כְּלִיל , בּוֹר הַמַּיִם
כְּשֶׁמִּתְנַשֶּׁפֶת מִן הַמִּשְׁגָּל עִם חֲצִי תַּאֲוָתִי
הָאֲחוּזָה בְּיָדִי
וּמִן הָרִיצָה אַחֲרֵי הַחֵצִי שֶׁעֲדַיִן לֹא…
יֵשׁ וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת נַפְשִׁי
לָצֵאת לְחָפְשִׁי
מֵהַכֹּל!
מֵרֹאשִׁי הַגָּדוֹל,
מִשְּׁאַפְתָּנוּתִי הַמְּהַלֶּכֶת בִּגְּדוֹלוֹת ,
מֵאֲנָשִׁים, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים,
וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לִי, בֵּין הַטְּרָשִׁים, אֶל בּוֹר הַמַּיִם
וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לִי
בְּשֶׁקֶט
לְבוּשִׁי נוֹפֵל
כְּמוֹ נֶשֶׁל הַצֶּפַע
שֶׁמָּצָאתִי מִתַּחַת לַתּוּת
גּוּף הַמַּיִם
מִצְטַמְרֵר…
וּמְקַבֵּל אוֹתִי בִּקְרִירוּת
הוֹלֶכֶת וּמִתְחַמֶּמֶת,
בִּצְלִילוּת
הוֹלֶכֶת וְנֶעֱכֶרֶת —
כְּמוֹ כָּל הֶכֵּרוּת .
אוהבת את הדימויים בשיר. מאד מזדהה עם השיר.
איזו ריצה חושנית את רצה כאן, סבינה!
המים הקרירים – ממש במקום.
וזה עתה עליתי משחיה בגוף מים אחר, הכנרת… הנראית קצת אחת, אחרי הגשמים!
ראיתיך הערב על במת בית הסופר ושמעתי את תפילתך לכנרת, ונעםת לאוזניי כמו שנעמו מילות השיר הזה.
תודה, לבנה. יצאתי משם עם חנה טואג, היא אמרה לי שאת באולם, חבל שלא נפגשנו.
מאוד אהבתי את הדימוי המחבר בין הארוטיקה להתנשפות הריצה. המודעות לגופניות שמתעוררת בשניהם הופכת להיכרות-ממש במפגש עם בור המים.
תודה, רונן, שמחה שאתה מתעניין.
הקצה השני של עדולה.
הביאי עוד שירים כאלה המביאים צמרמורת נעימה כשטובלים בהם.
היי סבינה איזה שיר
המשחק מילים הקצב של המילים, זה לא שיר למנגינה… כי יש לו מנגינה חזקה משל עצמו.
להתראות טובה
אהבתי את כבוי הבערה הצלול.
כל הכרות נעכרת…ובכל זאת העכירות שוקעת והמים שוב צלולים.