פעם שכרנו בית בכפר בספרד וקראנו, בקול ,מול האח המבוערת , ספר של מתיישב מקומי. הספר, שיצא לימים גם בעברית, נקרא "לנסוע על לימונים", והוא סיפורו של אנגלי שהתיישב בחוה ספרדית, ועל הקושי שלו להתרגל פשוט להמשיך לנסוע כשהשביל מכוסה לימונים. עכשו עונת התמרים ויש לנו כאן אותה בעיה– אבל עם תמרים.
תְּמָרִים
חוֹשֶׁשֶׁת לִטְעֹם
מֵהַתְּמָרִים
הַמְּנַקְּדִים אֶת הַדֶּשֶׁא זְהַבְהַב וְאֹדֶם…
שֶׁמָּא אֹכַל מִפֶּה לְפֶה
עִם נְמִיָּה!
וְהִיא
לְכִי תֵּדְעִי מָה אָכְלָה קֹדֶם:
אֶת הַצֶּפַע
שֶׁכְּבָר לֹא רוֹאִים בַּמִּסְלָעָה?!
סבינה,
לו ידעתי לצייר הייתי מצייר אותך אוכלת ליד שולחן אחד עם נמייה. ( כך שזה היה יוצא נחמד). (כי את הרי ממילא חלק מהטבע).
תודה, משה. עכשו אני באמת יושבת אל שולחן סלע-בזלת ושותה קפה שאני ממתיקה בתמרים שאני מרימה מהדשא.
ד"ש מהכנרת הנוצצת כמו "שנה טובה"
:))) שנה טובה.
מקסים, ונקרא בכמה רבדי משמעות, אני אפילו רואה בו משל עלינו בני האדם. זה כוחו של שיר טוב ,סבינה, הוא מזמין אליו קריאות רבות הכותבות אותו מחדש.
גמר חתימה טובה לך ,יקירה ,ולעונג היה לי להכירך
תודה, חנה. ד"ש מהכנרת הנוצצת בבקר ערב יום הכיפורים. אני יושבת עכשו על הדשא והתמרים ממש נופלים לרגלי… כמו איחולים של מתיקות ובשלות ו'ישיבה תחת התומר' בשנה הבאה עלינו לטובה.
סבינה, תמרים הוא ממיני הפירות האהובים והנחשקים. ואין כמו להמתיק קפה של בקר בתמר. ולטעמי (אם בתמרים עסקינן)השיר יפה ומרובד משמעויות
סבינה, מעניין, קראתי את הספר. חשבתי שאני היחידה…
תהני מדבש תמרים, מבריאות ויצירה את וכל ב"ב.
תודה, רות. שהכל יתחדש עלינו לטובה.
סבינה, ההתלבטות אם לטעום מהמתוק המתוק הזה, מזכירה לי התלבטות אחרת –
אישה מתוקה כתמר
פוגשת גבר חסון כאלון
לאחר מקח וממכר קצר
הוחלט לערבב מיצי אהבה
ולהרוות זה את זו נחת
אך אבוי –
קונדום שכחו איתם לקחת.
לך תדע למי גופה היה הפקר
לכי תדעי באיזה חורים הוא ביקר
וירים החשש ראש
את החשק עיקר
השפיל את המזדקר
אהוד, אהוד, מה עניין שמיטה לים כנרת?!
ולכן, סבינה, עדיפה מונוגמיה, לא?
בהחלט!