סבינה מסג משוררת ומתרגמת
אני חוזרת משהות במנזר בו כתבתי לפני 5 שנים את השיר שאני מעלה כאן מתוך הידברות עם השיר של רות.
יֵשׁ גִּיל בַּגִּיל
יֵשׁ גִּיל בַּגִּיל.
יָד עַל הַלֵּב — יֵשׁ גִּיל!
עֹל הַלִּפְנֵי-הַכֹּל נָגֹל
רִיק הַכִּכלוֹת-הַכֹּל עוֹד לֹא נִגְלָה
כִּסְלֵו מוֹצֵא אוֹתָךְ נִקְבֶּצֶת
מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת
בָּהֶן עָשִׂית עָשִׂית עָשִׂית …
אֶל
הַהֱיוֹת הַזֶּה אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיִית ,
בַּגַּן אֲשֶׁר אִוִּית
בְּלִי אִישׁ, בְּלִי יֶלֶד, כִּמְעַט בְּלִי עָתִיד
עִם סַבְיוֹנֵי יַלְדוּת
בַּשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית .
כמה יפה – "סביוני ילדות".
יש גיל ויש שמחה
בגיל.
שיר מאד יפה
יפה מאוד, מדויק מאוד, נוגע, אמיתי.
תודה, סבינה!
תודה, עוברת אורח. אם את ה'חיפאית' אז בקרוב בקרוב (שרק יהיה קצת חרפי ועוזר לנפש להתעטף…) אני באה.
יופי, מחכה לך !
רק את עצמך וטבעך והטבע, שיר אופטימי על הגיל. תודה
ההיות אשר לפני היית… נראה כשיר טבע אך הוא פילוסופי, עדין.
תהא השנה הבה שנת גיל וגילה ושיר ורינה. שנת בריאות ויצירה והנאה מכל נשימה באפינו.שנה מבורכת שבה יפי הטבע ומורכבותו ישפיעו עלינו לטובה.
לך ולמשפחתך.
תודה, רות.
שבתי הביתה לכנרת אחרי העדרות והנה מזג אויר סתוי והחצבים ליד הדלת פורחים . אומרים שאם החצבים גבוהים למעלה ממטר אחד — יהיה חרף גשום. הם גבוהים!
שנה טובה גם לך וגשמי ברכה לכולנו.
חני, ד"ש מהכנרת בחלון, הכנרת שמדברת אל כל לב בארץ הזאת, ואולי לא רק בארץ, אבל אליך במיוחד.
יש גיל בגיל, אכן. לא רוצה לחזור אחורה. מה שהשגתי, בעבודה קשה השגתי.
נכון, לוסי, שרק נרגיש ונראה טוב.
אכן גילה מיוחדת יש לגיל הכביכול מאוחר.
וסביוני ילדות שבגן המנזר ופניהם לשמש תמיד, האם אלה סביוני מנזר עין כרם?
לא, מירי. אלה סביוני מנזר קלרה הקדושה בלב ירושלים. אבל גם שם החומה עוצרת את הזמן.