נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
תודה, יוסי. את הסינכרוניזציה של מדונה אתה חוללת, אני לא ראיתי, אולי לא זיהיתי, לא יודעת איך היא נראית. אני רק זוכרת שמכרים שלי בצפת היו דנים בינהם את הבית של מי היא תקנה.
זו קבלה אמיתית.
מה שהכי נחמד זה שבתחתית העמוד יש פרסומת ללהיטי מדונה… נו, כנראה שיש אלוהים והוא מת על המדונה שלו. תמיד הוא היה כזה 🙂
תודה, יוסי. את הסינכרוניזציה של מדונה אתה חוללת, אני לא ראיתי, אולי לא זיהיתי, לא יודעת איך היא נראית. אני רק זוכרת שמכרים שלי בצפת היו דנים בינהם את הבית של מי היא תקנה.
מקובל גם עלי!
תודה, שמחר מריו!
היי סבינה
השיר נפלא מוביל את המחשבה למקום ניסתר…
למים זורמים.
להתראות טובה
תודה, טובה.
שהתכולה והתכלת יצילו אותך תמיד מקריאות בקבלות!
למה הקבלה בפרשנות של לייטמן– זהה למה שתמיד חשבתי.
בהקבלה לקבלה, מתגלה התכלת המרהיבה. מתקבל יפה מאוד, סבינה.
תודה, תלמה.
מקסים, גם השיר שלך בהארץ!!
תודה, חני.