּוּפַז, הָעַז וְאֶל הַזְּקֵנִים  וְאֶל הַקָּמִים לָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי מַחֲלָה מְמֻשֶּׁכֶת.   יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁאֵינֶנּוּ חָזוֹן נִפְרָץ. הַבָּאִים ...

  ועוד של המשורר הנורבגי  רולף יאקובסן                           לֵּב  הָאֱלֹהִים                  אֶת קוֹל  הָאֱלֹהִים  אֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ , אֲבָל אֲנִי  מַבְחִין   בְּמַשֶּׁהוּ  אֲשֶׁר רוֹעֵף מִלְּמַעְלָה כְּמוֹ גִּשְׁמֵי-בְּרָכָה עַל כַּף-יָדִי.    עֵינָיו שֶׁל  אֱלֹהִים  אֵינָן נִרְאוֹת, אַךְ אָנוּ מַרְגִּישִׁים נֹגַהּ  בִּלְתִּי נִתְפַּשׂ סְבִיב כָּל דָּבָר כְּמוֹ בְּלֵיל -הַקַּיִץ-הַצְּפוֹנִי.     לִבּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים  אֵינוֹ יָדוּעַ, אַךְ יֵשׁ ...

  שמחה לשתף בשמחת לידתו של ספר נוסף. ספר תרגומים הפעם.—שיריו של המודרניסט הראשון של  נורבגיה. שמו  " בִּצְפוֹנוֹ  שֶׁל  כַּדּוּר  הָעוֹלָם".  הלידה היתה קשה מאד ונמשכה כחמש שנים. אבל הילד יפה ומשמח אותי ואולי אלמד להעלות תמונה ואראה כאן "פניו".     רוֹלְף יאקוֹבְּסֵן       בְּכָל הַיְּעָרוֹת הָאֵלֶּה חָיוּ אֲנָשִׁים             בְּכָל הַיְּעָרוֹת הָאֵלֶּה חָיוּ ...

    רחוקה מלסכם את חיי-הכתיבה שלי  ובכל זאת האוירה הזאת של שנה חדשה, עשור חדש , מביאה הרהורים של חשבון נפש…וכן, בדיוק לפני 50 שנה, בטיול של התנועה, התאהבתי בכנרת. ומאז אני חיה על חופיה וכותבת את שירתה. תחילה בהיסוס גדול אם אפשר בכלל, עכשו ביתר בטחון בשל עומק הקשר.       שָׁנָה תְּמִימוֹת50     הַנּוֹף הַזֶּה ...

  פעם ישבתי מתחת לתאנה ,בכליל, וקראתי שירים, כהרגלי. אני נוהגת להתחיל כך ימי כתיבה, כמין כיוון כלים. באותו יום קראתי את דליה רביקוביץ והשורות הכלליות האלה על צמחיה  יחד עם קול המים מנחל קטן שפתאם זורם…יצרו את הדחף לכתיבת השיר הזה.     "וְעֲלֵי  הַשִּׂיחִים יִהְיוּ הוֹמִים וּמְצַלְצְלִים  כְּמָטָר מַטְבְּעוֹת  זָהָב…"                                  דליה רביקוביץ                          ...

   מתוך  רצון להתאבל מעט על דן דאור וגם מתוך צורך להעסיק את הנכדים בילינו חלק גדול מהיום  בבית העלמין של כנרת                                הכנרת מקבר רחל (המשוררת)         כְּמוֹ בְּרֶנֶר  שֶׁאָמַר עַל  הָאִשָּׁה                     לִפְנֵי  שֶׁנְשָׂאָהּ :   "לוּ   לְפָחוֹת  הָיְתָה                       תָּמִיד  יָפָה "  כָּךְ אַתְּ –            לֹא תָּמִיד מְמַלֵּאת  אֶת  ...

לא חשוב מי כתב את זה, זה כל כך מתאים לעכשו! ובכל זאת, מי כתב?         כִּי תָּשׁוּב     כִּי הַסַּעַר יָקוּם לִדְמָמָה , כְּמַכְאוֹב.  וְתַחְזֹר גַּם אַתָּה  כְּחוֹזֵר מִן הַנֶכֶר.  הַלֵּילוֹת, כְּמוֹ אָז, יְשַׁטְּחוּ לְעֵינֶיךָ נְתִיבוֹת  שֶׁלִּמְּדוּךָ  רַהוֹב  וְאָהוֹב .    הֵם יִהְיוּ כְּמִקֹּדֶם  גְּלוּיִים וּרְחָבִים , יוֹבִילוּךָ הַרְחֵק, אֶל שָׂדוֹת, וְשָׁמַעְתָּ  לִבְלוּבוֹ שֶׁל עוֹלַם, ...

  זה כל כך מתאים  לעכשו, נחשו מי כתב?         צְבָעִים   מַשְׁחִירָה אֲדָמָה נֶחְרֶשֶׁת,  פְּנֵי הַמַּיִם —  תְּכֵלֶת וְאוֹר,  מוֹרִיקָה בְּשׂוֹרַת הַדֶּשֶׁא  בְּחַגְוֵי הַגְּבָעוֹת, בְּמִּסְתּוֹר,   וְרַקֶּפֶת צְנוּעָה מְבַקֶּשֶׁת  להַוְרִיד עַל  סֶלַע אָפֹר.     בַּעִיר   אַךְ אַבְנֵי הַמַּרְצֶפֶת לֹא תִּרְוֶינָה מִתַּת הַיּוֹרֶה .    הַפֶּרֻדָה הַנִּפְעֶמֶת  לֹא תֹּאמַר פֹּה שִׁירָה  לַבּוֹרֵא.     וְאָזְנָהּ ...