נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
נשיקה לחה ומתוקה, פנינה.
כמה אהבה לעולם סבינה
ליבך רחב
ועטך שופעת נשיקות
מה דעתך על המניפולציה הזו?
נישוק ללא שפה
אינו נישוק
נישוק ללא לשון אינו נישוק
ללא שפה וללא לשון
בכי הממטרה
צועק:
השְׁקֶה
יָה
אבל יה
אינו משקה
והלשון צחיחה
והשפתיים יבשות
נחנקות לנשיקה.
נהדר, ממטרות מנשקות. זה מצלצל בדיוק כך!
ובאותה רוח, גשם זו השקת שמים בארץ
– התגשמות חלום מדבר שיר