לפעמים שיר ממליץ על שיר. אני התחלתי לקרוא את פרנסיס ז'ם הצרפתי בעקבות ההצהרה של רחל באחד השירים שהיא אוהבת "עיני תינוקות ואת שיריו של פרנסיס ז'ם"
רַק דּוּנַם דֶּשֶׁא מִבֵּית גְּדוּד הָעֲבוֹדָה
לִפְנֵי 70 שָׁנָה
בָּאת בְּטִיּוּל-שַׁבַּת
למִגְדָּל
מכִּנֶּרֶת.
הַכֹּל הָיָה אֶבֶן שְׁחוֹרָה, חַוָּה.
עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֶרֶת הַחֻרְבָּה
בָּהּ הִתְיַשַּׁבְת (בְּשִׂמְלתך הַלְּבָנָה)
לָפוּשׁ
כָּמוֹךָ אֲנִי
נִשְׁמֶרֶת מִיֵּאוּשׁ
בְּאֶמְצָעוּת שִׁירִים, הָרִים וְיָם.
בּוֹאִי, הִכָּנְסִי אֵלַי —
בָּנִיתִי בַּיִת בְּ"חֲלוֹם פָּתוּחַ"
רַק דּוּנַם דֶּשֶׁא מִבֵּית גְּדוּד הָעֲבוֹדָה
עַל עֵמֶק גִּינוֹסָר וּמוּל הָרֵי גּוֹלָן
(בְּכָל חַלּוֹן יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלך : חֶרְמוֹן בַּשֶּׁלֶג , צְפַת…
רַק הָאַרְבֵּל, נִדְמֶה לִי,
הוּא תְּרוּמָה שֶׁלִּי) ,
נֵשֵׁב , נֵשֵׁב , שְׁתֵּי תְּאוֹמוֹת- כִּנֶּרֶת
עַל שְׁנֵי כִּסְּאוֹת-מִרְפֶּסֶת לְבָנִים
וּנְשׂוֹחֵח עַל תִּרְגּוּם
וְעַל שִׁירָה פְּשׁוּטָה.
אֹמַר מַה דַּעְתִּי עַל
פְרַנְסִיס זַּ'ם
שֶׁבְּהַמְלָצָתֵךְ הִזְמַנְתִּי מִצָּרְפַת.
וְאַתְּ
הַאִם קָרָאת?
מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת
עַל רוֹבֶּרְט פרוֹסט ת'וֹרוֹ וְאֶמִילִי?
עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד
(עַכְשָׁו שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלֶד)
אָז — לֹא.
אֲנִי מוֹדָה ,
אָז לֹא הָיִיתִי מְקָרֶבֶת
אִשָּׁה זָרָה שֶׁשָּׁרָה כִּלְבָבִי
שֶׁמָּא תַּרְאֶה שִׁירִים
לַאֲהוּבִי.
* דיויד הנרי ת'וֹרוֹ הוא אבי התנועה הסביבתית
**הכוונה למשוררת אמילי דיקינסון
סבינה, באיזו שפה את קוראת את ז'ם? האם תורגם לעברית? [אני שולטת בצרפתית ובכ"ז.
אני קוראת אותו בצרפתית. יכול להיות שתירגמתי משהו, אם אמצא, אשלח לך או אעלה אן.
עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד
(עַכְשָׁו שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלֶד)
אוי אוי אוי
כן, הסכנה באשה מדהימה וכל כך צמאה לאהבה…
סבינה,
מול מה שנראה כהצטנעותך מול רחל המשוררת, אני תוהה האמנם כך הוא, גם כיום לא עם שלד את מתיידדת אלא עם רוח של משוררת שאת הולכת בעקבותיה, וגם לו חיה הייתן מן הסתם מתיידדות – איך היא יכלה להיות שמחה למצוא בך נפש תאומה, נפש-כנרת, נפש משוררת, נפש המבקשת פשטות ועמקות בשיר, הגרה ומצויה בסביבתה ואפשר לפוגשה לכוס תה, לשוחח עימה ולהפוך ולהפוך בה, בשירתה ובשירתך ובשירת המשוררים החדשים והידועים מכבר, – מה את רוצה בעצם? לא כן???
זה נכון, הייתי ועוד איך מתיידדת איתה. בעצם אני יותר ממיודדת איתה גןם עכשו, ממש כמו שאמרת. אני משוחחת עם רוחה, שמרחפת במקום, וכדי להתקרב עוד יותר הולכת לקברה ומבלה שם ימים תמימים. תודה, משה.
מה, החלטת להרוג אותי לקראת השנה החדשה?
נו, אני דומע מול השיר הזה ומול הילדה ההיא מיפו…
תראי מה שמילים יכולות לעשות!
יוסי
יוסי, כמה אתה מחזק את ידי בבדידותי המזהרת על שפת ים כנרת!