סבינה מסג משוררת ומתרגמת
אַנוֹנִימוּס
אַנוֹנִימוּס
הָיָה מְשׁוֹרֵר טוֹב
וְגַם חָכָם –
הוּא יָדַע שֶׁקַל יוֹתֵר לְהַאֲמִין
לְקוֹל מֵאוֹב—
מֵאֲשֶׁר לְקוֹלֶגָה
שֶׁפָּגַשְׁתָּ הָרֶגַע
בָּרְחוֹב
וְדָחַף לְךָ שִׁיר לַיָּד.
אַנוֹנִימוּס
אַנוֹנִימוּס
הָיָה מְשׁוֹרֵר טוֹב
וְגַם חָכָם –
הוּא יָדַע שֶׁקַל יוֹתֵר לְהַאֲמִין
לְקוֹל מֵאוֹב—
מֵאֲשֶׁר לְקוֹלֶגָה
שֶׁפָּגַשְׁתָּ הָרֶגַע
בָּרְחוֹב
וְדָחַף לְךָ שִׁיר לַיָּד.
בהתחשב בכמות השירים הטובים שכתב אנונימוס ידידנו, אני חושב שלא היה לו זמן להסתובב ברחובות ולקבל שירים מקולגות.
(אבל ברצינות – הגיג מקסים על שאלת הבעלות לגבי שירים, על השאלה האם זה באמת חשוב מי חתום על היצירה, מבחינת הדרך שבה אנו שופטים אותה).
אין לי שום ספק שעדיף לקרוא שיר בלי לדעת את שם מחברו.
לא אנונימוס מסתובב ברחובות, אלא העורך. העורך הוא זה שדוחפים לו שירים ליד, בעוד שיריו של אנונימוס מגיעים בדרך מסתורית.