תודה  לכל אוהבי רחל שהגיבו כל כך יפה על השיר, אז הנה עוד אחד.

וכאן המקום להתנצל על שאני אינני מגיבה לאחרונה. אני מחוץ לבית עם אינטרנט מאד מאד יקר.

 

 

                                                                                                                          

 

 

               הַבָּית בְּמִגְדָּל

                     

 

מִכָּאן כָּל גִּינוֹסָר –  שִׁכּוּן   וְדוּדֵי שֶׁמֶשׁ,

לֹא  גַּן-הָעֵדֶן  שֶׁל  צַלְיָן  נִפְעָם:

 " כָּאן הֲגִּנָּה  שֶׁל  הָעוֹלָם!" —  רוּדוֹלְף דֶּה הַס.

 

אַךְ בַּבִּקְעָה   בֵּין   מִגְדָּל  וְהַיָּם

לְמִי שֶׁלֹּא   יָכֹל   בְּלִי   הִקָּסְמוּת

    כָּל  דֶּקֶל —   דֶּגֶל  ,   כָּל   אֵיקָלִיפְּטוּס  —  דְּמוּת!

 

 וְרֹב הַזְּמַן  אֵיזֶה   סֶגוֹל פִּלְאִי

שֶׁל עֵץ עָלוּם   אוֹ   בּוּגֶנְוִילְיָה מַלְכוּתִית

מוֹסִיף  מֵמַד  לָאֲדָמָה  הַחַקְלָאִית

מוֹחֵק  אֶת  הַמְּיֻתָּר

 שָׂם אֶת  יַד   הַהֹוֶה    בְּיַד הֶעָבָר …

 

אֲנִי רוֹאָה אֶת   בְּרֶנֶר הֶעָצוּב

אַחֲרֵי  שֶׁהָיָה  פֹּה

—   הוֹלֵךְ שָׂמֵחַ  וְטוֹב לֵב

לָמוּת

 בְּיָפוֹ .

 

וְאֶת  רָחֵל

 שֶׁבָּאָה  לְבַקֵּר

          בָּרֶגֶל  מִכִּנֶּרֶת   ( כָּךְ מְסַפְּרִים עָלֶיה)

יוֹשֶׁבֶת  עַל בְּאֵר:

 בַּת  19   ,   עַזָּה  ,   עִם כָּל הַחֲבֵרוֹת . . .

 

 הוֹזָה   וּמַפְנִימָה

אֶת  הַכִּנֶּרֶת

 

  כְּמוֹ גָּמָל   לִפְנֵי  הַמִּדְבָּרוֹת.

 

 

 

 

 

 

The house in Migdal

 

 

 

— -From here , all of Genesaret is just a housing project

 

Not that paradise of some excited pilgrim:

 

 “this is the garden of the world” – Rudolf de Haas.

 

But in the plain from Migdal to the sea,

 

For those who cannot do without grace ,

 

Each palm tree is a flag! Each Eucalyptus a face!

 

 

 

  

And almost always some miraculous purple

 

Of royal bugenvillea or a mysterous growth

 

Adds a dimention to the cow’s grass

 

Conceals the superfluous,

 

Slips the hand of the future into that of the past. . .

 

 

 

I see sad Brener

 

After living here

 

Leaving lighthearted

 

To be killed

 

In Jaffa

 

 

 

And Rachel

 

coming to visit

 

   on foot from her “Kineret farm”(so goes the legend)

 

sitting on a well—

 

ninteen , intense ,with all her friends around,

 

fixing her glance , and  taking in  the  lake

 

like camels  desert bound.