בננות - בלוגים / / אל הילדה שהייתי בגבעת עליה
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אל הילדה שהייתי בגבעת עליה

 

עַל הַדֶּשֶׁא

 

 

 

יֵשׁ לִי פְּנַאי;

    רַמְזוֹר זַהֲרוּרֵי  הַבֹּקֶר  עוֹצֵר לִי אֶת הַיּוֹם

                               אוֹצֵר  לִי אֶת הַזְּמַן

סוֹגֵר אוֹתוֹ בְּסֶכֶר ,

הוּא לֹא עוֹבֵר —

       כְּלוּם לֹא בּוֹעֵר

אֵינִי רוֹצָה  לוֹמַר דָּבָר יוֹתֵר

 

אָז

   אִם אֶרְצֶה   אֶעֱשֶׂה  מִן הַדֶּשֶׁא

                                 אֶשֶׁד

                                

                                    שֶׁל מַשְׁמָעֻיּוֹת

 

מִן הַדְּלִי שֶׁלְּיָדִי 

     יֶלֶד,

            יַלְדָּה

 

אַיֵּה הִיא?

 

הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי בְּגִבְעַת-עֲלִיָּה?!

 

שֶׁלֹּא נוֹלְדָה מִן הַיָּם

 

אוֹ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל אֶל

 

אֲבָל לֹא חָדְלָה לְהִוָּלֵד מֵרֹאשָׁהּ שֶׁלָּהּ,

 

אַיֵּה  הִיא:

 

טִפְּסָה עַל רֶכֶס הַכֻּרְכָּר 

הַמִּשְׁתַּפֵּל אֶל שְׂפַת הַסִּי-פָּאלַאס ?

 

רִחֲפָה כְּרוּחַ מֵעַל לַשּׁוּנִיּוֹת

                    לִרְאוֹת אִם  נִלְכְּדוּ דְּגִיגִים בַּחֹר בְּגִיגִיתָהּ?

 

הָלְכָה לִרְעוֹת בָּאָחוּ

            שֶׁל פִּרְחֵי הַחֹרֶף

לְיָּד  (אוֹ לְרַגְלֵי )

     חוֹמַת בֵּית הַקְּבָרוֹת?

 

כְּשֶׁתִּנְחַת בַּתַּחֲנָה

 שֶׁלֹּא תִּקַּח קַו 41 לְ'בֵּית הַסֵּפֶר הַיָּרֹק ' 'דֹּב הוֹז'

שֶׁתַּעֲלֶה עַל 841 לְגִינוֹסָר

 

תָּבוֹא הֲלוֹם

 

אֵשֵׁב מוּלָהּ

 

              נִנְעַץ עֵינֵינוּ  בַּזַּהֲרוּרִים,

נוֹשִׁיט זָרֵי

 רָזִים

             שֶׁטֶּרֶם פַּג תְּקָפָם,

כִּשְׁנֵי זָרִים 

שֶׁנִּקְלְעוּ לְחוֹף

 אַחֵר

 

        אֲבָל   אוֹתוֹ    הַיָּם

 

 

 

7 תגובות

  1. סבינה, הכל נמצא בילדה הזו ובא אל השירים שלה. כל כך הרבה דברים היא מחייה ו"טרם פג תוקפם".
    "אֲבָל לֹא חָדְלָה לְהִוָּלֵד מֵרֹאשָׁהּ שֶׁלָּהּ,"- משפט שמאוד אהבתי..
    שבת נעימה לך.

  2. איריס קובליו

    סבינה, אהבתי את הילדה שנולדה מהראש של עצמה… איזה יופי של שיר!

    • סבינה, אשפית של שפה ומקום. כל כך הרבה משחקי מלים ואותיות משתלבים לשירה של געגועים לילדות כמו קסומה שאינה חדלה להשפיע עליך. לכי לאורה והשפיעי עלינו פרחים ואור של טבע וילדות.

  3. שיר נוגע ללב על הפגישה עם הילדה שהיית, שמגולל חיים וסופו חיבוק במלים האוספות זמן אל זמן, "אבל אותו הים".

    • אמיר, איזה יופי לשמוע ממך! עכשו נלך יחדיו, הילדה ואני , לשחות באגם משובב הלב הזה שכל הזמן מאלץ אותך להתפלל.

  4. סבינה עדולה יקרה שלי, אימצתי את השיר בתור ילד, וגם בתור אמא. מחבק אותך עד שתימעכי מרוב אהבתי.

  5. כשעדולה פגשה את סבינה.

    הקול – קול סבינה, והד עדולה חותר מתחת.

    שיר מרגש, סבינה.
    מפגש מקסים עם הילדה שהיית.
    (הייתי מקצץ טיפה בהתחלה, אבל זה לא משנה את העובדה שנגעת בי).

השאר תגובה ל תמי קאלי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג